האדמו"ר מתולדות אהרן קידש לבנה באמצע סעודה שלישית לפני ברכת המזון הסיפור המלא (1 צופה)

[מאן דהו]

באורח נדיר כשהוא חורג ממנהגו האדמו"ר מתולדות אהרן קידש את הלבנה אמש לראשונה באמצע סעודה שלישית בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בירושלים.

מדובר בשינוי חריג מהסדר שהיה נהוג עד עתה, בדרך כלל הרבי אומר 'תורה' באמצע הזמירות של סעודה שלישית (לאחר 'ברכי נפשי' לפני 'ויאתיו'), בשבת זו לראשונה המשיכו את הזמירות עד הסוף, הרבי לא אמר תורה כמו תמיד, אלא המשיכו את הזמירות ובמקום ברכת המזון אחרי הזמירות כנהוג, הרבי יצא לקידוש לבנה ברחוב החומה השלישית הסמוך לבית מדרשו עקב כך שבנו את הסוכה בחצר בית המדרש.

אחרי קידוש לבנה לא רקדו ושרו 'טובים מאורות' כנהוג, אלא הרבי נכנס חזרה לבית המדרש, ואז אמר את התורה של סעודה שלישית.

מיד אחרי אמירת ה'תורה' הרבי בירך ברכת המזון, לאחר מכן התפלל מעריב, הבדיל על הכוס, אמר ויתן לך ורק אז שרו החסידים עם הרבי טובים מאורות.

בחסידות תולדות אהרן לא יודעים את פשר הסיבה ומציינים כי מדובר באירוע שמתרחש לראשונה.

כידוע, בחסידות תולדות אהרן 'קידוש לבנה' הוא מעמד מיוחד הנערך אחרי שבדקו היכן נמצאת הלבנה, המעמד נערך תמיד במוצאי שבת ולאחר מכן עוברים החסידים להתברך אצל האדמו"ר.

 

[שמעון הגלילי]

אמש שלשום

לחץ כדי לכווץ...

מעניין שהוא לא חיכה לז' שלמים מהמולד, שהיה רק ב11:00 בלילה.

 

[בעל עגלה]

מדובר בשינוי חריג מהסדר שהיה נהוג עד עתה, בדרך כלל הרבי אומר 'תורה' באמצע הזמירות של סעודה שלישית (לאחר 'ברכי נפשי' לפני 'ויאתיו'), בשבת זו לראשונה המשיכו את הזמירות עד הסוף,

מיד אחרי אמירת ה'תורה' הרבי בירך ברכת המזון, לאחר מכן התפלל מעריב, הבדיל על הכוס, אמר ויתן לך ורק אז שרו החסידים עם הרבי טובים מאורות.

בחסידות תולדות אהרן לא יודעים את פשר הסיבה ומציינים כי מדובר באירוע שמתרחש לראשונה.

לחץ כדי לכווץ...

זה שינוי חד פעמי, זה קורה פעם ב-20 שנה, בפעם הקודם זה היה בשנת תשס"ה, זה לא לראשונה, זה נקרא נדיר מאד
פשר הסיבה הוא עקב ששקיעת הירח החודש הוא מוקדם מאד, כך שבאזור שעה 9:30 כבר לא ראו אותו באופק
ליתר דיוק, ריקוד טובים מאורות היה אחרי הבדלה, לפני אמירת ויתן לך

מעניין שהוא לא חיכה לז' שלמים מהמולד, שהיה רק ב11:00 בלילה.

לחץ כדי לכווץ...

המולד האמיתי הוא יותר מוקדם, ומזה כבר היה אחרי ז' שלימים

 

[שמעון הגלילי]

המולד האמיתי הוא יותר מוקדם, ומזה כבר היה אחרי ז' שלימים

לחץ כדי לכווץ...

ובלוחות המציאו סתם מולד?
באמת שאיני מבין בזה, אשמח להסבר.

 

[מה יפית]

ובלוחות המציאו סתם מולד?

לחץ כדי לכווץ...

המולד המובא בלוחות הוא ע"פ חשבון ממוצע שמקובל מחז"ל מאז ומעולם ועל פיו מחשבים את הלוח, הוא המולד שביום שהוא חל בתחילת תשרי קובעים את יום ראש השנה, בכפוף לכללי לא אד"ו ראש (שכשהוא חל בימים א,ד,ו, ראש השנה נדחה ליום שאחריו), מולד זקן בל תדרוש (שכשהוא חל בחצי השני של היום, ברבע הרביעי של היממה, ר"ה נדחה ליום שאחריו), וכו'.

