הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם

[הצעיר שבחבורה]

איתא במכילתא "החדש הזה לכם ישמעאל אומר, משה הראה את החדש לישראל, ואמר להם כזה היו רואין וקובעין את החדש לדורות. ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהם משה והראהו המקום את כלן באצבע. כיוצא בדבר אתה אומר וזה לכם הטמא (ויקרא יא). וזה מעשה המנורה (במדבר ח) ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה משה שנאמר וזה הדבר אשר תעשה (את) [על] המזבח (שמות כט). ר' שמעון בר יוחאי אומר, והלא כל הדברים שנדבר עם משה, לא נדבר אלא ביום. החדש הזה הראהו בלילה. כיצד? היה מדבר עמו ביום והראהו החדש בלילה. ר' אלעזר אומר, נדבר עמו ביום עם חשכה והראהו החדש בחשכה."

מבאר המלבי"ם

ודעת ר' ישמעאל שמלת הזה שמורה תמיד על דבר עומד נכחו, הוא צווי ויאמר כן לישראל ויראה להם את הלבנה וכשטתו בסימן הקודם.
ור' עקיבא סבירא ליה שכן אמר ה' למשה עצמו, שהראהו את הלבנה. כי משה נתקשה בה.

ור' שמעון בר יוחאי מחזיק כדעת ר' ישמעאל שאי אפשר שהראה למשה והוא דבר עמו ביום!
ור' אלעזר מחזיק דעת ר' עקיבא שהראהו למשה עצמו, כי דבר עמו סמוך לחשכה.

ולעיל מיניה במכילתא איתא "לאמר צא ואמור אליהם מיד. דברי ר' ישמעאל, שנאמר 'ויצא ודבר' [שמות לד']. ר' אליעזר אומר צא ואמור אליהם והשיבני דבר, שנאמר 'וישב משה את דברי העם אל ה' [שם יט'].... שמעון בן עזאי אומר לאמר – בקול שאתה שומע בו למד. ר' עקיבא אומר לאמר- צא ואמור להם שבזכותם הוא מדבר עימי."

ומבאר המלבי"ם

ור' ישמעאל הולך לשיטתו [בסימן שאחרי זה] שמה שאמר החדש הזה לכם היה הצווי שיראה את הלבנה לישראל. א"כ מלת הזה שמציין ראית הלבנה לא היה למשה שדבר עמו ביום, רק אמר לו שזה הלשון יאמר לישראל, ויראה להם הלבנה באצבע.
ור' עקיבא ור' אליעזר לשטתם שהקב"ה הראה את הלבנה למשה, ומ"ש החדש הזה, נאמר למשה עצמו שנתקשה בהבנת דבר זה עד שהראה לו. לכן לא פירש שיאמר לישראל, שלהם לא הראה את הלבנה. ופירש ר"א שרצה לומר שיאמר תשובה לה'..... ור"ש בן עזאי פירש מילת לאמר על הדיוק בל ישנה הלשון. ור' עקיבא פירש שיאמר להם שבזכותם מדבר עם משה.​