חידה בתלמוד וחז"ל דין שנפסק ע''פ כל הבי''ד (2 צופים)

[אוהב ספר]

היכי משכחת לה דין שלא נפסק ע''פ רוב [במקרים מסויימים] וצריך בשבילו את כל הבי''ד?
[בפשטות, לפי חלק מהראשונים]

 

[כשר]

אולי זקן ממרא צריך להמרות את כל השבעים ואחד זקנים?
(וגם אם חלק סוברים כמוהו)?

 

[אוהב ספר]

אולי זקן ממרא צריך להמרות את כל השבעים ואחד זקנים?
(וגם אם חלק סוברים כמוהו)?

לחץ כדי לכווץ...

זה רק בהמראה, בפסק מספיק רוב
אבל זה רעיון יפה, לא חשבתי על כך

 

[אוהב ספר]

רמז- לא בממונות ולא בנפשות

 

[אוהב ספר]

מלקות דנין בשלשה, ודעת הרמב''ם דאין מכריעין בה לחובה ע''פ א', וממילא כל מלקות שידונו בג' א''א לפסוק לחיוב מלקות בלי שכל הבי''ד יאמר כן

 

[הצעיר שבחבורה]

ודעת הרמב''ם דאין מכריעין בה לחובה ע''פ א',

לחץ כדי לכווץ...

היכן?

 

[אוהב ספר]

רמב"ם הל' סנהדרין פי"א ה"א:

מה בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות בשלשה דיני נפשות בעשרים ושלשה דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה דיני נפשות פותחין לזכות כמו שביארנו ואין פותחין לחובה דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה דיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה כמו שביארנו דיני ממונות הכל ראויין ללמד זכות או חובה בין הדיינים בין התלמידים ודיני נפשות הכל מלמדין זכות ואפילו התלמידים ואין מלמד חובה אלא הדיינים דיני ממונות הדיין המלמד חובה חוזר ומלמד זכות והמלמד זכות חוזר ומלמד חובה דיני נפשות המלמד חובה חוזר ומלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה אלא בשעת גמר דין יש לו לחזור ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה דיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה.​

ושם ה"ד:

אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוים בהן אלא שהמלקות בשלשה ואין אחד מהן בשור הנסקל חוץ מדבר אחד שדינו בעשרים ושלשה.​

 

[הצעיר שבחבורה]

אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוים בהן אלא שהמלקות בשלשה ואין אחד מהן בשור הנסקל חוץ מדבר אחד שדינו בעשרים ושלשה.

לחץ כדי לכווץ...

אינו מפורש שם בהדיא, וראה

מנחת חינוך פרשת אם כסף מצוה עח

(ג) וכמה אנשים צריכים כו'. באמת מחמת טעם זה דצריכים שנים יותר בדיני נפשות היה סגי בפחות מכ"ג אך גזה"כ הוא ושפטו העדה כו' עיין ריש פ"ק דסנהדרין ולעיל כתבתי דלכאורה כיון דמבואר בש"ס דמלקות במקום מית' עומדת וכ"כ ר"מ פי"א דכל הדברים שבדיני נפשות נוהג גם במלקות חוץ מג' דיינים אם כן למה ידונו על פי הרוב לחיוב כיון דליכא אלא אחד יותר ולמה לא ישווה מלקות לדיני נפשות לזה. אך באמת כיון דגזה"כ דמלקות בג' א"כ ב' לגבי א' הוה ליה רובא דמינכר יותר מב' בד"נ בשלמא בד"נ דגזה"כ דצ"ל כ"ג ובא' המכריע אין רוב גמור אינו מכריע לחוב וגם שנים יתירים אין רוב גמור אך גזרת הכתוב דעפ"י ב' מכריעין לחוב אבל במקום דסגי בג' כיון דשנים הוו שני חלקים לגבי הא' הוה ליה רובא דמינכר ועיין סברא כזו בתר"י פג"ש דג' שאכלו ושנים אכלו פת וא' ירק מצטרף דהוי רוב דמינכר וששה אכלו פת וד' אכלו ירק אף דהוי שנים יותר כיון דל"ה ב' חלקים יותר ל"ה רוב גמור וה"נ. ובדיני נפשות גזה"כ דשנים יותר הולכין לחוב ובדיני מלקות דגה"כ דסגי בג' שנים לחוב הוי רוב דמינכר:​

קרן אורה מסכת סנהדרין דף לג עמוד ב
אלא דקשיא לי, כיון דסגי בג' א"כ ע"כ לא בעינן במלקות ע"פ שנים לחובה, וא"כ גם בהא לא דמיא לד"נ, והרמב"ם ז"ל כתב דלכל הדינים שוין דיני מלקיות לד"נ לבד דמלקות סגי בג'

 

[אוהב ספר]

אינו מפורש שם בהדיא, וראה

לחץ כדי לכווץ...

רוב האחרונים נקטו כן בדבריו

ומשום סברת המנ"ח הנ"ל, שכעי"ז איתא במאירי לעניין דבר אחר, כתבתי:

בפשטות

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

רוב האחרונים נקטו כן בדבריו

לחץ כדי לכווץ...

אני לא מצאתי, ואשמח אם תציין

 

[אוהב ספר]

אני לא מצאתי, ואשמח אם תציין

לחץ כדי לכווץ...

הקרן אורה שציינת בדבריך כותב שהוא מבין לא כך, ומקשה א"כ על הרמב"ם שכן כותב כך, ועוד אחרונים
ואין לי תחת ידי ספרים כרגע, אבדוק בהמשך
ויעוי' בספר המפתח

 

[הצעיר שבחבורה]

הקרן אורה שציינת בדבריך

לחץ כדי לכווץ...

הקרן אורה כותב במפורש לא כך, ותמה על 'סתימת' הרמב"ם.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויעוי' בספר המפתח

לחץ כדי לכווץ...

עיינתי, ומצאתי כן בבנין שלמה סנהדרין לג,ב, ובישועות ישראל חו"מ יח א
אלא שתמהו דא"כ לעולם לא משכחת לה במלקות, כיון שצריך שיהא אחד פותח לזכות וצ"ע