 

[מה יפית]

המולד המובא בלוחות הוא ע"פ חשבון ממוצע שמקובל מחז"ל מאז ומעולם ועל פיו מחשבים את הלוח, הוא המולד שביום שהוא חל בתחילת תשרי קובעים את יום ראש השנה, בכפוף לכללי לא אד"ו ראש (שכשהוא חל בימים א,ד,ו, ראש השנה נדחה ליום שאחריו), מולד זקן בל תדרוש (שכשהוא חל בחצי השני של היום, ברבע הרביעי של היממה, ר"ה נדחה ליום שאחריו), וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

אגב, זאת הסיבה ששנה כמו השנה (פורים משולש, שבת ער"פ) היא פחות מצויה, משום שבשביל שר"ה יחול ביום שלישי, צריך שהמולד יהיה ביממה שבין חצות יום שני לחצות יום שלישי, בשונה משאר הימים בהם חל ר"ה כאשר המולד הוא גם ביממה שלפני כן, כלומר יום שלישי הוא היחיד שלא 'מקבל' ר"ה מהיום שלפניו.

 

[אברהם העברי]

אגב, זאת הסיבה ששנה כמו השנה (פורים משולש, שבת ער"פ) היא פחות מצויה, משום שבשביל שר"ה יחול ביום שלישי, צריך שהמולד יהיה ביממה שבין חצות יום שני לחצות יום שלישי, בשונה משאר הימים בהם חל ר"ה כאשר המולד הוא גם ביממה שלפני כן, כלומר יום שלישי הוא היחיד שלא 'מקבל' ר"ה מהיום שלפניו.

לחץ כדי לכווץ...

תוריד גם את גטר"ד בפשוטה
ותקבל אחוז קטן יותר (הפסדת מעל שליש מהשעות הקובעות ליום ג, כבשת הרש בלאו הכי...)
אם להיות הוגנים אז צריך להוסיף לזה את בטו תקפט במוצאי מעוברת (פעם בכמאתיים שנה....)

 

[מה יפית]

גטר"ד בפשוטה
בטו תקפט במוצאי מעוברת

לחץ כדי לכווץ...

האמת שבזה פחות ברור לי החשבון, חוץ ממה שאני יודע שזה נועד כדי לסדר את השנה הבאה (או עוד שנתיים?) שלא יחסרו לה ימים.

 

[אברהם העברי]

האמת שבזה פחות ברור לי החשבון, חוץ ממה שאני יודע שזה נועד כדי לסדר את השנה הבאה (או עוד שנתיים?) שלא יחסרו לה ימים.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא מורכב
רק דקה לאחוז ראש
גטרד מסדר את השנה הבאה (ולכן הכלל שלו הוא לפי השנה שתבוא - "פשוטה") - במולד גטרד הרי ששנה הבאה המולד יהיה בשבת בנקודת חצות (גטרד+דח תתעו=זיח) וע"כ יידחה ליום ב' (משום מולד זקן ומשום לא אדו) וכך יצא פער של שישה ימים שאינו מתאים לשנה פשוטה (-אפי' אם תמלא את חשוון וכסליו יהיו 7 מלאים ס"ה 210 ימים, ו5 חסרים ס"ה145=355 ימים, שהוא פער של חמישה ימים, כך שא"א שהפער יהיה שישה ימים) ע"כ נדחה ר"ה ליום ה (גטרד ולא אדו) ומיום ה' ליום ב הוא פער של ארבעה ימים והשנה תהיה כסדרה
בטו תקפט מסדר את השנה הקודמת (ולכן הכלל שלו הוא לפי השנה שעברה - "מוצאי מעוברת") - במולד בטו תקפט הרי ששנה הקודמת המולד יהיה ביום ג בנקודת חצות (בטו תקפט-הכא תקפט=גיח(יותר נוח לחשב הפוך - גיח+הכא תקפט=בטו תקפט)) וע"כ יידחה ליום ה' (משום מולד זקן ומשום לא אדו) וכך יצא פער של ארבעה ימים שאינו מתאים לשנה מעוברת (-אפי' אם תחסר את חשוון וכסליו יהיו 6 מלאים (כי אד"א תמיד מלא) ס"ה 180 ימים, ו7 חסרים ס"ה203=383 ימים, שהוא פער של חמישה ימים, כך שא"א שהפער יהיה ארבעה ימים) ע"כ נדחה ר"ה ליום ג ומיום ה' ליום ג הוא פער של שישה ימים והשנה תהיה כסדרה