דקדוק בפרשת וישלח (1 צופה)

[דוד המלך]

אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם
מסתבר שהיה ראוי להטיל ה' בסוף המילה שדה, וכמו מילת ארצה. אלא ששדה כבר נגמר בה' וא"א להוסיף ה', וכן הַיֹּצֵא הַשָֹדֶה.
וָאֵחַ֖ר
גזרת נפ"א, כמו אֹמַר. אך משקל אפעַל יבוא גם בצירה, וכן אֵהָב.
וַיֵּ֣צֶר
שרש צרר, ועיקרו יֵצַר, ובא במלעיל ובסגול בגלל ו' ההיפוך.
יִֽפְגָשְׁךָ֞
הג' בקמץ גדול, למרות שהוא ממשקל אפעֹל, והוא חריג. וכן רחיג הוא ברפיון הג'.
וַתֵּ֙קַע֙
שרש יקע, כמשקל וַתֵשֶב ובא בפתח בגלל הגרונית.

 

[דוד המלך]

וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ

בלשון צווי ואווי וכן עם ו' ההיפוך תפול הה' לנקבות פעמים רבות. בשאר מקומות נדיר שיבוא כתיב חסר.