דעות, הגיגים, עובדות והנהגות, ושאר מילי מעלייתא מרבותינו גדולי ראשי הישיבות זצ"ל (1 צופה)

[ישיבישער]

אכתוב כאן כמה דברים לשם התחלה
הג"ר אהרן קוטלר זצ"ל
א. פ"א הלך ר' אהרן לבקר את א' האדמו"רים ונתלווה אליו הג"ר הלל זקס, והאדמו"ר נתן לרבי הלל תפוח והוא לא רצה לקחת (ולא מטעמי כשרות). והאדמו"ר אמר לו אתה כבר חסיד לא תהיה, ור' אהרן אמר לו תענה אמן על הברכה שקבלת.

הג"ר משה שמואל שפירא זצ"ל
א. היה מספר בכל תחילת זמן. שבעת המלחמה העולמית באו תלמידי הגרב"ד לרבם שיעודד רוחם השבורה וישיר עמם, והלך לשאול את רבו הגר"ח, והשיבו שמותר. ולמד מזה הגרמ"ש שאמנם זה מותר, אך לומדים אנו שזו שאלה.

הג"ר הלל זקס זצ"ל
א. החזיק שאיסור חמור להשתתף בהגרלות של מפעל הפייס, ומאי תקנתו של מי שקנה - ילך וישבור חלון אחד בבית ספר המתוקצב על ידם ובזה נטל כספו משם.
ב. אמר שיש מעשים שהיו ויכולים להיות, ויש מעשים שלא היו ואינם יכולים להיות וזה רוב המעשים, ויש מעשים שלא היו ויכולים להיות.
ג. לא הוה ניחא ליה שמרבים בוידויים על חטאים פרטיים באמצע אמירת אשמנו, שאינם מכוונים בזה.
ד. היה הראשון שהחל עם הענין של ההקפדה על נמכר לנכרי, וכדעת הגר"א.
ה. היה מתפלל בסידור אזור אליהו, אך ללא התוספות שם ע"פ דברי הגר"א, והיה סידורו מלא הערות.
ו. היה מקפיד לשוחח בלשון הקודש ולא בעברית.
ז. כשהגיע א' מבני חו"ל היה משוחח עמו בלימוד בשפה האנגלית, כיון שרצה לתקן בזה מה שלמד שפה זו.
ח. היה צם ביום אידם (ה' אייר).
ט. בימים שהיה נוהג לעשן, והיה מעשן אף ביו"ט, נהג שלא לעשן בר"ה, וכדין פת פלטר.
י. שמעתי בשמו שאמר שלא הייתה גזירה קשה לישראל מימות המתייונים כגזירת הדף היומי. או בנו"א שעל הדף היומי היוונים לא גזרו.
יא. נהג שציצות הט"ק שלו היו בתוך בגדו, ועי' בארוכה בזה בס' הרופא לשבורי לב פ' שלח.


הג"ר מנדל אטיק זצ"ל
א. סיפר הג"ר חנוך נריה שפ"א אמר להגרמ"א ווארט באגדה, ואמר לו שכמדומה שמע זאת ממנו, והשיבו הגרמ"א, אם זה באגדה זה לא ממני.

הג"ר שלמה פישר זצ"ל
א. כתב על החזו"א בהקדמת ספרו 'גדול האחרונים איש האלקים מרן חזו"א' והיה מעריצו באופן מיוחד.
ב. התנגד לשימוש בכל מכונת גילוח שהיא.
ג. נהג ללמוד בעמידה כמעט כל ימיו.
ד. אחז שאין כזה דבר זכויות יוצרים על בעלות רוחנית כמו קלטות וכדו'. (וכ"ד הגרז"נ)

 

[משה הירש]

הג"ר משה שמואל שפירא זצ"ל
א. היה מספר בכל תחילת זמן. שבעת המלחמה העולמית באו תלמידי הגרב"ד לרבם שיעודד רוחם השבורה וישיר עמם, והלך לשאול את רבו הגר"ח, והשיבו שמותר. ולמד מזה הגרמ"ש שאמנם זה מותר, אך לומדים אנו שזו שאלה.

לחץ כדי לכווץ...

ר' משה שמואל שפירא הלחין ושר שירים. יש הסרטות.

