• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אוירא דארץ ישראל

משתמש רשום
gemgem
הודעות
53
תודות
164
נקודות
30
מצאנו הרבה בחז''ל שנחלקו רב ושמואל, כאשר לרב הכוונה ממש כמו שכתוב אף שקשה קצת במציאות, ושמואל מעדיף את מה שפשוט במציאות ואין כוונת הפסוק או המשנה ממש כפשוטו, כגון בבבא קמא דף נג ,נָפַל לְפָנָיו כּוּ׳. אָמַר רַב: ״לְפָנָיו״ – לְפָנָיו מַמָּשׁ, ״לְאַחֲרָיו״ – אַחֲרָיו מַמָּשׁ.וְזֶה וָזֶה בְּבוֹר.רַב לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר רַב: בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה – לְהֶבְלוֹ, וְלֹא לַחֲבָטוֹ.וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּבוֹר – בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו, חַיָּיב. וכן שם בדף סא אוֹ נָהָר. רַב אָמַר: נָהָר מַמָּשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי. וכן בהוריות דף יב אָמַר [רַב]: לְמַטָּה – לְמַטָּה מַמָּשׁ, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מַמָּשׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִקַּמֵּי שָׂפָה, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִקַּמֵּי שָׂפָה. וְזֶה וָזֶה בַּצַּוָּאר. וכן בדרשות חז''ל מצאנו כן, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס. וכן בעירובין ויקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם״, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו. העולה מזה שרב מצטמד למה שכתוב אף שיש בה חידוש גדול, ושמואל מצטמד למה שיותר מסתבר ולפי זה ניחא הא דאמרינן הילכתא כרב באיסורא וכשמואל בממונא שהרי איסור והיתר היא גזירת הכתוב לכן הלכה כרב, מה שאין כן דיני ממונות שהולך לפי הגיון וסברא כמו שמאריך ר' שמעון שקאפ בספרו שערי יושר לכן הילכתא כשמואל. וזהו גם מאי דאמרינן בסנהדרין ''דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד'' שהולך לפי מה שיותר פשוט.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון