סנהדרין למה נשים היום לא מברכות ברכת הלבנה? (1 צופה)

[יודע רזי תורה]

למה נשים היום לא מברכות ברכת הלבנה?
מה שונה משאר ברכות (תקיעת שופר לולב וכדו') לנוהגים לברך
קשור לסנהדרין דף מב.

 

[ירושלמי יונגרמאן]

כל כבודה וכו'
וע"ע מ"א סי' תכ"ו שביאר שזה בגלל שבגללם נתמעטה הלבנה.

 

[יודע רזי תורה]

כל כבודה וכו'
וע"ע מ"א סי' תכ"ו שביאר שזה בגלל שבגללם נתמעטה הלבנה.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה כוונת המגן אברהם (מה הפגימה של הנשים בלבנה) זה בשם השל"ה
מישהו יודע איפה השל"ה הזה?
תודה רבה!

 

[זוטא]

הרב בחזון עובדיה [כרך חנוכה בסופו מובא הלכות ברכת הלבנהעמוד שעא אות יז'] דן בזה והביא את הגמ' בסנהדרין מב. והביא כמה פוסקים שנותנים טעם לדבר ואיכא נפק"מ לדינא בין הנך טעמי
הנה שיטת המג"א, הגרצ"פ פראנק שנשים חייבות בברכת הלבנה ולא חשיבא מ"ע שהזמן גרמא וכ"כ הרב נוהג כצאן יוסף בשם מר חמיו לגבי ברכת החמה שנשים חייבות בברכת החמה ולא חשיב מ"ע שהזמן גרמא [עי"ש טעמו מה שהביא ראיה מהטורי אבן ורע"א גבי ביכורים]
אולם המ"א הביא בשם השל"ה שברכת הלבנה היא מ"ע שהזמן גרמא ולפיך נשים פטורות ואף שלמנהג בני אשכנז שהנשים משברכות על מ"ע שהזמן גרמא מ"מ אין הנשים מברכות ברכת הלבנה מפני שהם גרמו פגם ללבנה והגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ד [חלק או"ח ס"ס לד] כתב להסביר דבריו וסיים לא נמצא בדברי האר"י שום מניעה לנשים בברכת הלבנה
ובשו"ת שבות יעקב כתב שאע"פ שאצלם נהגו לברך על מ"ע שה"ג מצוה זו לא נהגו בה כלל ואפשר דה"ט משום שאין לברך ברכת הלבנה אלא בשמחה וחוה נתקללה שתהא עטופה כאבל וכו'
ובשו"ת נשאל דוד כתב דהואיל וקידוש הלבנה הוא כהקבלת פני השכינה הרי התורה פטרה נשים מן הראיה וכו' [והחזו"ע הקשה אטו יהיו פטורות מהקבלת פני רבו מכיון דדמי לפני השכינה והרי למדנו הקבלת פני רבו מהשונמית דאמר לה לא חדש ולא שבת] ועוד כתב משום דהנשים בשעת וסתן לא מברכות ולא מתפללות לכן מנעו מהם ברכה זו [אבל אנן לא קי"ל הכי אלא אפי' בשעת וסתן מברכות ומתפללות]
ובשו"ת אור פני משה כתב שהטעם שנשים לא מברכות ברכת הלבנה מום כל כבודה בת מלך פנימה
ומרן הגרע"י פסק דנשים חיבות וכתב ולכן אישה יראת ה' תשמע מפי איש ברכת הלבנה

 

[גרינפלד]

לא הבנתי מה כוונת המגן אברהם (מה הפגימה של הנשים בלבנה) זה בשם השל"ה​

לחץ כדי לכווץ...

שני לוחות הברית שער האותיות אות ק - קדושה אות לט:
ומנהג יפה, אנחנו נוהגים פה ירושלים עיר הקודש תוב״ב, לומר מזמור אחר סיום הברכה, ואומרים מזמור של עשרה הלולים (תהלים ק״נ), 'הללויה הללו אל בקדשו' כו׳. ונכון הוא מאד, להתעורר אור הלבנה שלמעלה, היא מלכות בית דוד, שעליה רומזים 'דוד מלך ישראל חי וקים'. ואחר כך אנו אומרים, תנא דבי רבי ישמעאל, אילו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בכל חודש דים, אמר אביי, הלכך מברכין מעומד (סנהדרין מב א), ואחר כך קדיש דרבנן. ומה מאד טוב ויפה הענין, כי לעתיד ילך פגם הלבנה, ותהיה אור הלבנה כאור החמה (ישעיה ל, כו; וראה פסחים סח א), ואז יתגדל ויתקדש שמיה רבא כו׳, ויהיה השם שלם והכסא שלם, כנודע ליודעי חן. אשר נראה בעיני, שמטעם זה מתרחקים הנשים ממצוה זו, אף על פי שמקיימין הרבה מצות עשה שהזמן גרמא, כגון שופר ולולב, ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה, אף שהן נזהרות בכל התפילות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה, דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה. אף על פי שמצאו להם תיקון אחר כך, שנתקנו בעגל, שלא חטאו ולא שמעו להנחש הקדמון, שהוא השטן הוא היצר הרע, ועל כן ניתן ראש חודש להנשים, שיהו משמרות אותו יותר מהאנשים, וכדאיתא בפרקי רבי אליעזר (פרק מ״ה), והובא בטור אורח חיים סימן תי״ז. מכל מקום, האשה היא סיבה ראשונה שבא המסית לעולם, ואחר כך החזיקו אותו האנשים בעגל, ועדיין לא נטהרנו, ולפעמים פגום ולפעמים מלא.​

 

[עמך]

ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה, אף שהן נזהרות בכל התפילות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה, דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שהדברים סתומין ואין לנו עסק בנסתרות, הפגימה הייתה ביום רביעי והחטא היה ביום שישי, ולמה דווקא החטא של חוה פגם בלבנה, ואיזה אשה מתביישת לברך ויודעת את השל"ה הזה.
גם מימרת חז"ל 'הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הירח' לא נראה לי שיש לזה ביאור בפשט.

 

[מפתח הזהב]

עי' ספר חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים סימן ח.

 

[רבי]

גמ' סנהדרין מב מוכח שנשים היו מברכות ברכת הלבנה.