אסתר "דברי הצומות וזעקתם", מה הפירוש?

[י"ג מידות]

הפסוק במגילת תענית "לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם."
מה הפירוש של התיבות הללו ע"פ פשט - כי ידוע שנח' בזה הראשונים האם זה המקור לתענית אסתר.
אך שאלתי מה משמע ע"פ פשטות

 

[הר זהב]

אך שאלתי מה משמע ע"פ פשטות

סיפור הדברים על התעניות והתפילות שביקשה אסתר ממרדכי שיתענו ויפללו קודם שנכנסה אל המלך כפי המסופר במגילה.

 

[צפנת פענח]

דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם מה הפירוש של התיבות הללו ע"פ פשט

במנות הלוי לר"ש אלקב"ץ ז"ל מביא ביאור
שיקבלו על עצמם את ימי הפורים כשם שקבלו על עצמם את דברי הצומות וצעקתם הם התעניות של אב תמוז תשרי טבת,
עיין שם באריכות

 

[הצעיר שבחבורה]

במנות הלוי לר"ש אלקב"ץ ז"ל מביא ביאור
שיקבלו על עצמם את ימי הפורים כשם שקבלו על עצמם את דברי הצומות וצעקתם הם התעניות של אב תמוז תשרי טבת,
עיין שם באריכות

וכעי"ז
במלבי"ם

ונגד מה שהתלוננו על ימי הפורים שא"א להוסיף מועד מדעתו ולקבעו לחק עולם על ישראל, השיבה שאינו עובר על בל תוסיף רק אם מקבלו מצד דין תורה ורוצה להשוותם בכל עניניו כדין תורה, לא אם מקבלו מצד הנדר וכדומה (כמ"ש הרמב"ם (הלכות) ממרים), ולכן אמרה שלא יקבלום מצד דין תורה רק כאשר קים עליהם מרדכי ואסתר מצד הנדר לא זולת. והביאו ראיה לזה ממה שקימו וקבלו תחלה הארבעה צומות, שהם מדברי קבלה, כמ"ש צום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי (זכריה ח') והלא גם זה היא הוספה על דברי תורה, וקבלום עליהם כל ישראל, מבואר שיש רשות להוסיף גזרות כאלה מצד נדר לבד​

 

[הצעיר שבחבורה]

סיפור הדברים על התעניות והתפילות שביקשה אסתר ממרדכי שיתענו ויפללו קודם שנכנסה אל המלך כפי המסופר במגילה.

וראה באלשיך

וגדולה מזו אנו אומרים שלא בלבד אנו אומרים שתקבלו שמחת ימי הפורים כמו שקבלו מרדכי ואסתר, כי אם שיקבלו ישראל חובה שמחת ימי הפורים כאשר קבלו וקימו מרדכי ואסתר על נפשם ועל זרעם של ישראל דברי הצומות וגם זעקתם, שצעקו בשביל ישראל מרדכי ברחוב העיר ואסתר בתפלה, כדברי המדרש (ילקוט רמז תתרנו) ובגמרא (מגילה טו ב) על פסוק אלי אלי למה עזבתני, זהו קל וחומר עצום מאוד, אם מרדכי ואסתר קיימו צומות וזעקות בשביל ישראל, לא כל שכן שיקבלו ישראל על דבר צרת עצמם לפחות חובות זכר שמחה על הצלתם. וזהו וכאשר קיימו על נפשם וכו' שהוא וכאשר קיימו מרדכי ואסתר וכו', ועל זרעם של ישראל, דברי הצומות, כי גם אסתר אמרה גם אני ונערותי אצום כן, וגם זעקתם שזעקו על ישראל:​

 

[פיתוחי חותם]

ראב"ע על הפסוק
אולי בקבלה היה שהתענו ישראל ביום שלשה עשר