רש"י בסוכה (ב:) כתב, דהטעם שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, פסולה כי 'המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו'. וצ"ע בזה בכמה אנפי, א) ביטול ברוב שייך רק בתערובת, וכאן הצל ניכר בפני עצמו; ב) מה צריך רש"י לדין ביטול ברוב, הלא גם בלי דין ביטול ברוב אין כאן רוב סכך ?
כשרות הסוכה מדין ביטול. הנה בגמ' שם בשקליא וטריא משמע דאי לא חבטן לא בטל, וגם זה צ"ע.
ויש שרוצים לתרץ שבאופן דלא חבטן נחשב לאיסור הניתן להוצאה, שאינו בטל עד שיוציא.
ומ"מ קשה דגם בשחבטן הרי ניתן להוצאה, והאיך בטל ברוב?
ותירצו, שאין הסכך בטל, אלא הצל בטל, והצל אינו דבר הניכר שאפשר להבדילו מצל כשר.