יהודי תלמיד חכם מארצות הברית, הגאון רבי שמואל דוד ורשבצ'יק זצ"ל שמו, אשר שימש כר"מ בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, עלה באחרית ימיו לארץ הקודש והתגורר ברכסים. הגאון הישיש היה בוגר ישיבות ברנוביץ' וגרודנא, ובצקלונו היו שמורים עובדות, מעשים והנהגות על גדולי התורה שבתקופתו. פעם אחת סיפר מעשה מופלא על הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, מקים ומייסד ישיבת לייקווד המפוארה בניו ג'רסי שבארצות הברית.
אני רוצה לספר לכם, אמר, על כמעט יממה תמימה ששהיתי במחיצתו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. מעשה שהיה כך היה.
רבי אהרן פקד את העיר ברנוביץ'. באותה עת ראש הישיבה נעדר מן המקום, ולפיכך, המשגיח, מן הבחורים המבוגרים בישיבה, סר אל מעונו של רבי אהרן, להזמינו למסור שיעור בהיכל הישיבה. אני וחברי נתכבדנו להזמין את הגאון. בשעה שמונה ושלושים בבוקר נכנסנו לחדרו. כחכחנו קצרות בגרוננו, ומיד, ללא שהייה והמתנה, פתח רבי אהרן ושאל: מה אתם לומדים?. מאותו רגע ואילך, הוא פתח במשא ומתן ארוך בסוגייה שבה למדנו בישיבה. שעות חלפו, כוסות תה הוכנסו והוצאו על ידי המארחים, עד הגיע זמן תפילת המנחה.
יצאנו עמו לתפילת מנחה, בדרך – התפלפל עמנו בלימוד. התפללנו, חזרנו למעונו, תוך כדי המשך הדיון כמובן, בלהט ובמרץ, והמארחים הכניסו אל החדר ארוחת צהרים עבור הגאון ועבורנו. אכלנו בחברתו ברטט ובהתרגשות, ארוחת הצהרים הסתיימה, ועדיין לא תם הדיון הסוער.
השמש שקעה, כאשר לפתע הוא שאל: הרי הגעתם הנה למטרה מסויימת, מה בפיכם, איפוא, יקירי?… שטחנו בפניו את בקשת משגיח הישיבה, שיאות למסור שיעור לבני הישיבה.
– מתי מתפללים ערבית, שאל. בשעה תשע, השבנו לו. נו, אמר, אם כן, יש עוד זמן, והמשיך ללמוד עמנו עד סמוך לשעה תשע. או אז לבש את אדרתו, פסע עמנו לתפילת ערבית בישיבה, ומסר בה שיעור עד השעה אחת עשרה בלילה. ליווינוהו בחזרה למעונו, ולא יצאנו משם עד השעה ארבע בבוקר!!! אהבת תורה מופלגת.
ימים עוברים, ימים באים. הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל מוטל על ערש דווי. חדרו רוחש ככוורת, בני משפחה, תלמידים, רבנים. בסביבות בית החולים ניכרת תכונה של אברכים ובחורי ישיבות, החרדים לשלום רבם. – "מי הוא?", שאל רופא בכיר, "מה הוא עשה לפני שיצא לפנסיה?". אחד מבני המשפחה ניסה לסבר את אוזנו. "הוא למד תורה כל חייו". – "נו?". – הוא כמו פרופסור גדול שהעמיד אחריו תלמידים. ראה, זה כמו…". הגאון הישיש נע בחוסר נוחות במיטתו. הוא ביקש מבן המשפחה שיתקרב אליו ואילפו לקח: "אפילו לנכרי, שאינו מבין, יש לומר שאנו לומדים תורה המקיימת את העולם, ורק בזכות כך שאנו לומדים את התורה, העולם מתקיים. כך יש לומר אפילו לנכרי, כי זו האמת ואין בילתה.
(מאורות הדף היומי)
www.hamichlol.org.il