מי יודע פשר דבר?
נחלקו השו"ע והרמ"א יו"ד שכ"ח בנוסח ברכת הפרשת חלה, שדעת השו"ע שמברכין להפריש תרומה, והרמ"א הוסיף או להפריש חלה.
וכתב הגר"א בביאורו סק"ב:
תרומה. כמ"ש תרימו תרומה. ובלשון המקרא חלה נקרא העיסה, כמ"ש חלות בלולות והרבה כיוצא, אבל בלשון המשנה נקרא חלה בכל מקום, וז"ש (א"ה ר"ל זהו שכתב הרמ"א) או כו'. ומ"מ נכון לברך בלשון מקרא, כמ"ש ברפ"ו דברכות רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים ולא קאמר ירקות בלשון מתני', עכ"ל.
והיינו, דפליגי ת"ק ור"י רפ"ו דברכות כיצד מברכין על הירקות, דת"ק סבר דעל הירקות אומר בורא פרי האדמה, ורבי יהודה אומר בורא מיני דשאים. והנה קראתם המשנה ירקות, ובלשון הברכה קראם רבי יהודה דשאים כלשון תורה, ומכאן דנכון לברך בלשון מקרא.
והעירו חברי שליט"א, חדא, למה נחת הגר"א לסיפא דמתני' ולא הוכיח מרישא כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן אומר בורא פרי העץ. ושמא אילן נמי לשון תורה הוא בדניאל פ"ד, ואף שהוא לשון ארמי כיון שנזכר בכ"ד ספרים די בזה לקיים הלשון השגורה. גם מה שהוכיח מדברי רבי יהודה ולא מת"ק שאמר בורא פרי האדמה ולא בורא ירקות לא קשיא, דת"ק תפיס לישנא דקרא הנה הבאתי מראשית פרי האדמה כו', אבל רבי יהודה ברר לו לשון מעצמו והעדיף בו לשון תורה.
אבל יותר מזה יש לתמוה, דלא מצינו שהעדיפו לשון תורה בברכות, ואנו מברכין להניח תפילין ולא טוטפות, נטילת לולב ולא כפות תמרים, שלא עשני גוי [שבלשון תורה הוא עם ובלשון חכמים הוא נכרי. ואמנם מנהג בני אשכנז (ייקים) לברך שלא עשני נכרי], ובברכת האילנות הלשון אילנות ובריות.
אשמח לתגובותיכם.
נחלקו השו"ע והרמ"א יו"ד שכ"ח בנוסח ברכת הפרשת חלה, שדעת השו"ע שמברכין להפריש תרומה, והרמ"א הוסיף או להפריש חלה.
וכתב הגר"א בביאורו סק"ב:
תרומה. כמ"ש תרימו תרומה. ובלשון המקרא חלה נקרא העיסה, כמ"ש חלות בלולות והרבה כיוצא, אבל בלשון המשנה נקרא חלה בכל מקום, וז"ש (א"ה ר"ל זהו שכתב הרמ"א) או כו'. ומ"מ נכון לברך בלשון מקרא, כמ"ש ברפ"ו דברכות רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים ולא קאמר ירקות בלשון מתני', עכ"ל.
והיינו, דפליגי ת"ק ור"י רפ"ו דברכות כיצד מברכין על הירקות, דת"ק סבר דעל הירקות אומר בורא פרי האדמה, ורבי יהודה אומר בורא מיני דשאים. והנה קראתם המשנה ירקות, ובלשון הברכה קראם רבי יהודה דשאים כלשון תורה, ומכאן דנכון לברך בלשון מקרא.
והעירו חברי שליט"א, חדא, למה נחת הגר"א לסיפא דמתני' ולא הוכיח מרישא כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן אומר בורא פרי העץ. ושמא אילן נמי לשון תורה הוא בדניאל פ"ד, ואף שהוא לשון ארמי כיון שנזכר בכ"ד ספרים די בזה לקיים הלשון השגורה. גם מה שהוכיח מדברי רבי יהודה ולא מת"ק שאמר בורא פרי האדמה ולא בורא ירקות לא קשיא, דת"ק תפיס לישנא דקרא הנה הבאתי מראשית פרי האדמה כו', אבל רבי יהודה ברר לו לשון מעצמו והעדיף בו לשון תורה.
אבל יותר מזה יש לתמוה, דלא מצינו שהעדיפו לשון תורה בברכות, ואנו מברכין להניח תפילין ולא טוטפות, נטילת לולב ולא כפות תמרים, שלא עשני גוי [שבלשון תורה הוא עם ובלשון חכמים הוא נכרי. ואמנם מנהג בני אשכנז (ייקים) לברך שלא עשני נכרי], ובברכת האילנות הלשון אילנות ובריות.
אשמח לתגובותיכם.