רות גאולת השדה בתוך ב' שנים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב, ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע ואדעה כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך (ד ג-ד)

הקשו המפרשים הרי הגאולה היתה מדין מוכר שדה אחוזה, ובזה הלא יש איסור לגאול בתוך ב' שנים, א"כ איך יכולים לגאול את השדה שמכרה נעמי, וזה היה בתוך ב' שנים מאז שמכרה.

ובספר שרש ישי למהר"ש אלקבץ זצ"ל, כתב לחדש שדוקא המוכר עצמו אינו יכול לגאול בתוך שתי שנים, אבל כאן הרי לא המוכר עצמו גאל, אלא פלוני אלמוני ובועז שהם היו הקרובים, ומדין "גאולת קרובים" כמו שנאמר "או דודו או בן דודו יגאלנו", ובדין גאולת קרובים יכולים לגאול גם בפחות מב' שנים. אמנם הב"ח בביאורו "משיב נפש" חולק עליו בזה מאד, דגם בגאולת קרובים אינו נגאל בתוך ב' שנים.

ולכאורה עיקר הדבר צ"ע גדול, דאפילו אם נימא דבגאולת קרובים ליכא איסור לגאול בתוך ב' שנים, מ"מ יל"ע האם נחשב כאן גאולת קרובים, ומתחילה צריך לברר מי הוא כאן המוכר. והנה בפשטות מה שמכרה נעמי את השדה היה זה עבור כתובתה, דהשדה היתה שייכת לאלימלך, ונשתעבדה לכתובתה, והנה במיתת אלימלך ובניו, ירשו את השדה קרוביו והיינו פלוני אלמוני שהוא היה הגואל הקרוב ביותר, וכשמכרה נעמי את השדה בכתובתה, היתה השדה של פלוני אלמוני ומידו יצאה אל הקונה שמכרה נעמי, א"כ לכאורה זה נחשב גאולת עצמו ולא גאולת קרובים, כיון שמרשותו יצאה השדה אל הקונה, וא"כ הדרא קושיא לדוכתה איך רצה פלוני אלמוני לגאול בתוך ב' שנים הרי זהו גאולת עצמו.

וצ"ל בדעת רבותינו האחרונים שהחשיבו זאת לגאולת קרובים, דאמנם השדה יצאה אל הלוקח מרשותו של פלוני אלמוני, אבל מ"מ אינו נחשב המוכר, שהרי המכירה אינה מחמתו, אלא מכח השיעבוד ששיעבד אלימלך, ואינה תלויה ברצונו אלא במה שנשתעבדה השדה לאלימלך, ולכן לולי דין גאולת קרובים לא היה יכול לגאול, דגאולת עצמו היינו כאשר הוא המוכר שעשה את המכירה, וכאן אלימלך עשאה.

אמנם לכאורה עדיין צ"ע, דנראה דגאולת קרובים וגאולת עצמו אינו תלוי במי שעשה את המכירה, אלא במי שהשדה שלו עכשיו, כמו לגבי הלוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו, הרי היא לפניו כשדה אחוזה, היינו דאזלינן בתר השתא דעכשיו הוא הבעלים, וא"כ הכי נמי במוכר שדה אחוזה אם מכר אביו ומת, כיון שהבן ירש את הקנין הגוף והוי ליה בעלים, אי"צ לדין גאולת קרובים אלא הוי ליה גאולת עצמו, וא"כ הוא הדין הכא אפילו אם נחשיב את אלימלך למוכר כיון שהוא מכח שיעבודו, מ"מ לא עדיף מאילו היה מוכר ממש ואח"כ מת דהיה פלוני אלמוני גואל מדין גאולת עצמו.

וביותר מפורש כן מדברי הגמ' בערכין לא. שאם מת המוכר בבתי ערי חומה יגאל בנו, אע"פ שבית בערי חומה אינו נגאל בקרובים, א"כ חזינן שיורש זכות הגאולה, משום שיורש את הקנין הגוף וממילא יכול לגאול, ואע"פ שאינו המוכר הכל תלוי במי שהוא בעלים עכשיו, ואי"ז מדין גאולת קרובים אלא מדין גאולת עצמו, וא"כ קשה דגאולת פלוני אלמוני הויא גאולת עצמו, ודברי השרש ישי והב"ח צריכים עיון.
​

◆ ◆ ◆​

והנה המקנה בקידושין כא. הקשה על שיטת הרשב"א דבגאולת קרובים הקרוב קרוב קודם היינו רק מי שקרוב ביותר, ואם הקרוב ביותר שיש עכשיו בעולם אינו רוצה לגאול, אין יכול הקרוב הבא אחריו לגאול, וכתב המקנה וז"ל "לכאורה קשה דהא קרא מפורש הוא בסוף רות דבועז אמר לגואל חלקת השדה אשר לאחינו מכרה וגו' ואם לא תגאל ואנכי אחריך וגו', משמע דאף דקרוב הראשון קיים אפילו הכי הרשות ביד הקרוב השני לגאול", ע"כ. ולפי מה שנתבאר דפלוני אלמוני זהו גאולת עצמו, א"כ בועז היה הקרוב הראשון, ול"ק קו' המקנה, וצ"ע בכ"ז.​

 

[גרינפלד]

ולפי מה שנתבאר דפלוני אלמוני זהו גאולת עצמו, א"כ בועז היה הקרוב הראשון, ול"ק קו' המקנה, וצ"ע בכ"ז.

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

ולפי"ד רש"י המובאים לעיל דבועז בן אח והגואל השני היה אח, ולגבי ירושה הם שוים, ורק לגבי גאולה אח קודם לבן אח, א"כ אי נימא דלאחר מיתת המוכר חשיב גאולת עצמו משום שירש, הרי בועז והגואל ירשו בשוה, וכל אחד בחלק שלו הרי הוא נחשב גאולת עצמו, ושוב קשה מדוע הגואל קודם לבועז, וצ"ע.​

 

[אוהב ספר]

ולפי מה שנתבאר דפלוני אלמוני זהו גאולת עצמו, א"כ בועז היה הקרוב הראשון, ול"ק קו' המקנה, וצ"ע בכ"ז.

לחץ כדי לכווץ...

ועדיין הוא מחודש לומר דהמצוה עוברת לקרוב הבא, דסו''ס הוא הקרוב הקודם של המוכר