וירא בשמחה ובזריזות וחביבות 'כאשר ציווה אותו אלוקים'

[יישר כח גדול]

וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, כאשר ציווה אותו אלוקים (כא, ד)

"כאשר ציווה אותו אלוקים" לכאורה מיותר, שהרי ברור שמל אותו מכוח ציווי ה', כמפורש בסוף פרשת לך לך. אלא כך מבאר הכתב סופר:
"…והוה אמינא דבשעת מעשה לא עשה כל כך בחדווה ושמחה כאשר שש ושמח בשעה אשר ציווהו השי"ת, קמשמע לן קרא, 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים' בשמחה ובזריזות וחביבות 'כאשר ציווה אותו אלוקים', כמו בשעה שציווהו השי"ת שקיבל בשמחה, כן מל אותו".