דע מה שתשיב - מילתא דבדיחותא | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית דע מה שתשיב - מילתא דבדיחותא | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

יישר כח גדול

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
269
תודות
840
נקודות
76
פעם אחת עבר איזה 'משכיל' אחד ליד חבורת חסידים, שבדיוק ישבו ואכלו סעודה שלישית. אמר להם אותו 'משכיל': "תאכלו, תאכלו, תפטמו את ה'נשמה היתירה' שלכם...". אמר לו אחד החסידים: "למה שלא תצטרף אלינו? תאכל גם אתה אתנו ותפטם את ה'נשמה היתירה' שלך !". אמר לו ה'משכיל': "אני...?! לי אין 'נשמה יתירה' !". אמר לו החסיד: "האמת, גם זו שיש לך לגמרי מיותרת...".
 
ברוסיה הסובייטית שאלה מורה אנטישמית את אחד התלמידים היהודים: "אם היו שואלים אותך מה אתה רוצה שכל או כסף?" ענה התלמיד 'כסף', המורה אמרה 'דוקא אני הייתי בוחרת שכל' (ובלבה חשבה היהודים כל היום רוצים רק כסף). אמר לה התלמיד 'כל אחד מבקש מה שחסר לו...
 
אחד מגדולי ישראל החסידיים נשאל פעם על ידי אחד המשכילים (או 'המתקדמים) למה החסידים שמקפידים על כל דבר וענין, אין מקפידים כל כך על 'דרך ארץ' ונימוסים? אם הם מקפידים בכל מכל כל, למה לזלזל בעוד חלק בדרך ארץ 'שקדמה לתורה'?
ענה לו אותו גדול, כי כשקבלו ישראל את התורה בהר סיני, הוציא משה רבינו את ישראל להר סיני לאחר שהקב"ה כבר היה שם. משה רבינו עורר את העם משנתו, החסידים, כששמעו שהקב"ה מחכה עליהם, התלבשו במהירות, לא הסתכלו איך הם נראים, ורצו מיד לקבלת התורה. בינתיים, המתקדמים, התכוננו כראוי למעמד גדול כזה. הם התרחצו, התלבשו, גילחו את הזקן, התאפרו וכו' וכו'. ועד שהגיעו להר סיני רעננים, כבר עמדו לקראת הסוף... במסכת דרך ארץ. לעומתם החסידים שהיו מההתחלה הספיקו להתעייף, ונרדמו. כך יצא, שהחסידים נשארו עם כל התורה והמתקדמים נשארו רק עם מסכת דרך ארץ
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון