חיי שרה "גמלים" מופיע בפרשה 18 פעמים מדוע?

[וקנה לך חבר]

בפרשתינו חוזרת המילה "גמלים" שוב ושוב, 18 פעמים, ותמוה מדוע.

ונראה ליישב משום שגמלים מסמלים חסד, כפי שכתוב טוב שברופאים לגיהנם, טוב שבטבחים שכן של עמלק בעלי חמורים רובם רשעים ובעלי גמלים רובם צדיקים, גמל היא חיה המסמלת חסד, ולכן כשיצא אליעזר לקח איתו עשרה גמלים, כנגד עשרת הנסיונות שהתנסה אברהם אבינו, וכשמצא את רבקה, ולקחה ליצחק נאמר "וירא והנה גמלים באים" שראה את המעשים טובים שעשתה רבקה (שהשקתה את אליעזר והגמלים)

 

[גרינפלד]

בפרשתינו חוזרת המילה "גמלים" שוב ושוב, 18 פעמים, ותמוה מדוע.

ונראה ליישב משום שגמלים מסמלים חסד, כפי שכתוב טוב שברופאים לגיהנם, טוב שבטבחים שכן של עמלק בעלי חמורים רובם רשעים ובעלי גמלים רובם צדיקים, גמל היא חיה המסמלת חסד, ולכן כשיצא אליעזר לקח איתו עשרה גמלים, כנגד עשרת הנסיונות שהתנסה אברהם אבינו, וכשמצא את רבקה, ולקחה ליצחק נאמר "וירא והנה גמלים באים" שראה את המעשים טובים שעשתה רבקה (שהשקתה את אליעזר והגמלים)​

לחץ כדי לכווץ...

עי' כלי יקר (כד, יד) כעי"ז:
ועל צד הרמז הזכיר גמליך, לשון גמילות חסד קרוב ללשון גמליך וכן דרשו רז"ל (תנחומא שמיני ח.) את הגמל זו בבל שנאמר (תהלים קלז, ח) "את גמולך שגמלת לנו", ורצה בזה אם היא תוסיף לומר וגם גמליך אשקה סימנא מילתא היא, שכל כך היא אוהבת מדת הגמילות חסד עד אשר היא אוהבת כל הנקרא בשם מדה זו, כי זה דבר טבעי. ורז"ל דרשו (חולין סג.) את החסידה שעושה חסידות עם חברותיה, ע"כ אין רחוק לפרש גם כן מלת גמל, כי אולי טבעו לגמול חסד זה לזה, על כן תוסיף בהם אהבה באמרה וגם גמליך אשקה, כי כל זה סימן שהיא אוהבת מדת הגמילות חסד. ורז"ל אמרו (תענית כד.) כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה. וזה דבר שהחוש מכחיש כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה מה ראו חז"ל על ככה ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה והלא שקר החן והבל היופי, אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה וזאת העצה היעוצה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניה יפות בבריות, אז היא בלי ספק שלימה בכל המדות, ולמדו רז"ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו כי מדה זו בנין אב על כל המדות.​

 

[שטייגניסט]

בפרשתינו חוזרת המילה "גמלים" שוב ושוב, 18 פעמים, ותמוה מדוע.

ונראה ליישב משום שגמלים מסמלים חסד, כפי שכתוב טוב שברופאים לגיהנם, טוב שבטבחים שכן של עמלק בעלי חמורים רובם רשעים ובעלי גמלים רובם צדיקים, גמל היא חיה המסמלת חסד, ולכן כשיצא אליעזר לקח איתו עשרה גמלים, כנגד עשרת הנסיונות שהתנסה אברהם אבינו, וכשמצא את רבקה, ולקחה ליצחק נאמר "וירא והנה גמלים באים" שראה את המעשים טובים שעשתה רבקה (שהשקתה את אליעזר והגמלים)

לחץ כדי לכווץ...

שם משמואל בראשית פרשת חיי שרה שנה תרעא
ויקח העבד עשרה גמלים. וכן כמה פעמים נזכר בפרשה גמלים, ובודאי אין זה במקרה ח"ו, כי אילו הי' במקרה לא הוזכר זה בתורה, כי מה נ"מ אם היו גמלים או סוסים או חמורים. ונראה דהנה במד"ר (ויקרא פ' י"ג) את הגמל זו בבל. והנה בבבל נאמר כי שם בלל וגו' וזהו עירוב טוב ורע, והמגדל וצלמו של נבוכדנצר שהי' שם חקוק בפיו, ואמרו ז"ל (זוה"ק ח"ב קכ"ה א) מיכלא דההוא רשע בשרא בחלבא הוה, והדברים עתיקים. והנה גמלי אברהם יצאו זמומים שלא ירעו בשדות אחרים מפני הגזל. וגזל הוא ג"כ ענין עירוב, כי כל ממונו של אדם שייך דווקא אליו, והבהמה והכלים כרגלי הבעלים יוכיחו. ואברהם באשר תיקן את חטא עץ הדעת עירוב טוב ורע ועליו נאמר אשר לא הלך בעצת רשעים זה דור הפלגה, לכך יצאו גמליו זמומים מפני הגזל, היפוך עירוב טוב ורע. וע"כ לא הוציא את רבקה מבית בתואל ולבן שהוא בירור הטוב מהרע אלא ע"י מי שהיו בעירוב טו"ר ונתבררו. וכענין שאמרו חז"ל בסנהדרין (ל"ט א) חזון עובדי' כה אמר ד' לאדום, מ"ש עובדי' לאדום וכו', אמר אפרים מקשאה כו' גר אדומי הי' והיינו דאמרי אינשי מיני' ובי' אבא ניזיל בי' נרגא. וזה שרמזו במדרש ותרכבנה על הגמלים שכן דרך גמלים להיות גדלים במזרח, דמזרח הוא בבל, כמו שאמרו בבבל על א"י במערבא:

