ברכת

יש להסתפק אי ברכת האורח קאי אמקום אכילתו או הדבר הנאכל

איתא בשו"ע רכ"ז ס"א: על ברכת הרעם או והברק מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם... וכתב המשנ"ב סק"ה: בשם הברכ"י אם ברך על הברק ונתכווין לפטור הרעם הבא אחריו{שכידוע מאירות האור גבוהה ממאירות הקול}יצא ידי חובה ולא יכול לברך על הרעם הבא וקשה: א"כ מדוע לא חוששים בשקיעת החמה שהגיע לילה כבר...

מבואר שמברכים שהשמחה במעונו משיתחילו להתעסק בצורכי סעודת הנישואין. ומקורו מכתובות דף ח. מסברא נראה שהוא רק בזמנם שהיה אירוסין וקידושין קודם הנישואין, וכיון שהיו כבר קידושין אזי ניתן לברך שהשמחה במעונו אף מההכנות לנישואין, אבל כיום שהקידושין והנשואין יחד, יש לומר מסברא שאי אפשר לברך שהשמחה במעונו...

לכאורה נראה פשוט, שכשם שאם ספק בירך ברכת המזון באופן ששבע וחייב מדאורייתא חייב להחמיר ולברך מספק, הרי שהוא הדין אם ישנו ספק אם מה שאכל הוא בכלל לחם, ואכל ממנו כדי שיעור שביעה, חייב לברך ברכת המזון מספק. לפי זה צריך עיון, למה בפת הבאה בכיסנין, שלפי הפשטות הוא נידון כספק בין השיטות מהו פת הבאה...

יש לחקור במי שאכל בסוכה ומאיזה טעם רוצה לברך מחוץ לסוכה באופן שאין זה שינוי מקום. האם יכול לברך מחוץ לסוכה?

בפרשת וזאת הברכה (דברים לג, יג), מברך משה רבנו את השבטים לפני הסתלקותו. בברכתו ליוסף הוא מתמקד באופן ייחודי בטיב הקרקע ובשבחה של הנחלה, ומכריז: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ", ברכה המבטיחה שפע חקלאי וגשמי יוצא דופן. ברכה מופלגת זו מעוררת תמיהה ומצריכה עיון: מה ראתה דווקא ארצו ונחלתו של...

אני מעתיק כאן מה שכתבתי בזה בספרי אור חדש (הרחבת הבית יוסף לאורך כל הבית יוסף וניתן לקבל עותק במייל). השו"ע בסימן רטז,ב, כתב הנותן ריח טוב בפירות, והמשנ"ב בס"ק ט, כתב שהאליה רבה כתב דמהגמרא והפוסקים משמע דצריך לומר אשר נתן, דהיינו בלשון עבר, ע"כ, ואמנם בטור הנוסח הנותן, אבל כבר כתבו שם בהגהות...

על נשמותינו הפקודות לך. לשון רבים ויש להבין כמה נשמות יש לאדם. עלה בלבי לומר דכאן נרמז דברי האוה"ח בבראשית עה"פ ויקרבו ימי ישראל למות (מז, כט) שכל יום מגיע לאדם נשמה חדשה והיא אינה חוזרת שוב ומה שתקן באותו היום הועילה וח"ס להפך. ואנו מודים על אותה נשמה שתיקנו.

האם מוזכר שעשו ברכת המצות? [וכן שהחיינו]

כהמשך לנידון שהיה בבין הזמנים שדנו בעניני ברכת המצות יש להביא מה שראיתי בגליון אחד שיצא לאור לפני כמה שנים

גדר ברכת השחיטה. נוסח הברכה ומקורה בראש הדברים: ברכת השחיטה נאמרת בנוסח של ברכות המצוות — "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" — ודינה לאומרה קודם המעשה, עובר לעשייתן, ואינה מעכבת את כשרות השחיטה בדיעבד. כך מפורש בדברי הרמב"ם: וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך: ובגוף הסוגיא — הגמרא שותלת ברכה זו בתוך...

חורב- מערכת ההודאות סימן תרע"ח: ברכת המצות - לפני עשיית איזה מצוה, לחבב אותה בתור חובה מה׳, ולהביע את החלטת הדעת, לקיים אותה באופן כזה, כי על ידו שם ה׳, אשר צוה אותה יהי מבורך, הלא הוא, כי ימלא רצונו. והנה חכמינו ז״ל לא תקנו ברכות בעד חובות ומצות כאלה, אשר המושג שלהם הוא כבוד היחס החיצוני...

ברוח פרויקט בין הזמנים: https://forum-otzar-hatorah.co.il/forums/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%E2%80%93-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.40/?prefix_id=290 אני מכיר ברכה אחת כזו. איזו היא?

הרוקח (שס"ו) כתב כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו וצדקה ולוייה ולקט ושכחה ופיאה והידור זקן שאם מצווים חייב אין צריך לברך וכן עשיית מעקה ודינים ותיקון מאזנים ומשקלות ומידות אין צריך לברך שהברכה וצונו ולא עכו"ם האבודרהם הביא דלא מברכינן בדבר שתלוי בדעת...

באריכות נמצאים הדברים בלקח טוב כלל י"א ובתוך דבריו הביא גם כן דברי הרמב"ן וז"ל: והנה סברתנו זאת דברכות המצות ברכות הנהנין נינהו מצאתי אח"כ שכן מוכיחים ג"כ דברי הרמב"ן ז"ל בס' האמונה והבטחון פ"ז בסוף הפרק שכ' וז"ל ונשוב לדברינו ונאמר כי חלי הנפש הוא המעשה הרע ובריאותה היא המעשה הטוב והיא נהנית...

https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F.20171/

?

יש לדון האם הדין שמצינו בברכות הנהנין כשהיה לפניו הפרי ונפל שצריך לברך שוב, האם דין זה שייך גם בברכת המצות.

להני ראשונים שמינוי מלך זה מצוה ולא רשות האם היה ברכה ככל שאר ברכת המצות? נתעוררתי מתוך ספר המפתח בהלכות מלכים, פ''א ה''א ג' מצות נצטוו כשנכנסו לאר''י למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלך ולבנות בית הבחירה, והביא שם נידון אי יש ברכה על בנין המקדש, ועל מחיית עמלק הביא שם מ''מ למה אין מברכין ע''ז, אבל...

יש לחקור האם ברכת המצוות הוה על קיום המצוה או על מעשה המצוה ואפשר דבזה הסתפק העמק ברכה (ברכת המצוות ב') דכתב העמק ברכה להסתפק בהא דאמרינן בגמ' בקידושין (ס"ב), דמותר להפריש תרו"מ מפירות מחוברין לכשיתלשו, ואין זה דבר שלא בא לעולם, משום דכל שבידו לתלוש לאו כמחוסר מעשה דמי. ונסתפקתי, לענין ברכה מתי...