או האם הי' מחוייב בברכת הגומל או קורבן תודה
רש"י בראשית פרק ח פסוק כ
מכל הבהמה הטהורה - אמר לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם (ב"ר פ' כ"ו ופ' ל"ד):

שפתי חכמים
דבלא זה מנא ידע שצריך להקריב קרבן והלא לא מצינו שצוה הקב"ה לנח על זה, ועל זה פירש שהסברא מוכחת על זה שלא צוה הקב"ה להכניס וכו'. אלא דקשה לפי זה שראוי היה לפרש זה על ויבן מזבח או על ויעל עולות, (רא"ם). ונראה לי לפרש דודאי ידע נח שיקריב קרבן לה' כמו הבל שהקריב קרבן על הטובה שהיה לו מאת ה' יתברך מכל שכן נח שניצול ממבול שיביא קרבן במקום תודה דארבעה צריכין להודות, אך קשה לרש"י מ"ש שהביא עולה מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור, די לו שיביא קרבן בשבילו ובשביל אשתו ובניו וכלותיו, למה הביא מכל המינים, ועל זה תירץ אמר לא צוה וכו' וק"ל:
 
רש"י בראשית פרק ח פסוק כ
מכל הבהמה הטהורה - אמר לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם (ב"ר פ' כ"ו ופ' ל"ד):

שפתי חכמים
דבלא זה מנא ידע שצריך להקריב קרבן והלא לא מצינו שצוה הקב"ה לנח על זה, ועל זה פירש שהסברא מוכחת על זה שלא צוה הקב"ה להכניס וכו'. אלא דקשה לפי זה שראוי היה לפרש זה על ויבן מזבח או על ויעל עולות, (רא"ם). ונראה לי לפרש דודאי ידע נח שיקריב קרבן לה' כמו הבל שהקריב קרבן על הטובה שהיה לו מאת ה' יתברך מכל שכן נח שניצול ממבול שיביא קרבן במקום תודה דארבעה צריכין להודות, אך קשה לרש"י מ"ש שהביא עולה מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור, די לו שיביא קרבן בשבילו ובשביל אשתו ובניו וכלותיו, למה הביא מכל המינים, ועל זה תירץ אמר לא צוה וכו' וק"ל:
ברם צע''ג הרי למעשה הקריב עולות ולא קורבן תודה שאינה עולה, והיכן נעלם הקורבן תודה עבורו ועבור אשתו וכו', לא התפרש בכתוב.
 
האם נח בירך ברכת הגומל כשיצא מן התיבה. או האם הי' מחוייב בברכת הגומל או קורבן תודה
כעת ראיתי שהרב פתח הדביר (או"ח רי"ט - מחכמי איזמיר) מצדד שנח בירך הגומל וקורבנותיו היו קבנות תודה יע"ש.
ובשם היפת תואר כתב שלא בירך, ע"ש מה שכתב בזה.
ולפי מה שכתב המחזיק ברכה דשנכנס לסכנה על פי ציווי ה' אין מברכים, הוא הדין הכא אין מברכים הגומל, כיון שנכנס נח לתיבה על פי ציוי ה'.
 
נערך לאחרונה:
רש"י בראשית פרק ח פסוק כ
מכל הבהמה הטהורה - אמר לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם (ב"ר פ' כ"ו ופ' ל"ד):

שפתי חכמים
דבלא זה מנא ידע שצריך להקריב קרבן והלא לא מצינו שצוה הקב"ה לנח על זה, ועל זה פירש שהסברא מוכחת על זה שלא צוה הקב"ה להכניס וכו'. אלא דקשה לפי זה שראוי היה לפרש זה על ויבן מזבח או על ויעל עולות, (רא"ם). ונראה לי לפרש דודאי ידע נח שיקריב קרבן לה' כמו הבל שהקריב קרבן על הטובה שהיה לו מאת ה' יתברך מכל שכן נח שניצול ממבול שיביא קרבן במקום תודה דארבעה צריכין להודות, אך קשה לרש"י מ"ש שהביא עולה מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור, די לו שיביא קרבן בשבילו ובשביל אשתו ובניו וכלותיו, למה הביא מכל המינים, ועל זה תירץ אמר לא צוה וכו' וק"ל:
עי' ברד"ל על הפרקי דר"א פכ"ג שהאריך להוכיח שהיה זה קרבן תורה וכן הביא בשם הריקנטי.
ברם צע''ג הרי למעשה הקריב עולות ולא קורבן תודה שאינה עולה, והיכן נעלם הקורבן תודה עבורו ועבור אשתו וכו', לא התפרש בכתוב.
יעוי' ברד"ל (שם אות סז) שהתקשה בזה והביא בזה מחלוקת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