 

[משה הירש]

א. כתב על החזו"א בהקדמת ספרו 'גדול האחרונים איש האלקים מרן חזו"א' והיה מעריצו באופן מיוחד.

לחץ כדי לכווץ...

ולמרות זאת חלק עליו

הג"ר הלל זקס זצ"ל
א. החזיק שאיסור חמור להשתתף בהגרלות של מפעל הפייס, ומאי תקנתו של מי שקנה - ילך וישבור חלון אחד בבית ספר המתוקצב על ידם ובזה נטל כספו משם.

לחץ כדי לכווץ...

לא מאמין.

ב. אמר שיש מעשים שהיו ויכולים להיות, ויש מעשים שלא היו ואינם יכולים להיות וזה רוב המעשים, ויש מעשים שלא היו ויכולים להיות.

לחץ כדי לכווץ...

ויש מעשים שהיו ולדעתו לא היו וכפי שהרבה לדחות כל סיפור על הח"ח זקנו כשלא הסתדר לו.

 

[ישיבישער]

עוד מהגר"ה זקס
א. לבכות בכל נדרי, זה כמו לבכות בכל חמירא וחמיעא בביטול חמץ.
ב. המעשה המפורסם שלח"ח היה בגד מיוחד למשיח ביטלו ומחמת כמה טעמים ה' שהיה נותנו לעני והב' שכאשר יש לאדם בגד חדש ביו"ט הוא מחויב ללובשו.
ג. החזיק שמותר לאדם לדבר לה"ר על עצמו ודלא כהח"ח.
ד. סיפר שפ"א העיף הגרב"ד תלמיד ישיבתו שצייר על הספסל ציור של ששה צלעות. והמבין יבין.
ה. בשיעור בריש ב"ב על אויר בחצר השותפין, ביאר המושג 'אויר' בהקדימו 'אוירא דארץ ישראל מחכים', וכי אדם שנמצא בסוריה ושואף אויר של ארץ ישראל על הגבול, הכי יחכים? אלא אוירא היינו הגדרת המקום... וזה הנדון של אויר חצר, שיש בעלות על המקום,

 

[ישיבישער]

ר' משה שמואל שפירא הלחין ושר שירים. יש הסרטות.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל החזיק שזו שאלה שצריכה להישאל, והתשובה היא שזה מותר, והיינו שזה לא כ"כ פשוט שמותר

ולמרות זאת חלק עליו

לא מאמין.

ויש מעשים שהיו ולדעתו לא היו וכפי שהרבה לדחות כל סיפור על הח"ח זקנו כשלא הסתדר לו.

לחץ כדי לכווץ...

א. מדוע?
ב. ומנין לך שהיו?

 

[נפקא מינא]

לא מאמין.

לחץ כדי לכווץ...

לפי כל הרשימה שהביא הרב @ישיבישער אני כן מאמין. רק צריך לברר על מה הוא הסתמך.

 

[ישיבישער]

לפי כל הרשימה שהביא הרב @ישיבישער אני כן מאמין. רק צריך לברר על מה הוא הסתמך.

לחץ כדי לכווץ...

מפי תלמידיו

 

[ישיבישער]

עוד
הגר"ח הלוי סאלאוויצ'יק זצ"ל
א. שמעתי מהג"ר ברוך דב ליבוביץ שליט"א ראש ישיבת קמניץ שהגר"ח אמר שההבדל בין ת"ח שלומד בעמקות לת"ח שלומד בפחות עמקות, הוא גדול מההבדל בין ת"ח לע"ה.