ומשנת תרעה
ונראה בהקדם מה שדקדקנו כבר מה שהזכיר בפרשה כמה פעמים גמלים ומה נ"מ אם היו גמלים או חמורים או סוסים. ונראה עפ"י דברי פרקי דר"א שהנחש הקדמוני כמין גמל הי' וס"ם רכוב עליו. ביאור הדברים שידוע שלהתקרבות ההפכים אי אפשר בלתי ע"י דבר ממוצע שיש בו קצת מזה וקצת מזה ע"כ על ידו יוכלו ההפכים להתחבר. והנה ס"ם שורש הרע בלתי אפשר הי' לו להתחבר אל האדם לפתותו, כי הי' היפוך לו לגמרי זה שורש הרע וזה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא גדול ממלאכי השרת עד שבקשו לומר לפניו קדוש כבמדרש (פ' ח') וקדוש הוא נבדל מכל סיג ופגם, ע"כ יצא וביקש לו אמצעי והוא הנחש הקדמוני שהי' לו קצת מעניני האדם מהלך בקומה זקופה והי' מסיח כבני אדם כבמדרש, ובאמצעותו התחבר ס"ם לאדם. והנה בדוגמא זו הוא גמל בין הבהמות שיש לו סימן א' של טהרה, משא"כ סוסים וחמורים שאין בהם שום צד טהרה, וע"כ אמרו ז"ל על הנחש כמין גמל הי' היינו במהותו, דאי אפשר לפרש בצורתו שהרי הנחש הי' מהלך בקומה זקופה, אלא הפירוש שהי' מהותו כמין גמל בין הבהמות:

 

[שטייגניסט]

בפרשתינו חוזרת המילה "גמלים" שוב ושוב, 18 פעמים, ותמוה מדוע.

ונראה ליישב משום שגמלים מסמלים חסד, כפי שכתוב טוב שברופאים לגיהנם, טוב שבטבחים שכן של עמלק בעלי חמורים רובם רשעים ובעלי גמלים רובם צדיקים, גמל היא חיה המסמלת חסד, ולכן כשיצא אליעזר לקח איתו עשרה גמלים, כנגד עשרת הנסיונות שהתנסה אברהם אבינו, וכשמצא את רבקה, ולקחה ליצחק נאמר "וירא והנה גמלים באים" שראה את המעשים טובים שעשתה רבקה (שהשקתה את אליעזר והגמלים)

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' ע"פ נסתר יש פירוש
עי' זוהר ח"א וישב דף קפא ע"ב
ת"ח מה כתיב ויקח העבד כמה דאתמר, עשרה גמלים אלין אינון עשרה דרגין דהאי עבד שלטא עלייהו כגוונא דלעילא

 

[געגועים]

לכאו' ע"פ נסתר יש פירוש עי' זוהר ח"א וישב דף קפא ע"ב
ת"ח מה כתיב ויקח העבד כמה דאתמר, עשרה גמלים אלין אינון עשרה דרגין דהאי עבד שלטא עלייהו כגוונא דלעילא

לחץ כדי לכווץ...

הקשר בין עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו לי' ספירות

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[לב טוב]

בפרשתינו חוזרת המילה "גמלים" שוב ושוב, 18 פעמים, ותמוה מדוע.

ונראה ליישב משום שגמלים מסמלים חסד,

לחץ כדי לכווץ...

עי' כלי יקר (כד, יד) כעי"ז:
ועל צד הרמז הזכיר גמליך, לשון גמילות חסד קרוב ללשון גמליך
​

לחץ כדי לכווץ...

