- הודעות
- 898
- תודות
- 2,796
- נקודות
- 382
דרשות חז"ל על פרשת כתיבת התורה ומצות הקהל (דברים לא פסוקים ז-יג)
בפרשה זו מובא שמשה רבינו כתב את התורה ונתנה לכהנים בני לוי נושאי הארון, ובסוף פרשת וילך כתוב ביתר ביאור שככלותו לכתוב נתנה ללויים כדי שישימו אותו בצד הארון, ויתכן שפסוקים אלו נדרשים באחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן שהכתוב כולל ואחר כך מפרש, כי בפרשה זו לא נתפרש מה יעשו בו, ולמה נתנו לנושאי הארון דוקא, ואחר כך נתפרש הכל.
כמו כן מובא כאן שמשה רבינו חיזק את יהושע בן נון לעיני כל ישראל, וציווה עליהם מצות הקהל, שבכל שמיטה יקרא יהושע מתוך ספר התורה באזני כל ישראל, ומצוה זו נוהגת בכל מלכי ישראל, כי יהושע היה מלך, ולכן נצטוה במצוה זו, והוא הדין לכל המלכים.
(שלישי - במחוברות חמישי)
{ז} וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל-יִשְׂרָאֵל֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם:
{ח} וַֽיהֹוָ֞ה ה֣וּא | הַֽהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת:
{ט} וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֘ אֶת-הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל-הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת-אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה וְאֶל-כָּל-זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
{י} רביעי וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
{יא} בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת-פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת-הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם:
{יב} הַקְהֵ֣ל אֶת-הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵֽרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
{יג} וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא-יָֽדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כָּל-הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: (פ)
פרשה זו לא נמצאו עליה מדרשים על אתר, לא במדרשי הלכה ולא במדרשי אגדה, מלבד פנינה אחת בילקוט שמעוני, וזו היא:
פסוק ז
כְּתִיב "כִּי אַתָּה תָבוֹא" וּכְתִיב (להלן פסוק כג) "כִּי אַתָּה תָּבִיא".
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְאֵין שְׁנֵי דַּבָּרִים לְדוֹר.
ודרשה זו הובאה גם בפירוש רש"י על אתר.
אמנם ענין כתיבת התורה נכתבו עליה בדברי חז"ל הרבה עניינים, וכן מצות הקהל ארוכה ורחבה היא בגמרא במסכת סוטה, ולקוצר הזמן כעת בערב ראש השנה תשפ"ו לא אוכל כ"כ לצאת ולבוא בדברי תורה באתרא הדין, כי מיהרתי לצאת ולבא מעירי בהתאסף ראשי עם, ואי"ה לשנה הבאה אשלימנו על נכון, והחפץ לעזרני במלאכה כבידה זו יבא על שכרו בכפל מן השמים.
תיכתבו ותיחתמו לחיים טובים ארוכים בספרן של צדיקים גמורים לאלתר, ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים בעגלא ובזמן קריב, תכלה שנת תשפ"ה וקללותיה תחל שנת תשפ"ו וברכותיה.
בפרשה זו מובא שמשה רבינו כתב את התורה ונתנה לכהנים בני לוי נושאי הארון, ובסוף פרשת וילך כתוב ביתר ביאור שככלותו לכתוב נתנה ללויים כדי שישימו אותו בצד הארון, ויתכן שפסוקים אלו נדרשים באחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן שהכתוב כולל ואחר כך מפרש, כי בפרשה זו לא נתפרש מה יעשו בו, ולמה נתנו לנושאי הארון דוקא, ואחר כך נתפרש הכל.
כמו כן מובא כאן שמשה רבינו חיזק את יהושע בן נון לעיני כל ישראל, וציווה עליהם מצות הקהל, שבכל שמיטה יקרא יהושע מתוך ספר התורה באזני כל ישראל, ומצוה זו נוהגת בכל מלכי ישראל, כי יהושע היה מלך, ולכן נצטוה במצוה זו, והוא הדין לכל המלכים.
(שלישי - במחוברות חמישי)
{ז} וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל-יִשְׂרָאֵל֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם:
{ח} וַֽיהֹוָ֞ה ה֣וּא | הַֽהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת:
{ט} וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֘ אֶת-הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל-הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת-אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה וְאֶל-כָּל-זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
{י} רביעי וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
{יא} בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת-פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת-הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם:
{יב} הַקְהֵ֣ל אֶת-הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵֽרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
{יג} וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא-יָֽדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כָּל-הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: (פ)
פרשה זו לא נמצאו עליה מדרשים על אתר, לא במדרשי הלכה ולא במדרשי אגדה, מלבד פנינה אחת בילקוט שמעוני, וזו היא:
פסוק ז
כְּתִיב "כִּי אַתָּה תָבוֹא" וּכְתִיב (להלן פסוק כג) "כִּי אַתָּה תָּבִיא".
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ.
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְאֵין שְׁנֵי דַּבָּרִים לְדוֹר.
ודרשה זו הובאה גם בפירוש רש"י על אתר.
אמנם ענין כתיבת התורה נכתבו עליה בדברי חז"ל הרבה עניינים, וכן מצות הקהל ארוכה ורחבה היא בגמרא במסכת סוטה, ולקוצר הזמן כעת בערב ראש השנה תשפ"ו לא אוכל כ"כ לצאת ולבוא בדברי תורה באתרא הדין, כי מיהרתי לצאת ולבא מעירי בהתאסף ראשי עם, ואי"ה לשנה הבאה אשלימנו על נכון, והחפץ לעזרני במלאכה כבידה זו יבא על שכרו בכפל מן השמים.
תיכתבו ותיחתמו לחיים טובים ארוכים בספרן של צדיקים גמורים לאלתר, ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים בעגלא ובזמן קריב, תכלה שנת תשפ"ה וקללותיה תחל שנת תשפ"ו וברכותיה.