הגרב"ד זצ"ל
א. ברשימות כת"י הגר"ר גרוזובסקי בשם הגרב"ד 'גם כל דברי העולם צריכים להפתר ע"י התורה, וכעצת הגר"ח מוואלאזין ז"ל, להרוצה להיועץ שתהיה דעתו דעת תורה'.
ב. סיפר הגר"א ארלנגר זצ"ל בהספד על הגרח"ש ליבוביץ זצ"ל שסיפר לו שכשערכו את הברכת שמואל רצו להוריד תוארים שכתב לאיזה בחור ומרן זצ"ל אמר אתם לא יודעים כמה אהבת תורה יש בתוארים הללו. עוד סיפר שפעם הביאו לו תמונה של הגרש"ש ונישקה מרוב חיבה ואמר א מרביץ תורה.
ג. שמועה הגיעה אל שולחנו של מרן זצ"ל אודות קבוצת בחורים מישיבתו שנודעו בזיקתם לתורת החסידות, ונהגו לפנות בכל יום לטבול בנהר הסמוך, ואף בימות החורף הקרים, לא נמנעו מטבילה במים הקפואים. ורבינו נחרד מזה מאד וחשש לשלומם, מיהר וקרא להם והוכיחם על פניהם, ולא השיבוהו דבר כי נבהלו מפניו, אך בחור אחד הרהיב עוז ואמר 'אין אנו חוששים כלל מהסכנה האורבת לנו ע"י טבילה זו, כי הלא קבלה קיבלנו מרבינו מרן הבעש"ט זי"ע שהטובל טבילה אחת אפילו במים צוננים וקפואים לא יבוא לו כל היזק'. ממשמע רבינו דברים הללו אמר 'האמנם כך הם פני הדברים שקבלה היא מאותו צדיק, אם קבלה היא נקבל, ורשאים אתם להמשיך בטבילתכם. ודעו כי מלא אני בהתפעלות בראותי את ה'אמונת חכמים' הספוגה במדכם, שמוכנים אתם לסכן את נפשכם מבלי לשוב, על סמך אמונתכם הטהורה בה' ובמשה עבדו'. (הסיפור הוא ממקור חסידי).
ד. למעונו של רבינו הגיעו בחורים רבים לשמוח את חג הפורים במחיצת רבם. אחד הבחורים שהיה עילוי נפלא אמר את כל פרק ראשון דגיטין בגראמען, ואז החל להשמיע פורים תורה. נאמר בפסוק (שמות יז יא) 'והיה כאשר ים משה ידו וגבר ישראל'. וקשה איך הרים משה ידו, והרי אמרו בסנהדרין (נח ע"ב) 'המגביה ידו על חבירו, אע"פ שלא הכהו, נקרא רשע? כשמוע רבינו את דבריו, קם ממקומו ומחה כנגדו 'ליצנות, ניט ביי מיר אין שטוב' (ליצנות לא אצלי בבית). ולא הסתפק במחאה אלא עמד וגירשו מביתו (עד ראיה הגרש"ש קרליץ בילדותו, בס' עמודי שש).
ה. כשהכו בחורים מהמועדון הציוני את בחורי הישיבה אמר הגרב"ד ליבוביץ כי את הבחורים אין להאשים כי כן הוא חינוכם לשנוא את בני התורה, והעיקר הוא יסוד הרע, וכל זה לא בא אלא כדי שידעו בני התורה להתרחק מאד מהציונות שיחושו שהיא חבלנית ומכאבת, וכמו האב הרוצה להרחיק את בנו מהכלב מגרהו בו שיתפוס את ידו וידע להזהר ממנו (כתבי הגר"ר גרוזובסקי).
ו. בספר עובדות והנהגות לבית בריסק הביא שסיפר לו הגר"ש כץ שליט"א ראש ישיבת חברון ז"ל 'מעשה זה שמעתי מהגרי"ד זצ"ל, ולאחמ"כ גם חותני הגר"א מישקובסקי זצ"ל אימת לי את כל המעשה. פעם הגיע הגרי"ד זצ"ל לקמניץ, שלח אליו הגרב"ד שלשה תלמידים מהמובחרים שבחבורה כדי שידברו עימו בלימוד, שלשת התלמידים היו ר' אליהו מישקובסקי, ר' שרגא גרוסברד ור' צבי מרקוביץ. הגרי"ד התחיל לומר להם דבר תורה בשם סבו הגר"ח כאשר לפתע שמו לב שיש אחד המסתתר ומאזין להם חרש, כאשר הסתובבו ראו להפתעתם את רה"י הגרב"ד עומד ומקשיב להם, אמר ר' ברוך בער להגרי"ד 'זאג ווייטער, זאג ווייטער, איך ויל הערן דעם רעבס' תורה'.

