בענין: "כל המשלם (מתחייב) על הדבר קונהו" (1 צופה)

[היושב בישיבה]

מבואר בגמ' ב"ק ששומר שפשע ואחד הזיק הדין הוא שהשומר משלם לבעלים, ומזיק משלם לשומר, וכן מבואר גבי סוגייא דשומא הדר ריש המפקיד עיי"ש,
כללו של דבר מבואר שאם אדם מחוייב בתשלומי דבר זוכה בחיוביו ולכאו' צל"ע בגדר הענין

 

[היא שיחתי]

כן הדבר לגבי מועל בהקדש שהחפץ יוצא לחולין משום שהוא שילם את דמיו להקדש, וכן הוא במזיק למ"ד שהטריפה למזיק כיון דהוא שילם עליה, ולכאו' הגדר הוא שעצם זה שהוא מחייב לבעלים א"כ לבעלים כבר יש את הזכות ממון הזה וא"כ אין סיבה שיהיה לו גם את הדבר עצמו וגם את הזכות ממון על דבר ולכן המתחייב קונה את הדבר

 

[שלוות העמל]

ממעילה זה אחד המקומות שרואים את התוכן של קנין כסף כידוע מר' חיים
והיינו שכששילמת את תמורת הדבר זכית בחפץ עצמו, ולא בעינן רק שישלם בפועל אלא עצם זה שמחויב לשלם מה שמקנה להזכאי בתשלום זכויות ממונית על החייב כבר מאז הוא כאילו שילמת.
וכן נ"ל אפשר להוכיח מהגרשש"ק מבאורו בקנין כסף ב"ק כסף החוזר

 

[היא שיחתי]

ממעילה זה אחד המקומות שרואים את התוכן של קנין כסף כידוע מר' חיים
והיינו שכששילמת את תמורת הדבר זכית בחפץ עצמו, ולא בעינן רק שישלם בפועל אלא עצם זה שמחויב לשלם מה שמקנה להזכאי בתשלום זכויות ממונית על החייב כבר מאז הוא כאילו שילמת.
וכן נ"ל אפשר להוכיח מהגרשש"ק מבאורו בקנין כסף ב"ק כסף החוזר

לחץ כדי לכווץ...

הגרשש"ק בביאורו לכסף החוזר לא חייב להיות דומה כי שם הבעלים מעמיד את הכסף לפירעון חוב המעות ולכן זה נקנה לו ומשא"כ הכא הנושא הוא אם התחייבות בשוי של הדבר מחייבת את קנייתו

 

[שלוות העמל]

אמת ששם הוא מייחד, רק כשהתורה מייחדת הוא אותו הדבר ,
שחיוב התשלום כאן הוא וודאי על החפץ

 

[היושב בישיבה]

כן הדבר לגבי מועל בהקדש שהחפץ יוצא לחולין משום שהוא שילם את דמיו להקדש, וכן הוא במזיק למ"ד שהטריפה למזיק כיון דהוא שילם עליה, ולכאו' הגדר הוא שעצם זה שהוא מחייב לבעלים א"כ לבעלים כבר יש את הזכות ממון הזה וא"כ אין סיבה שיהיה לו גם את הדבר עצמו וגם את הזכות ממון על דבר ולכן המתחייב קונה את הדבר

לחץ כדי לכווץ...

זה שאין סיבה שיהיה לבעלים, אינו סיבה לקנין לשני, הן אומנם שצדקו דבריך שמתבקש שככה זה יהיה אך אני קשה לי האיך קונה הדבר

 

[היושב בישיבה]

ממעילה זה אחד המקומות שרואים את התוכן של קנין כסף כידוע מר' חיים
והיינו שכששילמת את תמורת הדבר זכית בחפץ עצמו, ולא בעינן רק שישלם בפועל אלא עצם זה שמחויב לשלם מה שמקנה להזכאי בתשלום זכויות ממונית על החייב כבר מאז הוא כאילו שילמת.
וכן נ"ל אפשר להוכיח מהגרשש"ק מבאורו בקנין כסף ב"ק כסף החוזר

לחץ כדי לכווץ...

אכתי במאי קני לה, כל דבריך הם הכרח למה זה אמור להיות כך, וע"ז לא תמהתי ,

 

[היא שיחתי]

זה שאין סיבה שיהיה לבעלים, אינו סיבה לקנין לשני, הן אומנם שצדקו דבריך שמתבקש שככה זה יהיה אך אני קשה לי האיך קונה הדבר

לחץ כדי לכווץ...

אם נסתכל על כל חפץ לא כחפץ ממשי אלא כהיכי תמצא להיות שווי, כלומר שהחפץ הוא עוד צורה של שוה כסף (כלומר לא במובן היום יומי אלא כשזה מגיע למצב של תחליפים) א"כ זה ענין של שווי כלומר הכסף הממשי מחליף את החפץ אלא ברגע שיש לבעלים את השווי א"כ יש לו שווי ומימלא החפץ מגיע למי שנתן או התחייב את השווי הזה לבעלים

 

[שלוות העמל]

זהו הרעיון של קנין כסף... וכנ"ל.
או שהתכוונת לשאול משהו אחר ואדרבה באר.

 

[היושב בישיבה]

אם נסתכל על כל חפץ לא כחפץ ממשי אלא כהיכי תמצא להיות שווי, כלומר שהחפץ הוא עוד צורה של שוה כסף (כלומר לא במובן היום יומי אלא כשזה מגיע למצב של תחליפים) א"כ זה ענין של שווי כלומר הכסף הממשי מחליף את החפץ אלא ברגע שיש לבעלים את השווי א"כ יש לו שווי ומימלא החפץ מגיע למי שנתן או התחייב את השווי הזה לבעלים

לחץ כדי לכווץ...

למה, כי הבעלים מסכים, אני מסכים מאוד עם תחילת דבריך אך לא נראה לי שזה קשור להמשך

 

[היושב בישיבה]

זהו הרעיון של קנין כסף... וכנ"ל.
או שהתכוונת לשאול משהו אחר ואדרבה באר.

לחץ כדי לכווץ...

התכוונתי לשאול האיך בתשלומיו זכה בקניני הבעלים דוגמת המקרה שהזכרתי, קנין כסף הוא ענין של חלות עם משמעות של שווי וכו' אך לא לזאת כוונתי

 

[אוהב ספר]

כן הדבר לגבי מועל בהקדש שהחפץ יוצא לחולין משום שהוא שילם את דמיו להקדש

לחץ כדי לכווץ...

ומה עם הצד בדעת ר''מ דהקדש במזיד מתחלל ואילו מעילה פשיטא דהוא רק בשוגג?