מכנדבי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
הודעות
1,097
תודות
4,216
נקודות
278
נחלקו רבי יהודה ורבנן (ברכות לה.) בדיני ברכת הנהנין, אם יש לברך על כל מין ברכה מבוררת על המין המסוים, או לברך על כלל המין. ובגמ' (ברכות מ.) אמר רבי זירא משם רבי חנינא בר פפא שאין הלכה כדברי רבי יהודה. לאחר מכן אמר רבי זירא בשם רחב"פ שרבי יהודה למד זאת מהפס' "ברוך יי יום יום".
גם לגבי ברכת המצוות נחלקו ר"י ורבנן בברייתא (סוכה מו.). אמנם, שם פסק ריבי זירא בשם רחב"פ שהלכה כרבי יהודה, ואין מברכים ברכה כוללת (למשל "על מצות זקנים" על מצוות דרבנן), אלא על כל מצוה בפני עצמה, וגם שם מובא שטעמו של רבי יהודה מהפס' "ברוך יי יום יום".
וכל הראשונים פסקו כדברי רחב"פ בשני המקומות. ותמוה מדוע קיבלה הגמ' טעמו של רבי יהודה לגבי ברכת המצוות בלבד, ולא לגבי ברכות הנהנין.
אמנם הרמב"ן (בחידושיו, ברכות מ.) גרס בגמ' בברכות "הלכה כרבי יהודה", ותמה על דברי הגאונים שבברכות הנהנין אין הלכה כרבי יהודה, והאריך בזה, עי"ש.
ומעניין שסתמא דתלמוד בבלי הוא כדברי חכמים (למשל פסחים קיד:) [אף שלגבי ברכת המצוות סתמא דתלמוד בבבלי הוא כדברי ר"י (למשל שבת כג., פסחים ז.), ואילו סתמא דתלמוד ירושלמי הוא כדברי רבי יהודה בשתיהן (עי' לאורך פ"ו דברכות).
ומעניין לציין שבתוספתא (ברכות פ"ד) מובאת ברייתא שהכוסס את החיטה מברך עליה בורא מיני זרעים, אך באותה ברייתא שמובאת בתלמוד הבבלי (ברכות לז.) הנוסח "בורא פרי האדמה".
 
ותמוה מדוע קיבלה הגמ' טעמו של רבי יהודה לגבי ברכת המצוות בלבד, ולא לגבי ברכות הנהנין.
מקופיא י"ל שהברכה היא חלק מצורת קיום המצוה, ולכן כל מצוה טעוה נוסח ברכה בפ"ע, משא"כ בברכת הנהנין הברכה היא על ההנאה מהעוה"ז, ואין חילוק הנאות.
 
מקופיא י"ל שהברכה היא חלק מצורת קיום המצוה, ולכן כל מצוה טעוה נוסח ברכה בפ"ע, משא"כ בברכת הנהנין הברכה היא על ההנאה מהעוה"ז, ואין חילוק הנאות.
אם כן, מדוע על פירות האילן נקבעה ברכה בפני עצמה, אם גם הם מוגדרים כ"פרי האדמה" (כמבואר בתורה - דברים כו ב)?
 
נחלקו רבי יהודה ורבנן (ברכות לה.) בדיני ברכת הנהנין, אם יש לברך על כל מין ברכה מבוררת על המין המסוים, או לברך על כלל המין. ובגמ' (ברכות מ.) אמר רבי זירא משם רבי חנינא בר פפא שאין הלכה כדברי רבי יהודה. לאחר מכן אמר רבי זירא בשם רחב"פ שרבי יהודה למד זאת מהפס' "ברוך יי יום יום".
גם לגבי ברכת המצוות נחלקו ר"י ורבנן בברייתא (סוכה מו.). אמנם, שם פסק ריבי זירא בשם רחב"פ שהלכה כרבי יהודה, ואין מברכים ברכה כוללת (למשל "על מצות זקנים" על מצוות דרבנן), אלא על כל מצוה בפני עצמה, וגם שם מובא שטעמו של רבי יהודה מהפס' "ברוך יי יום יום".
וכל הראשונים פסקו כדברי רחב"פ בשני המקומות. ותמוה מדוע קיבלה הגמ' טעמו של רבי יהודה לגבי ברכת המצוות בלבד, ולא לגבי ברכות הנהנין.
אמנם הרמב"ן (בחידושיו, ברכות מ.) גרס בגמ' בברכות "הלכה כרבי יהודה", ותמה על דברי הגאונים שבברכות הנהנין אין הלכה כרבי יהודה, והאריך בזה, עי"ש.
ומעניין שסתמא דתלמוד בבלי הוא כדברי חכמים (למשל פסחים קיד:) [אף שלגבי ברכת המצוות סתמא דתלמוד בבבלי הוא כדברי ר"י (למשל שבת כג., פסחים ז.), ואילו סתמא דתלמוד ירושלמי הוא כדברי רבי יהודה בשתיהן (עי' לאורך פ"ו דברכות).
ומעניין לציין שבתוספתא (ברכות פ"ד) מובאת ברייתא שהכוסס את החיטה מברך עליה בורא מיני זרעים, אך באותה ברייתא שמובאת בתלמוד הבבלי (ברכות לז.) הנוסח "בורא פרי האדמה".
ויעוי' עוד במאירי סוכה מ"ו
 
ויעוי' עוד במאירי סוכה מ"ו
ייש"כ.
הוא כותב שהחילוק בין מיני הירקות דק יותר מאשר ההבדל שבין המצוות השונות.
אך עדיין אי"ז מיישב מדוע מברכים על הדלקת הנר בשבת ובחנוכה "להדליק נר של שבת / חנוכה" ולא "להדליק נר".
וכן לשיטות שמברכים "על טבילת כלי מתכות / כלי זכוכית" (יעו' בב"ח יו"ד סי' קכ), או "על עירוב תבשילין / תחומין / חצרות" (שבלי הלקט, איני זוכר היכן), שם ההבדל קטן בהרבה מאשר בין מיני הצמחים (מצוה אחת שמתקיימת בשני חומרים, לעומת פרי שונה לחלוטין) מדוע א"כ לא ינהגו כרבי יהודה גם בברכת הפירות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