פסח, חודש ניסן דברי צחות מגדולי ישראל על פסח (1 צופה)

[אחד יחיד]

פעם אחת לאחר בדיקת חמץ, פנה הרבי בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ אל שמשו ואמר: "הנה ב"ה זכינו ובדקנו את החמץ אשר בבית ולא נמצא מאומה, ועתה, בבקשה ממך, בדוק נא את החמץ שבליבי – אמר והצביע על ליבו הטהור".

"יסלח לי הרבי" – אמר השמש – "אולם את ליבו של הרבי אין צורך לבדוק כלל, שהרי כך שנינו במשנה: 'כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה!'". (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

 

[אחד יחיד]

בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תל"ג סעיף ז') נפסק להלכה: "חור שבין יהודי לחברו, כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת".

פעם אחת בערב הפסח עבר רבי אייזל חריף ברחוב העיר, והנה ראה את אחד מעשירי העיר, אשר ידוע היה בקמצנותו הרבה, כשהוא עומד ומנער בהקפדה רבה את כיסי בגדיו, כדי שלא ישתייר בהם אף לא פירור אחד של חמץ.

"על פי דין" – אמר רבי אייזל לעשיר – "אינך צריך כלל לבדוק בתוך כיסיך, שכן אף פעם אין ידך מגעת לתוכו"… (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

 

[אחד יחיד]

מנהג בדיקת חמץ נעשה, כידוע, לאור הנר, כדי שייטיב לראות גם את פינות הבית האפלות. ונוהגים ישראל קדושים למחרת היום, בעת שריפת חמץ, לשרוף גם את מותר נר השעווה שנשאר מליל בדיקת חמץ.

"מדוע נוהגים לשרוף גם את הנר" – שאל הצדיק רבי ברוך מסערט ויז'ניץ – "והרי הנר לא נגע בחמץ כלל, ובמה 'חטא' שישרפוהו?".

"אלא" – השיב הרבי – "החמץ משול לעבירות וליצר הרע שיש לבערם מן העולם, אולם כאשר מבערים אותם, יש לבער גם את ה'מקטרג' שסייע למצוא את עוונותיהם של ישראל!"… (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

 

[אחד יחיד]

"מנהג שבעולם" – אמר הרבי בעל 'מקור ברוך' – "שיחד עם החמץ שורפים גם את הנוצה והכף, שעמהם ערכו את בדיקת החמץ, זאת מדוע?

"אלא" – אמר הרבי – "ידוע כי החמץ מרמז על היצר הרע, אשר חובה על כל אחד ואחד לבערו מן העולם. וכן" – סיים הרבי – "כל מי שמחפש חסרונות בחברו, ראוי לו שיבערוהו מן העולם"… (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

 

[אחד יחיד]

במהלך הדורות – אמר הגאון רבי משה סופר, בעל ה'חתם סופר': "כאשר יסופר השעבוד שנשתעבדו ישראל במצרים, על כל הנוראות שעברו אבותינו שם, יכול לבוא מי ולפקפק באמיתות הדברים ולטעון: 'היתכן?! אומה כה גדולה כמצרים, אומה בעלת תרבות עשירה, האם 'הגיוני' שכך תנהג כלפי עם שבא להתארח בארצה?'…

"כלפי מפקפקים אלה" – אמר ה'חתם סופר' – "אומר לנו בעל ההגדה: 'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו', בכל דור ודור רואים אנו בחוש לאיזו שפלות ואכזריות יכולות להגיע אומות העולם, ברצונם לעקור ולשרש את האומה היהודית.

"כאשר רואים כך" – סיים ה'חתם סופר' – "כבר אין כל פקפוק ותמיהה!"… (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

 

[אורה]

פעם אחת לאחר בדיקת חמץ, פנה הרבי בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ אל שמשו ואמר: "הנה ב"ה זכינו ובדקנו את החמץ אשר בבית ולא נמצא מאומה, ועתה, בבקשה ממך, בדוק נא את החמץ שבליבי – אמר והצביע על ליבו הטהור".

"יסלח לי הרבי" – אמר השמש – "אולם את ליבו של הרבי אין צורך לבדוק כלל, שהרי כך שנינו במשנה: 'כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה!'". (מתוך הגדה של פסח 'אספרה כבודך')

לחץ כדי לכווץ...

זה לא היה המשמש, זה היה האי חסידא ופרישא ר' מרדכי חנא פוקס ע"ה מגדולי חסידי האהבת ישראל זי"ע(ידוע כשהיו מדברים לשון הרע לידו הוא היה נרדם)

 

[אורה]

היה רגיל בפי מרן האמרי חיים זי"ע שבהגדה אנו אומרים כל דכפין ייתא ויכול אבל אז הדלת הוא סגור וכשפותחים את הדלת בשביל אליהו הנביא ואז מנסה איזה עני להיכנס אומרים לו שפוך חמתך אל הגוים וכו' ואת נווהו השמו (שהעני מלכלך לו את הבית).

 

[אוירא דארץ ישראל]

הרבי מבעלזא שליט''א אמר פעם בצחות מה נכנס הבן הרשע באמצע הסדר אלא שאם רוצים שיהיה סדר חיבים רשע...

 

[אורה]

האמרי חיים היה רגיל לומר שיש מלה בעברית שהוא מאוד אוהב והיא מה שרגילים לומר "הכל בסדר" שמרומז שהכל תלוי בליל הסדר הקדוש (די הייליגע סדר נאכט)