ראש השנה יו''ט שני של ר''ה בא''י קושיא בדברי הרא''ש (1 צופה)

[ישעיהו מנחלת דן]

ל' הרא''ש מסכת ביצה פרק א סימן ד
וא"ת כיון דבקיאינן בסוד העיבור לעולם לא יארע לנו דבר זה שנצטרך לעשות שני ימים טובים ר"ה. כי אנו בקיאין בסוד העיבור וקובעין ר"ה על פי החשבון ביום שהעדים ראויין לבא. א"כ מהאי טעמא תהא ביצה מותרת. אלא ודאי מדאסר רבא ביצה לבני דורו שהיו בקיאין בסוד עיבור אלמא טעמא דידיה מדביצה אסורה בזמן שמקדשין על פי הראיה מטעמא דקאמר גם בזמן שאין מקדשין נמי אסורה. כדאמרינן (לעיל ד ב) בשני ימים טובים של גליות הזהרו במנהג אבותינו דלמא גזרי גזירה ואתי לקלקולי. וזה הטעם עצמו שייך למימר בשני ימים טובים של ר"ה בארץ ישראל:

ויש לתמוה:
א. לפי הידוע לנו מתשובת רב האי המובאת בספר העיבור על זמן הפסקת קביעת המועדות ע''פ הראיה ומאגרת ר' שרירא גאון על זמן פטירת רבא הרי שכל ימי רבא עדיין לא היו בקיאים בסוד עיבור לעשות ע''פ חשבון.
ב. הטעם של שמדא וקלקולי בזמננו כתב הגרי''ש אלישיב זצ''ל בהערות וזה ל'
הערות הגרי"ש אלישיב מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
ולכ' בזמנינו בטל החשש של שמא יחזור לקלקולו, מכיון שיש היום תחבורה מהירה ותקשורת.

א''כ צ''ע אליבא דהרא''ש מאיזה טעם יש לנהוג יו''ט שני של ר''ה בא''י.

 

[הרב מרודוש]

אתה צודק
לא צריך לנהוג יו"ט שני בא"י
וצריך לתקוע בראש השנה שחל בשבת