דור דור

משתמש רשום
gemgem
הודעות
51
תודות
167
נקודות
40
איתא בתוס' בקידושין לא. שנשים מברכות על מצות שהזמן גרמא. ואומר הרא''ש במקום דר''ת סבר דלאו ''דלא תשא שמע שוא'' אסמכתא ולא איסור מדאורייתא משמע שאם הלאו מדאורייתא לא היו מברכות אבל שיטת הרמב''ם שנשים לא מברכות על זמן גרמא. ולא נראה שנחלקו האם אפשר להגיד ''וצוונו'' כיון שלא מצוות דהא אפשר להסביר כר''ן במקום שאומרים ''וצוונו'' על הציווי הכללי.
והנה יש עוד מחלוקת האם מברכים על מנהג דדעת התוס' שכן מברכים ודעת הרמב''ם שלא מברכים.
ויש עוד מחלוקת האם ברכה לבטלה זה דאורייתא או דרבנן שלר''ת זה דרבנן ולרמב''ם {למגן אברהם בדעתו} שזה מדאורייתא.
ובמחלוקת השנייה במנהג שלתוס' שמברכות ולא חוששים לברכה לבטלה דזה רק מדרבנן.
ומילא אפשר לומר בס''ד שלשיטתם שלפי תוס' שנשים מברכות בזמן גרמא בגלל שברכה לבטלה דרבנן כי אם זה מדאורייתא לא היו מברכות כדדיק הרא''ש אבל הרמב''ם שאחז שזה מדאורייתא לכן לא מברכות ולא נחלקו האם יכולים להגיד וצוונו מאחר שלא צוווגם לכן במנהג דעת התוס' שמברכות דברכה לבטלה לא דאורייתא אבל שהרמב''ם שאומר שזה מדאורתייא לא מברכות על מנהג בעלמא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון