בהעלותך מה בפרשה: עבודת הלווים; מאורעות בשנה השנית (1 צופה)

[התורה]

מה בפרשה:
הדלקת המנורה | קידוש הלווים | שנות עבודת הלווים | פסח שני | סדר המסעות | החצוצרות | עזיבת יתרו | בנסוע הארון | המתאוננים | המתאווים | נבואת הזקנים | צרעת מרים.

פרשת בהעלותך כוללת בתוכה את מצות הדלקת המנורה וקידוש הלווים, וכן כמה מאורעות והתרחשויות שאירעו בחודשי אייר וסיון בשנה השנית שהיו ישראל במדבר, לצד תיאור סדר המסעות במדבר על פי הענן והחצוצרות.

א. גדולה משלהם

כאשר חלשה דעתו של אהרן על שהוא ושבטו לא נטלו חלק בקרבנות לחנוכת המזבח, אמר לו הקב"ה: 'שלך גדולה משלהם! שאתה מדליק ומיטיב את הנרות'. בהדלקת המנורה יש לעמוד על גבי מדרגה, ובהדלקת כל נר יש להמתין שהשלהבת תעלה מאליה. את הפתילות יש להעמיד בצורה כפופה לעבר הקנה האמצעי.

ב. אשריכם!

טרם החלו הלווים בעבודת המשכן, אמר להם משה: 'אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום!'. והם עברו הכנה בכמה שלבים: א. הזאת אפר פרה אדומה. ב. גילוח כל שערותיהם. ג. טבילת גופם ובגדיהם. ד. הקרבת פר לעולה וקרבן מנחה. ה. הקרבת שני פרים לחטאת, וסמיכת הלווים על הפרים. ו. סמיכת ישראל על ראש הלוויים. ז. אהרן יניף את כל הלווים.

ג. שירת הלווים

בגיל 25 מתחיל הלוי ללמוד את סדר העבודה, עד גיל 30, אז הוא מתחיל לעבוד בעבודות אלו: א. נעילת שערים. ב. שירה. ג. פירוק והקמת המשכן. ד. טעינת העגלות ונשיאה בכתף. ה. חנייה סביב לאהל לשמור שלא יכנס זר. לאחר גיל 50 יכול לעבוד בכל העבודות, מלבד בעבודת משא.

ד. למה נגרע?

בראש חודש ניסן בשנה השנית, אמר ה' למשה את דיני הפסח. בערב פסח היו אנשים טמאי מת, ושאלו את משה ואהרן: 'למה נגרע שלא להקריב הפסח?'.

אמר ה' למשה, שכל מי שהיה טמא או מחוץ למקדש בערב הפסח, יקריב פסח שני ביום י"ד באייר, ובליל ט"ו באייר יאכל את הפסח עם מצה ומרור. אין איסור לאכול באותו יום חמץ או לעשות מלאכה.

ה. קורה וסוכה

מיום הקמת המשכן כיסה ענן את המשכן ביום, ובלילה נראה על המשכן מראה אש. בשעת המסעות, התקפל תחילה הענן כמו קורה על גבי בני יהודה, ואז תקעו הכהנים בחצוצרות כסף, בשלב זה היה משה אומר 'קומה ה' ויפוצו אויבך' וגו', ורק כעת נסע הענן ובעקבותיו נסעו ישראל. במקום עצירת הענן, שם היו חונים, כאשר תחילה היה הענן נמתח מעל בני יהודה כמו סוכה, ולא היה מכסה את המשכן עד שאמר משה 'שובה ה' רבבות אלפי וגו''.

ו. תקיעה תרועה

שלשה תקיעות היו במדבר: א. תקיעה בלי תרועה, בשתי החצוצרות - לאיסוף העדה. ב. תקיעה בלי תרועה, בחצוצרה אחת - לאיסוף הנשיאים. ג. תקיעה ותרועה בשתי חצוצרות - למסע המחנות. גם בחגים ובמלחמות תקעו בחצוצרות להיזכר לטובה לפני ה'.

ז. שריפת המתלוננים

שלשה ימים לאחר נסיעתם מסיני, התלוננו הרשעים על טורח הדרך, ומיד יצאה אש ושרפה אותם, ורק לאחר תפילת משה שקעה האש. באש זו נשרפו גם שבעים הזקנים שלא התנהגו בכובד ראש בהר סיני.

ח. האספסוף הבוכה

הערב-רב התלוננו על מחסור בבשר, למרות שהיו טועמים במָן את כל הטעמים. למשמע הדברים אמר משה אל ה' שלא יוכל לבדו לשאת את העם. אמר לו ה' שיקח שבעים זקנים, שהיו שוטרים במצרים, והם יסייעו במשא העם. ביניהם היו אלדד ומידד, שהתנבאו שמשה לא ייכנס לארץ, אך משה לא כעס על כך.

כעונש על תלונות ישראל על מחוסר בבשר, הביא ה' עליהם בשר שְׂלָיו במשך חודש, ומאכילת הבשר מתו הרשעים ונקברו שם.

ט. רפא נא לה

מרים ואהרן דיברו על משה שעזב את ציפורה, ועל כך נענשה מרים בצרעת למשך שבעה ימים. משה התפלל אל ה' שירפא אותה, והעם לא נסע עד שהיא התרפאה.

תורה שבכתב​