ברכת הרעם ומרחק השמש

[הושע]

איתא בשו"ע רכ"ז ס"א: על ברכת הרעם או והברק מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם...
וכתב המשנ"ב סק"ה: בשם הברכ"י אם ברך על הברק ונתכווין לפטור הרעם הבא אחריו{שכידוע מאירות האור גבוהה ממאירות הקול}יצא ידי חובה ולא יכול לברך על הרעם הבא
וקשה: א"כ מדוע לא חוששים בשקיעת החמה שהגיע לילה כבר לפני 8 דקות{לפחות בדאו'} כמו שידוע ולא כמו שנראה?

 

[ישורון בן מלך]

לכאו' שקיעת החמה נידונה רק לפי מה שאנו רואים ואף כשששוקעת לגמרי הרי נמצאת מעבר לכדור אלא כל המגדיר שקיעה וזריחה הוא האם השמש מאירה עלינו או לא, וכאן סו"ס מאירה, משא"כ לגבי רעם הברכה היא על מה שיש אותו, [ואף דחשיב ברכת ראיה אולי יש לומר ששייך לברך גם בידיעה שכעת יש ברק או רעם וכמו הנמצא בבית ורואה אור שי"א שמברך], ואם יודע שכעת יש רעם מרוחק ממנו ומברך הרי שיוצא בזה ידי חובה ואין שייך לענין שקיעת החמה

 

[זקן ויושב בישיבה]

איתא בשו"ע רכ"ז ס"א: על ברכת הרעם או והברק מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם...
וכתב המשנ"ב סק"ה: בשם הברכ"י אם ברך על הברק ונתכווין לפטור הרעם הבא אחריו{שכידוע מאירות האור גבוהה ממאירות הקול}יצא ידי חובה ולא יכול לברך על הרעם הבא
וקשה: א"כ מדוע לא חוששים בשקיעת החמה שהגיע לילה כבר לפני 8 דקות{לפחות בדאו'} כמו שידוע ולא כמו שנראה?

לחץ כדי לכווץ...

לשון המשנה ברורה ומן הסתם לשון הברכי יוסף: ור"ל דאחרי שטבע הבריאה שאחר הברק יוצא רעם א"כ חל ברכתו על הרעם שיצא אח"כ.
כבודו מפרש שהוא משום שהרעם כבר קיים אלא שעדיין לא נשמע.
אבל לכאורה אין זה הביאור, ואף לא מסתבר שלכך היתה כוונתם.
אלא כוונתם כפשוטן של דבריהם, כיון שכך הוא דרך הטבע שאחרי הברק מגיע הרעם ניתן לפוטרו בברכה אחת.
ואדרבה נראה לי שלו יצוייר שידע שכבר קיים הרעם בעולם - לא על ידי הופעת הברק - אלא שעדיין לא נשמע הרעם, ודאי שלא יוכל לברך עליו.