יש הרבה מקומות כמו כאן באשכול
שהמקשה מקשה קושיה
ומביאים תירוץ שעל פי הרמז מיושב הדבר
והאשכול נסגר
האם הכונה שכך הוא דרך הלימוד שאם יש פירוש על פי רמז הכל מיושב
שהרי לכ' אין הדבר נראה כן שהקושיה עדיין בעינה קשה שהרי לפי הפשט עדיין לא מובן
שהרי המקשה הקשה מה הפשט ולא שאל מה הרמז
ומדוע אחרי שאומרים שיש בכתוב רמז הכל מיושב​

 

[חדושא]

יש הרבה מקומות כמו כאן באשכול
שהמקשה מקשה קושיה
ומביאים תירוץ שעל פי הרמז מיושב הדבר
והאשכול נסגר
האם הכונה שכך הוא דרך הלימוד שאם יש פירוש על פי רמז הכל מיושב
שהרי לכ' אין הדבר נראה כן שהקושיה עדיין בעינה קשה שהרי לפי הפשט עדיין לא מובן
שהרי המקשה הקשה מה הפשט ולא שאל מה הרמז
ומדוע אחרי שאומרים שיש בכתוב רמז הכל מיושב​

לחץ כדי לכווץ...

כי גם הקושיא היא קושיא על פי דרך הרמז.

 

[תורה תמימה]

שפתי כהן ויקח העבד עשרה גמלים. כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, ולקח גמלים ולא בהמה אחרת לרמוז שהוא מצפה לתשלום גמול, ולזה אמר מגמלי אדוניו מגמילות חסדים של אדוניו, וגם כן לקח עמו כל טוב אדוניו, הטובה שהיה עושה עם הבריות שהיה מאכילם ומשקם ומכניסם תחת כנפי השכינה וזהו וכל טוב בא"ת ב"ש נפש, הם הנפשות שגיירום, ועם כל זה הוצרך לתפילה שאמר ויאמר ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא וגו', להודיעך כמה מעלתה של תפילה שאף על פי שהיה עמו כמה זכויות עם כל זה הוצרך לתפילה לומר שהצדיקים אינם תולים במעשיהם אלא בחסדי ה', ולמד העבד מאדוניו וסידר שבחו של הקב"ה תחילה שאמר אלהי אדוני אברהם שהיא ברכת אבות, ואחר כך שאל שאלתו שאמר הקרה נא, ואחר כך הודאה שאמר ברוך ה' אלהי כסדר שתיקנו חז"ל:

 

[לב טוב]

כי גם הקושיא היא קושיא על פי דרך הרמז.

לחץ כדי לכווץ...

אין בזה פשט ?

 

[תענוג]

ענין הגמלים המה ענין עיקרי בפרשה, ורמוז במספר ח"י גמלים
בכלי יקר בראשית כד ב וז"ל השביעו במילה כי מצד המילה נעשה האדם גדור מעריות על כן אמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כי הזימה ירושה אצלם מן חם אבי כנען עכל"ל.
ובמס' עירובין צניעות מחתול בדק"ס הביא מילקוט כ"י הגירסא צניעות מגמל וכן הגירסא בחי' הרשב"א ב"ב צג ע"א וז"ל גמל האוחר יש מי שפירש משמש עם בת זוגו והורג המסתכל כמו שאמרו צניעות מגמל עכ"ל ובתוספות השלם עה"ת פ' וישלת לב יד כתב ג"כ צניעות מן גמל, וכן הגירסא בשיטה מקובצת.
ובס' עיני כל חי להגר"ח פלאגי ז"ל עירובין ק ע"ב כתב וז"ל וזה יהיה רמז ותפול מעל הגמל ר"ל מהגמל למדה הצניעות עכל"ל.
ולפי"ז ענין הגמלים המה ענין עיקרי בשידוך הזה וק"ל.

ובראשית חכמה חופת אליהו כתב דהמצניע עצמו בבית הכסא אין רוח רעה ולא מיתה שולטין עליו שכן מצינו בשאול כשנכנס למערה בקש דוד להרגו כיון שראה שהצניע עצמו לא הרגו שנאמר שמואל כד ואמר להרגך ותחס עליך, ובספר מגיד דבריו ליעקב אות פה מובא וז"ל על דרך מעשה באדם אחד שלא היה יכול לגדל בניו כיון שהיו מתים בקטנותם ואמרו הצדיקים שזה הוא בגלל שאינם מתנהגים בצניעות על דרך הכתוב ואת צנועים חכמה, החכמה תחיה בעליה, לכן מביא הצניעות חיות לבניו עכ"ד.

ומובן מספר ח"י גמלים דייקא, קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים, ויראת ה' לחיים.​

 

[יוסף צ. הירשמן]

במדרש רבה נחלקו רבותינו אם לתרץ ענין הגמלים על פי פשט או על פי דרש, וז"ל:

וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ ותרכבנה על הגמלים.
אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח.
רַבָּנָן אָמְרֵי מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימָן טֻמְאָה וְסִימָן טָהֳרָה, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע.

ודו"ק שקושייתם שם היא רק מדוע הרכיב את רבקה על הגמל, שלא כדרך העולם, ועל זה תירצו מה שתירצו, ואילו על הולכתו עשרה גמלים שנכתב לפני כן לא הקשו כלום, כי מאי קשיא?