- הודעות
- 4,589
- תודות
- 16,571
- נקודות
- 895
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כז, כ)
הפרשה הקודמת מסתיימת במילים (שמות כז, יט) וְכָל יִתְדֹת הֶחָצֵר נְחֹשֶׁת, וסמוך אליו בפרשתנו נאמר וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כותב בעל 'מגלה עמוקות', שאמנם שמו של משה רבינו לא נזכר בפרשת תצוה, אך הוא נרמז כאן, כי כתבו המקובלים שהתיקון של נשמת הבל היה כאשר בא לעולם אחר כך בנשמת שת, ושוב בנשמת נח, ושוב בנשמת משה רבינו. וזהו הרמז כאן וכל יתדת החצר 'נחשת' – אותיות 'נח שת', הם שני הגלגולים הראשונים, וסמוך לו – 'ואתה תצוה', אתה משה הוא הגלגול השלישי לאחר נח ושת.
מבאר על כך החתם סופר, שחצר המשכן רומז על העולם הזה שהוא פרוזדור לעולם הבא, והעולם הזה נבנה תחילה על ידי שת, שממנו הושתת העולם, ואחר כך על ידי נח, ולכן יתדות החצר נעשו 'נחשת' – נח שת, אבל אהל מועד עצמו, בו עבדו העבודה, הוא כנגד עולם הבא, ושם נאמר 'ואתה תצוה' – זאת היא עבודתו של משה רבינו, לזכות את ישראל לעולם הבא על ידי קיום התורה.
תורה שבכתב
מבאר על כך החתם סופר, שחצר המשכן רומז על העולם הזה שהוא פרוזדור לעולם הבא, והעולם הזה נבנה תחילה על ידי שת, שממנו הושתת העולם, ואחר כך על ידי נח, ולכן יתדות החצר נעשו 'נחשת' – נח שת, אבל אהל מועד עצמו, בו עבדו העבודה, הוא כנגד עולם הבא, ושם נאמר 'ואתה תצוה' – זאת היא עבודתו של משה רבינו, לזכות את ישראל לעולם הבא על ידי קיום התורה.
תורה שבכתב