הגרי"ז הלוי זצ"ל
א. החמיר שלא לעשר מי פירות מחשש זיעה, ואמר לי שבזיעה יש דין טבל אבל אין חלות תרו"מ, ושאלתיו המקור בירושלמי אבל לא אמר לי אז. (מכתבי הגר"א שלעזינגער)
ב. היה מקדש על פת גם בשחרית, ואמר שסומך על הראב"ד, ואמר מיר איז גענוג דער ראבד לסמוך עליו לקדש על הפת גם בשחרית. (שתיית יין הי' קשה לו אבל נראה הי' מדבריו שגם בלא זה אפשר לסמוך על הראב"ד, והוציא גם אותנו בקידוש על הפת). להבדלה ראיתיו מבדיל על בירה. (מהנ"ל)
ג. לא בירכו לישב בסוכה רק בסעודות הקבועות. (מהנ"ל).

הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל
א. אברך הגיע לספר לו שסיים מסכת עירובין, שאלו הגרש"ז אתה מטלטל ענהו כן, אמר לו סימן שלא למדת עירובין.

הג"ר שמחה זיסל ברוידא זצ"ל
א. לא אמר 'מלך אביון' בפיוט מלך עליון, כיון שהכיצד נוכל לדמות בשביל לחלק.
ב. אמר עליו הגר"א קוטלר שעילויים כאלה אפי' בליטא שלפני השואה לא היו (מהגרב"מ אזרחי).

הג"ר משה שמואל שפירא זצ"ל
א. בר"ה ויהו"כ בעלינו וסדר העבודה היה נוהג להשתחוות בפישוט ידיים ורגלים.
ב. צריכים לדעת שעינים חשוכות עיניהם! וחובה לדעת שאין שום נפקותא בין ימין לשמאל, וגם בתקופת שלטונם של הימיניים הרי עקרו תורה ומצוות מילדי ישראל וחיללו שבת ומועד ונתגאלו בנבלות וטרפות ובכל מעשי מצרים וכנען, ואלו ואלו אינם חפצים בקיום התורה. ולא אלו ולא אלו עשו דבר למנוע עקירת היהדות. וגם המזרחי ששיתפו תורה עם לאום, עכ"פ לאומיים הם, שאם הם משתפים לאום עם התורה, זהו מפני שסוברים שגם עם התורה עדיין חסר משהו, והם רואים צורך שיהיה לעם ישראל מדינה שפה וצבא ככל הגויים כאילו התורה הקדושה חסרה דבר ח"ו. ואנו אין לנו שיור רק התורה הזאת. ולא תבוא ישועתנו מהם ומהדומה להם ומכל הקרב אל משכנם. והלא עליהם אמר דוד מלכנו משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, ועליהם אנו מתפללים ג' פעמים בכל יום ולמלשינים אל תהי תקוה וכו' וכל הרשעה כולה כעשן תכלה!" (מתוך זהב משבא חלק א' עמ' מז'-נ' בביאור על הפטרת שבת חנוכה)
בס' מגד גבעות עולם להרי"מ שורקין אמר שהגרשז"א אמר לו שהוא מפחד מהרש"י של ר' משה שמואל.

