חנוכה דברי הב"ח על הסיבה לגלות יון

[שירת העשבים]

ב"ח אורח חיים סימן תר"ע

"ואיכא למידק היא גופה קשה, למה לא קבעום למשתה ולשמחה כמו בפורים, ונראה דבפורים עיקר הגזירה היתה לפי שנהנו מסעודתו, ועל כן נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתייה של איסור, ושמחה ומשתה של איסור, וכשעשו תשובה עינו נפשותם וכמ"ש אסתר לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים וגו', ולפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור עיקר הנס.

אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה, וע"כ היתה הגזירה לבטל מהם העבודה, כדתניא בברייתא שגזר עליהן לבטל התמיד ועוד א"ל מצוה אחת יש בידן אם אתם מבטלין אותן מידם כבר הם אבודין ואיזה זה הדלקת מנורה שכתב בה להעלות נר תמיד כל זמן שמדליקין אותן תמיד הם עומדין כו', עמדו וטמאו כל השמנים. וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה, הושיעם ה' על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה', ע"כ נעשה הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב."

 

[התורה]

ב"ח אורח חיים סימן תר"ע

"ואיכא למידק היא גופה קשה, למה לא קבעום למשתה ולשמחה כמו בפורים, ונראה דבפורים עיקר הגזירה היתה לפי שנהנו מסעודתו, ועל כן נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתייה של איסור, ושמחה ומשתה של איסור, וכשעשו תשובה עינו נפשותם וכמ"ש אסתר לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים וגו', ולפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור עיקר הנס.

אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה, וע"כ היתה הגזירה לבטל מהם העבודה, כדתניא בברייתא שגזר עליהן לבטל התמיד ועוד א"ל מצוה אחת יש בידן אם אתם מבטלין אותן מידם כבר הם אבודין ואיזה זה הדלקת מנורה שכתב בה להעלות נר תמיד כל זמן שמדליקין אותן תמיד הם עומדין כו', עמדו וטמאו כל השמנים. וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה, הושיעם ה' על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה', ע"כ נעשה הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב."

לחץ כדי לכווץ...

בפשוטו גילה כן לא מרוה"ק ודדמי ליה, אלא מתיקונן ועונשם למדנו חסרונם

 

[שירת העשבים]

בפשוטו גילה כן לא מרוה"ק ודדמי ליה, אלא מתיקונן ועונשם למדנו חסרונם

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ.
ולכאור' אף מדברי אנטיגנוס איש סוכו שהיה באותו הדור, ניתן לראות את הנ"ל.
("אל תהיו כעבדים וכו')

 

[התורה]

אה"נ.
ולכאור' אף מדברי אנטיגנוס איש סוכו שהיה באותו הדור, ניתן לראות את הנ"ל.
("אל תהיו כעבדים וכו')

לחץ כדי לכווץ...

האם לדעתך זה כוונת הב"ח 'התרשלו בעבודה' ?

 

[חיים ארוכים]

ב"ח אורח חיים סימן תר"ע

אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה,

לחץ כדי לכווץ...

ואפי' אחר הגזירות לא התפללו להסיר הגזירות, ואילו בפורים ערכו ישראל צום לבקש על נפשם.
כ' בבני יששכר דלכן בחנוכה כ' בתפילת 'ועל הנסים' ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם וכו', ואילו בפורים כ' רק ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וכו, והיינו משום דבחנוכה הקב"ה עמד לבקש בשבילם, משא"כ בפורים דהם עצמם התפללו.

 

[שירת העשבים]

האם לדעתך זה כוונת הב"ח 'התרשלו בעבודה' ?

לחץ כדי לכווץ...

כאשר בן אדם עושה את חובתו, אך כל הזמן מחשבן "מה אני ירוויח מזה", הרי שבזה עצמו הוא מסמל את הפך העבודה, כי עבדות ביאורה לקיים את רצון האדון בשלמות, וללא פניות.
ואילו כאשר האדם רק חושב מה אני ארוויח, הוא בעצם מקדם את האינטרסים של עצמו, ועובד את האינטרסים האלו.
ואם אנטיגנוס איש סוכו היה צריך לחזק את בני דורו לעבוד את ה' שלא ע"מ לקבל פרס, הרי שכך הייתה עבודתם, ויתכן מאוד שההתרשלות היא בלב, וודאי שכאשר מתרשלים בלב זה משפיע גם על עצם המעשים.
(בדרך אפשר)