ברכת

מבואר בספר הרוקח (סי' שס"ו) שהמזה היה מברך אשר קדשנו במצוותיו וציינו קודם הזאה. והיינו דאיכא מצוה להטהר בהאה וכפי שכתב בחינוך (שצ"ט) ומי שעבר על זה ולא קבל הזאה אם צריך לה, ביטל עשה זה.

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כד-כו) אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מטריסק-לובלין זי"ע הי"ד: בשלשת פסוקי ברכת כהנים נרמזת השפעת שלש הרגלים על כל ימות השנה. בפסוק הראשון יש שתי תיבות (מלבד שם ה') – כנגד חג...

שמעתי ידיעה מענינת. כתב המשנה ברורה (סי' תע"ג סק"א) בשאר יו"ט מחויב לברך שהחיינו עד סוף היו"ט. וכתב על כך בשער הציון כתבתי כן לאפוקי מדעת החק יעקב דבעצרת יש לשהחיינו תשלומין כל שבעה, ומסיים השער הציון ןלענ"ד לא נהירא דיעבור בברכה זו על בל תוסיף ע"ש.

[א.] בוא יבוא: הנמנע מלתת מתנות כהונה לכהן, לסוף יצטרכו לבוא אל הכהן עם אשתו לבדוק אותה כפי שנלמד להלן. רוח שטות: אין אדם חוטא בעריות עד שתיכנס בו רוח שטות, ואשה שנכנסה בה רוח שטות, והיא נטתה מדרכי הצניעות למעול מעל באיש של מעלה (הקב"ה) ובאיש של מטה (בעלה). התראה וסתירה: ומה היא המעילה? כגון...

עיקר דין נשיאות כפים אינו אלא בשעת עבודה, כדאיתא בסוטה (ל"ח ע"א), ע"ש. וכתב העמק ברכה שמעתי מכ' מו"ר הגאב"ד דבריסק (שליט"א) בשם אביו מרן הגר"ח הלוי ז"ל, שאחד הקשה לו, להסוברים דתפלה אינו אלא מדרבנן איך יתכן נשיאות כפים בגבולין מדאורייתא, הא ליכא עבודה, ותירץ לו, דאף להסוברין דתפלה דרבנן, היינו...

למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'? וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום. ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (במדבר ו, כג) אסור להפסיק על שלחנם של פוסקי דורנו עלתה השאלה, מה יעשה העומד באמצע תפילת שמונה-עשרה בלחש, באחת משאר הברכות שלא בברכת מודים, האם מותר או חובה להפסיק מתפילתו לשמוע ברכת כהנים. לדעת מרן...

שאלה שנוגעת לי למעשה כרגע ממש לפני ארבע עשרה שנה הייתי חולה מאוד והגעתי עד שערי מות וב''ה שהוציאני ממות לחיים והרי אני כיום חי וקים בבריאות אז לא ברכתי הגומל מטעות מסוימת והשאלה הנשאלת כעת האם ניתן לברך ממרחק כזה גדול מאחר והחולי שנתרפאתי ממנו מלוה אותי עד היום בצורה מבוקרת (סכרת 1 למי שמכיר)...

מקור.

בירושלמי (כלאים פ"ז ה"ו) מסתפק רבי יוסי, אם מברכים המוציא לחם מן הארץ על לחם שנעשה מחמשת מיני דגן שגדלו בעציץ שאינו נקוב. וכתב השואל ומשיב (ציון ירושלים) שלכן מסתפק רבי יוסי רק על ברכת המוציא ולא על ברכת המזון, שעיקר הספק הוא, אם אפשר לקרוא לעציץ שאינו נקוב 'ארץ', וכמבואר בסוגייתנו 'מארצך' ולא...

כתב הטור שברכת השכיבנו נתקנה מפני המזיקין המצויים בלילה וצע''ג היאך מברכים אותה בזמננו שלא שכיחי מזיקים כלל ועיקר והלא נפסק בשו''ע שאין מברכים ברכת מעין שבע בליל הסדר שחל בשבת משום שנתקנה מפני המזיקים ובליל הסדר אין מזיקים כי הוא ליל שמורים ורואים שיש לבטל הברכה שלא שייך טעם תקנתה ובשלמא לגבי...

הט"ז חידש חידוש גדול שהברכה מעכבת בקריאת פרשת זכור. ובפרמ"ג הקשה עליו דהרי כללא הוא דברכות אינם מעכבות, ותירץ עפ"י דברי הרמב"ן הידועים שברכה"ת הוא מן התורה, ונלמד מן הבו גודל לאלוקינו. והיות שהברכה שלפניה ואחריה בפרשת זכור הוא ברכת התורה לכן הוא מעכב לצאת ידי חובה (עיי"ש שהאריך עוד במה שכבר יצא...

אני יודע שהטעם לכך הוא שתכף לעבודה ברכה. אבל איני מבין איך שייך דבר זה לתפילה.

ר"ה לאילנות לדברי בית הלל (ר"ה ב, א). וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ (ויקרא כה, יט). פירוש פרי הקצוב בכחה לעשות, שהגם שנראה פרי הארץ לא נשער כי זה הוא כח הארץ ולא יותר, שהלא תמצא (כתובות קיב, א) שגער החכם בארץ ועצרה כחה ולא נתנה פירותיה אחר כך כסדר...

לא בברכות השחר ולא ברכת המזון ולא שמו"ע?

לענ"ד איך שיצא לי מן הסוגיא, כל עוד לא אוכלים הימנו שיעור קביעות סעודה [ג' או ד' ביצים], אין לברך עליו כי אם בורא מיני מזונות, מדובר בלחם ששמים בתוכו צימוקים חמוציות וכדו'. אשמח לשמוע חו"ד חו"ר הפורום

עובדא הוי במרן הקה"י דבחודש ניסן שיצא לברך ברכת החמה היה צריך לברך גם ברכת האילנות, ושאל את בנו מרן הגר"ח מה קודם האם ברכת האילנות דזהו כל שנה הוי תדיר או כיון שנוסח הברכה עושה מעשה בראשית זה יותר תדיר והשיב לו מגמ' בסוף סוכה לגבי שהחיינו דנוסח הברכה משוי לה תדיר. אכן נראה דיש לחלק טובא דבעושה...

ברכת 'שהחיינו' על הפירות נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר (מט, כא) רש"י מציין לדברי תרגום אונקלוס המפרש: 'נחלתו תהיה עושה פירות, שיהיו מודים ומברכים עליהם'. דברי התרגום צריכים ביאור, שהרי על כל פירות שבעולם מברכים ברכת הנהנין, ומה יתרון יש בפירות נחלתו של נפתלי שעליהם אומר...

יש לדון למה לא מצאנו ברכת שעשה ניסים רק בנס חנוכה ופורים ולא מצאנו כן באכילת מצה וישיבה בסוכה ואפשר לומר שכל הברכה ענינה לומר שאף בזמן הגלות ואף בימי בית שני שכבר פסקו העשרה ניסים אפ''ה לא נטש ה' אותנו והאיר לנו בניסים מעל לדרך הטבע ובפרט על פי פנימיות חנוכה ופורים הם בתוך ימי החול שענינם להאיר...

פלא בדברי הרמב"ם ב'סדר התפילה' מבואר דהשמיט 'ערב ובקר וצהריים' בחנוכה ופורים, וד"ז אומר דרשני ?