הג"ר הלל זקס זצ"ל
א. התנגד שיצלמוהו.
ב. על ספר דרך עץ חיים החזיק שככל הנראה יצא מבית מדרשו של רמח"ל אף שאינו לשונו.
ג. אמר על הא דאמרו 'קשה זיווגו של אדם כקרי"ס כו' הא בזיוו"ר הא בזיוו"ש' דהיום כולנו חשיבי זיווג שני, משום שבאלף השישי כבר אין נשמות חדשות.
ד. החזיק שאין השתדלות בשידוכים ועי' ביהל אור להגר"א. (משיחה)
ה. אמר, מה שאין מוצאים אשה הוא שמחפשים חברה. (משיחה)
ד. אמר דמרגלא בפומיה דהח"ח דרוב העולם משקרים וכולם מגזימים, ולפעמים היה מוסיף שדרכם של זקנים להגזים.
ה. על מעשים המסופרים על הח"ח שהיה מניח הבגדים מתחת למיטתו שכאשר יקרא לעבודה יוכל לרוץ מיד, ושעל הקימור שהיה לצד ביתו היה מתאמן כל יום להרגילו בעליה למזבח, אמר דהם מן המעשים שלא היו ולא היו יכולים להיות.
ו. חידש בדין "זכור" [והוא מדיוק מפליא בלשון הרמב"ם שם, כדרכו] כי חלק [ואולי עיקר] מדין זכור הוא להתכונן ולהכין עצמנו להיות מוכנים בכל רגע [כשיגיע הזמן במהרה בימינו] לבצע בפועל את דין מחיית עמלק. והיה מתאר בשפתו הציורית מאי משמע. לגשת לילד קטן חמוד בעל מחלפות תלתלים 'בלונדע' הגולשים על חלקת צואריו ועיניו תכולות וכו' וכו', שיוודע שהוא מזרע עמלק, וללא חת להניף מולו את הסכין ולהרוג אותו. והיה חוזר על זה מדי שנה בשנה.
ז. על הא דאמרי' יבמות קט ''אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר". תמה מהו אותו דבר מגונה אשר נזהר אבא שאול בנקיות לשונו לאמרו בפירוש, ורק רמז לו בתואר "דבר אחר", אשר נתייחד בחז"ל לכל אותם דברים משוקצים ומתועבים אשר לא רצו להזכירם בפירוש. ולאחר זמן פשטיה מסברא דנפשיה, וכן מצא מפורש בתוספתא יבמות פרק ו' הלכה י', "[אבא שאול אומר (גירסת הגר"א וכת"י)] הבא על יבמתו לשם נוי לשם נכסים רואין אותו כאילו פגע בערוה וקרוב הולד להיות ממזר."
ח. אמר שהיה בישיבה אחת שלא ידעו ללמוד, מפני שהיה תלוי שם תמונת חכם טורקי שעליה כתוב רבי משה בן מיימון ודאג שיוציאו תמונה זו ולאחר כמה חדשים ידעו ללמוד (משיחה).
ט. ראיתי באיזשהו מקום: במהלך סעודת שבת התנהלה שיחה אודות כלי המשכן ואחד הנוכחים שאל "מה היה משקלו של הארון?"
ר' הלל שאל: מה היה קורה לצלחת שנשמטה מידיה של שרה אמנו? וענה, היא לא היתה נופלת וונשברת אלא פורחת לרקיע... כשהנוכחים גיכחו, אמר: זה לא אני אמרתי אלא ניוטון אמר את זה... ניוטון גילה שחומר נמשך לחומר. וכמו שחומר נמשך לחומר כך גם רור נמשך לרוח. ועל כן הצלחת של שרה אמנו היתה רוחנית ולכן וודאי שפרחה השמימה. ואם תשאלו למה היא היא לא פרחה קודם?? התשובה היא שכדי ששרה אמנו תוכל השתמש בה היתה גזירת הבורא מיוחדת שהיא לא תפרח.
(במהלך דיון זה אף אחד לא זכר או קישר לשאלה על משקל הארון)
ואז אמר ר' הלל: משקל הוא פונקציה של משיכה של חומר לחומר. הארון היה רוחני. הוא נמשך למעלה, בגזירת הבורא הוא נשאר למטה. הוא נשא את נושאיו. וכמובן שלא היה לו משקל.
י. באחת משיחותיו אמר, דבגמרא כתוב "יראת ה' היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר אילעאי דהיו ששה תלמידין מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה ".
ועל דור דידן אפ' לומר "יראת ה' היא תתהלל" שלכל תלמיד יש שש טליתות ועוסקין בתורה...
יא. בספר קובץ פסקים ותשובות מהרב גרוס ניסן עמוד קצג, נהג לא לאכול פיתה בער"פ שמא ראויה היא למצה.
יב. מה שהעולם רואים את זמן שחרור העבדים כנקודת ציון ב"נאורותה" של האנושות והתקדמותו של האדם, לא היא: ביטול העבדות נבע מנסיגתו של האדם, ירידתו והתקרבותו לעבד. החסרון הוא בנו, שאנחנו לא יכולים להשתמש בעבדים מתוך שמרגישים דומים להם - גם הם בני אדם! שהרי השימוש בעבד היה עד כדי רחיצתו של האדון וכדומה, ולזה הרי אין אנו מסוגלים, לעומת זאת אם בעל חי יסתכל עלינו בעת הרחיצה אין זה מפריע לנו כלל, אין זה אלא שהחסרון בנו, שמרגישים בו בעבד כאדם שווה לנו ולא כנחות לנו, מחמת שאנו ירדנו אליו. (הרופא).

