חידות סוכות ברכה על סוכה בימינו, היתכן? (1 צופה)

[בעל דבר]

כיצד יתכן שאדם יבנה סוכה, ויצטרך לברך עליה ברכה עם שם ומלכות, לפי כל השיטות, גם בימינו?
(שמעתי שאלה זו מאחד מגדולי ישראל שליט"א וחשבתי לשתף את הציבור כאן, שיהנו גם)

 

[נפקא מינא]

כשיש ספק אם ישב בסוכה מברך על עשייתה.

 

[בעל דבר]

כשיש ספק אם ישב בסוכה מברך על עשייתה.

לחץ כדי לכווץ...

תשובתכם יפה מאד ומאירת עיניים, אך אני רוצה להוסיף עוד על קושיתי, ולומר שמדובר שאין כאן שום ספק.
(התשובה שלי היא מה שנקרא 'לצאת מהקופסא', ולא משהו שכתוב בפוסקים - לכאו')

 

[חידודא]

אולי כשבונה על הגג, כשהוא בלי מעקה, אז צריך לברך על עשייתה, "לעשות מעקה"- גם בימינו.

 

[נהר מעדן]

הרמ"א כתב בסי' תרמ"א סעיף ב: ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה אע"פ שבירך זמן בביתו כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום הסוכה.

 

[נהר מעדן]

אם בנה סוכה בחול המועד, כשנכנס יברך עוד הפעם שהחיינו - שו"ת בית אבי או"ח סי' צה. שו"ת משאת משה או"ח סי' ה. אולם בשו"ת בצל ההכמה ח"ה סי' קעא, וכ"פ בשו"ת קנין תורה ח"ד סי' עו, וכ"פ בשו"ת רבבות אפרים ח"ה סימן תג אות א', אמנם עי' בח"ו סי' שלז שלא כתב כן.

 

[נהר מעדן]

יש להסתפק אם קטן שנעשה גדול בחול המועד סוכות, אם צריך לחזור ולברך שהחיינו על הסוכה, שהברכה שבירך כשהיה קטן, לא בירך על מצוה חיובית, ועכשיו כבר נתחייב במצוות, אולי צריך לחזור ולברך על הסוכה.

 

[נהר מעדן]

חתן ושושביניו שהיו פטורים מן הסוכה, יש לומר שאח"כ בחול המועד צריכים לחזור ולברך על הסוכה שהחיינו עיי' שו"ת להורות נתן ח"ג לה.

 

[בעל דבר]

הרמ"א כתב בסי' תרמ"א סעיף ב: ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה אע"פ שבירך זמן בביתו כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום הסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח אבל התכוונתי לברכה בשעה שאדם בונה את הסוכה

 

[בעל דבר]

אולי כשבונה על הגג, כשהוא בלי מעקה, אז צריך לברך על עשייתה, "לעשות מעקה"- גם בימינו.

לחץ כדי לכווץ...

לא האמנתי שמשהו יעלה על פתרון החידה...
את החידה שמעתי בשיעור ממרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א

 

[נהר מעדן]

אולי כשבונה על הגג, כשהוא בלי מעקה, אז צריך לברך על עשייתה, "לעשות מעקה"- גם בימינו.

לחץ כדי לכווץ...

כמה נקודות שיש לברר בחידוש דין זה.
א. הסוכה חייב להיות גדול לפחות ד' אמות על ד' אמות, שזה השיעור של מעקה כמבואר בשו"ע.
ב. הדפנות צריכים להיות יותר חזקים מסוכה רגילה, באופן שאם ישען אדם על הדפנות יחזיק מעמדו.
ג. אם אין תחת הגג בית דירה בוודאי שאין מברכים.
ד. יש פוסקים שסב"ל שאם אין משתמשים בגג אלא לפרקים אין חייב במעקה, והגר"מ שטרנבוך שליט"א מסתפק אם הסוכה קבעה חובה, וע"כ צריכין לשאול את המורה אם מברכים מעקה. ועיין באריכות בשו"ת להורות נתן ח"ב סי' קא-קיג שפוסק שאם אין משתמש בגג אלא לצורך בניית הסוכה, אין מברכין על עשיית המעקה, ולפי דבריו, במציאות שאין משתמש בגג לצורך אחר קבוע, נפל כל החידוש לבירא.
ה. הרמב"ם פסק שיש לברך גם ברכת שהחיינו על עשיית מעקה.
ו. יש לחדד החידה: היכי תמצא שחייב לבנות סוכה בד' דפנות חזקות מדאורייתא, ואי אפשר להקל בלבוד וכל הני צירופים?
ז. זמן הברכה: כתב בשו"ת חתם סופר או"ח סי' נב "ובמעקה באמת אינו מברך אלא במכוש אחרון בשעה שסותם הפרצה האחרונה שלא יפול הנופל ממנו דקודם לזה איננו מעקה". א"כ אם אין דפנות הסוכה מסבבים כל הגג, לכאורה אין זה מעקה, שעדיין לא נסתם הפרצה אחרונה, ומכ"מ מותר לישב בסוכה זו, כי בתוך הסוכה אין סכנה ליפול, אבל ברכה אי אפשר לברך. ויש בזה חילוק בין ברכה שמברכין על הסוכה לבין ברכה על עשיית מעקה, כי על הסוכה לא מברכים רק אחר שהניח הסכך כשיעור סוכה כשרה, או בשעה שהתחיל להניח הסכך, כי אז הוי עובר לעשייתן, כי רק הסכך הוא קיום מצוות סוכה, אבל כשמברך על המעקה, מברך בגמר עשיית הדפנות, ולא אח"כ כי כל הברכות מברכין עובר לעשייתן ולא אח"כ.
ח. על דרך הפלפול ולא למעשה, יש לומר, כי אם משתמש בגג רק בסוכות אינו חייב כלל במעקה, כי אין חשש שיפול הנופל, כי המצוה מגינה ומצלי, ויש ראיה לזה מהגמרא סוכה ד: "תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַב הוּנָא: מַחְלוֹקֶת עַל שְׂפַת הַגָּג, דְּרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אָמְרִינַן גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא, אֲבָל בָּאֶמְצַע הַגָּג — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. וְרַב נַחְמָן אָמַר: בְּאֶמְצַע הַגָּג מַחְלוֹקֶת." ובוודאי לא ברשיעי עסיקי, ומדנחלקו אם הסוכה כשר משום גוד אסיק, אפילו אם ליכא מחיצות כלל, שלגבי דין מעקה בוודאי זה לא מועיל, ולכאורה למה לא חייבו לעשות מעקה משום סכנה, אלא י"ל כי בסוכה אין חייב כלל לעשות מעקה, משום שמצוה מגינה ומצלא. אבל למעשה לכאורה זה לא להלכה. כי אליבא דאמת י"ל שהגג היה פחות מד' על ד' ולא היה חייב במעקה. ויל"ע.