- הודעות
- 310
- תודות
- 935
- נקודות
- 76
בעולם הישיבות מקובל לדקדק בלשון הרמב"ם כמעט כמו בחומש. ובאמת כל לומד מרגיש שלשון הרמב"ם מדוקדקת יותר מלשונות שאר רבותינו הראשונים שנקטו בד"כ כשיגרא דלישנא, ופעמים ממילה אחת שלו ניתן להוציא דינים מחודשים ממש.
מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי' בראיון שהעניק לבנימין בראון. ויש להסתייג כי בראון עצמו כותב במק"א כי הוא 'מביע זהירות כלפי עדויותיו של צ"י בשל נטייתו לצבוע את החזו"א באור מעט נאור מדי וליברלי מדי' לפי הבנתו.
אולם ברמב"ם פי"ב מהלכות שבת ה"ח,
והלח"מ כתב
הרי שלדעת הלח"מ הרמב"ם כותב שהכנסה היא ג"כ אב מלאכה, למרות שמפורש בגמ' שאינה אלא תולדה, כיון שאין בזה נפק"מ לדינא! והוא פלא.
מאידך, ד"ר צבי יהודה העיד שהחזו"א (אליו היה מקורב מאוד בצעירותו) התנגד לדרך זו. עי' בראיון שהעניק לבנימין בראון. ויש להסתייג כי בראון עצמו כותב במק"א כי הוא 'מביע זהירות כלפי עדויותיו של צ"י בשל נטייתו לצבוע את החזו"א באור מעט נאור מדי וליברלי מדי' לפי הבנתו.
אולם ברמב"ם פי"ב מהלכות שבת ה"ח,
ומתקשים הכל, שדברים אלו נוגדים סוגיות ערוכות במסכת שבת, דף ב' ע"ב ודף צ"ו ע"ב, שבהם מפורש(!) כי הכנסה אינה אלא תולדה דהוצאה. ויעויין בספר המפתח (מהדורת פרנקל החדשה) שיש מוחקים תיבת הכנסה. ויש מהאחרונים שתירצו דס"ל להרמב"ם כהרמב"ן בשבת ב' ע"ב שכתב דלרב פפא הכנסה אב דהוצאה היא.
והלח"מ כתב
הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות היא וכו' והרי הוא כמוציא מרשות לרשות וחייב וכו'. בריש פרק הזורק (דף צ"ו:) אמרו דהוצאה אב והכנסה תולדה ורבינו הזכירם כאחד דמשמע דכלם אב והוא תימה אלא שלא חש לבאר מפני שאין בזה חילוק לענין הדין
הרי שלדעת הלח"מ הרמב"ם כותב שהכנסה היא ג"כ אב מלאכה, למרות שמפורש בגמ' שאינה אלא תולדה, כיון שאין בזה נפק"מ לדינא! והוא פלא.