הג"ר מנדל אטיק זצ"ל
א. היה מעשן בפסח עד שאמר לו הגרי"ד הלוי שבפסח לא מכניסים דברים זרים לפה.
ב. אף שהוא עצמו עישן (אשתו ביקשה ממנו שיפסיק, ולא הסכים שאמר שיגרום לו ג' חדשים ירידה בלימוד) החזיק שאסור ליתן אש למעשן מדין לפני עיוור (מהגר"י קפלן)
ג. אמר שקודם שיצא חזו"א על עירובין היה אפשר ללמוד עירובין בלי חזו"א אבל אחר שיצא חזו"א א"א ללמוד עירובין בלי חזו"א.

הג"ר שמואל אויערבאך זצ"ל
א. כדי לצאת יד"ח שני זמני הנץ היה מתחיל ה' שפתי בזמן הנץ הראשון ומסיים פסוק זה בזמן השני. (מהגר"א נובוגרוצקי)

הג"ר שלמה פישר זצ"ל
א. דילג בקביעות על פסוד"ז כיון שיכול ללמוד בזמן הזה.
ב. פעם התבטא על ר' חיים גריינמן זצ"ל שהוא גדול הדור, וכשמישהו שאלו "למה" ענה "תפתח חידושים וביאורים, ותראה".
ג. החזיק לכתוב ת.ז. בגט, אך לא נהג כן למעשה.
ד. היה יכול להסביר דברי הגר"א ע"פ דברי מוהר"נ מברסלב.
ה. בצעירותו התעסק בדברי אגדה, ועשה גורל הגר"א ועלה בידו האי קרא 'תכבד העבודה על האנשים ועל ישעו בדברי שקר'.
ו. החזיק שספר 'קול התור' הוא מזוייף (ממכתב)
ז. עי' בצפונות ח"ג וח"ז ויכוח בינו להגרב"י זילבר על מהימנות ספר 'ארחות חיים להרא"ש'.
ח. מדבריו - -'ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה'.
ט. כנ"ל - 'דע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי נעבעך אפיקורס גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות'.

 

[אבא ביתך]

הג"ר הלל זקס זצ"ל
א. החזיק שאיסור חמור להשתתף בהגרלות של מפעל הפייס, ומאי תקנתו של מי שקנה - ילך וישבור חלון אחד בבית ספר המתוקצב על ידם ובזה נטל כספו משם.

לחץ כדי לכווץ...

לא מאמין.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי ממנו שיעור אחד בלבד, בחוה"מ פסח. בתוך דבריו אמר שיש לו 'חומרא חדשה לכבוד החג' שיש להחמיר לשרוף את החמץ בתוך הבית, ובאר אז טעם לזה. ממילא יובן סגנונו...

 

[אבא ביתך]

הג"ר שמואל אויערבאך זצ"ל
א. כדי לצאת יד"ח שני זמני הנץ היה מתחיל ה' שפתי בזמן הנץ הראשון ומסיים פסוק זה בזמן השני. (מהגר"א נובוגרוצקי)

לחץ כדי לכווץ...

הגאון הצדיק רבי שרי' דבילצקי זיע"א נהג לסיים ק''ש קודם הזמן הראשון, ושמו"ע היה מתחיל בזמן הנץ הנראה (ס' דרך ישרה פי"ב הע' 15).

 

[איש האשכולות]

הג"ר הלל זקס זצ"ל
א. החזיק שאיסור חמור להשתתף בהגרלות של מפעל הפייס, ומאי תקנתו של מי שקנה - ילך וישבור חלון אחד בבית ספר המתוקצב על ידם ובזה נטל כספו משם.
ב. אמר שיש מעשים שהיו ויכולים להיות, ויש מעשים שלא היו ואינם יכולים להיות וזה רוב המעשים, ויש מעשים שלא היו ויכולים להיות.
ג. לא הוה ניחא ליה שמרבים בוידויים על חטאים פרטיים באמצע אמירת אשמנו, שאינם מכוונים בזה.
ד. היה הראשון שהחל עם הענין של ההקפדה על נמכר לנכרי, וכדעת הגר"א.
ה. היה מתפלל בסידור אזור אליהו, אך ללא התוספות שם ע"פ דברי הגר"א, והיה סידורו מלא הערות.
ו. היה מקפיד לשוחח בלשון הקודש ולא בעברית.
ז. כשהגיע א' מבני חו"ל היה משוחח עמו בלימוד בשפה האנגלית, כיון שרצה לתקן בזה מה שלמד שפה זו.
ח. היה צם ביום אידם (ה' אייר).
ט. בימים שהיה נוהג לעשן, והיה מעשן אף ביו"ט, נהג שלא לעשן בר"ה, וכדין פת פלטר.
י. שמעתי בשמו שאמר שלא הייתה גזירה קשה לישראל מימות המתייונים כגזירת הדף היומי. או בנו"א שעל הדף היומי היוונים לא גזרו.
יא. נהג שציצות הט"ק שלו היו בתוך בגדו, ועי' בארוכה בזה בס' הרופא לשבורי לב פ' שלח.

לחץ כדי לכווץ...

שיטת ר' הלל זקס

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

ר' משה שמואל שפירא הלחין ושר שירים. יש הסרטות.

לחץ כדי לכווץ...

הקלטות נדירות של גדולי ישראל זצ"ל - "לראות את הקולות"

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בר איהו]

אחז שאין כזה דבר זכויות יוצרים על בעלות רוחנית כמו קלטות וכדו'. (וכ"ד הגרז"נ)

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון. הגרז"נ אומר שאדם יכול לעשות מעין שיור על שימושים מסוימים בדבר שהוא מוכר, ולכן הזכות שימוש שיש לקונה היא רק לשמיעה פרטית ולא להפצה שתפסיד את פרנסת היוצר. פורסם בכ"מ, וכמדומני שלראשונה בתחומין ו.

 

[ישיבישער]

לא נכון. הגרז"נ אומר שאדם יכול לעשות מעין שיור על שימושים מסוימים בדבר שהוא מוכר, ולכן הזכות שימוש שיש לקונה היא רק לשמיעה פרטית ולא להפצה שתפסיד את פרנסת היוצר. פורסם בכ"מ, וכמדומני שלראשונה בתחומין ו.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה זאת דעת הגרש"ז, אך פעם שמעתי ממנו שיעור וכך זכורני שאמר

 

[מחכה]

בשיעור בריש ב"ב על אויר בחצר השותפין, ביאר המושג 'אויר' בהקדימו 'אוירא דארץ ישראל מחכים', וכי אדם שנמצא בסוריה ושואף אויר של ארץ ישראל על הגבול, הכי יחכים? אלא אוירא היינו הגדרת המקום... וזה הנדון של אויר חצר, שיש בעלות על המקום,

לחץ כדי לכווץ...

בהמשך לדברי הגר''י זילברשטיין על נסיעה לחו''ל להמנע מגיוס שמעתי אומרים שכשבן ישיבה מח''ל נוחת בארה''ק נושם את אווירא דא''י ומבין את מצבו מצד גזירת הגיוס, אזי מחכים ומתחרט שעלה על המטוס...

 

[שירת העשבים]

עוד מהגר"ה זקס
א. לבכות בכל נדרי, זה כמו לבכות בכל חמירא וחמיעא בביטול חמץ.

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ע כי יש מאמר נורא בזוה"ק (מודפס בחלק מהמחזורים), שבהחלט יכול לגרום לבכי.

 

[אבא ביתך]

וצ"ע כי יש מאמר נורא בזוה"ק (מודפס בחלק מהמחזורים), שבהחלט יכול לגרום לבכי.

לחץ כדי לכווץ...

יש גם תחינות עצומות בשריפת חמץ 0על ביעור השאור שבעיסה שמעכב) שבהחלט יכול לגרום לבכי...
כוונת רבי הלל נראית לי פשוטה: רוב האומרים כל נדרי נרעשים ונרגשים בלי שום הקבלה להבנתם בתוכן המעמד. רבי הלל בחתירתו לעבודת אמת ראה בכך זיוף רגשי, וע"ז באו דבריו.