- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
מעשה בבחור בן טובים ויר"ש שלמד באחת מהישיבות המפורסמות בארץ ישראל, אך משום מה לא הצליח למצוא את זיווגו, וכה עברו הימים מיום ליום ומחודש לחודש כשלבו נשבר בקרבו מחמת מצבו הקשה.
לקראת שבת אחת החליטו בני הישיבה לשבות בשב"ק במירון סמוך ונראה לציון המצויינת של רשב"י. אותו בחור הצטרף ונסע עמהם, אך במשך כל השבת הסתגר בחדרו כשהוא שקוע בצערו ולא עלה לציון אפילו פעם אחת. אמנם במוצאי שבת התעורר בו הרצון לפקוד את הציון בטרם יחזור לישיבה, ומן המחשבה למעשה עלה בראש ההר, וכשהגיע אצל הציון פתח ספר תהלים והתחיל לומר את הפסוקים בהשתפכות הנפש ובדביקות עצומה, ולאחר כמה שעות גמר את כל הספר מרישא ועד גמירא.
כאשר סיים תפילתו הסתכל מאחוריו ולא מצא אף אחד מחבריו בישיבה, כי כולם כבר חזרו בנסיעה המאורגנת לבנין הישיבה, בלית ברירה החליט לנסוע בעצמו ולחזור לישיבה, אך כיון שלא היתה הפרוטה מצויה בכיסו הלך לביתו של אחד מתושבי מירון וסיפר לו, שאיחר את האוטובוס לחזור לישיבה עם חבריו, וע"כ ברצונו שילווה לו סכום מעות שיוכל לשלם להוצאת הדרך, ואמר לו, דהגם שהוא אינו מכירו אך בידו להתקשר לראש הישיבה שלו המכירו, והוא בודאי ימליץ להלוות לו סכום זה, ובהזדמנות ישלח לו את סכום ההלוואה, הסכים הלה להלוות לו את מלא הסכום, ואף שוחח עמו על דא ועל הא למשך זמן מה ונפטרו לשלום.
יהודי זה התפעל מאד מאצילותו של הבחור, על כן התקשר לראש ישיבתו וסיפר לו שבחור פלוני הגיע לביתו וכך וכך היה מעשה והוא מצא חן בעיניו, וכיון שיש לו בת שהגיעה לפרקה ולעונת השידוכין, על כן ברצונו לברר אצלו מה טיבו, למותר לציין, שראש הישיבה הרבה והפליג בשבחו של הבחור בתורה ובמידות טובות, ואכן מיד שלח הלה שדכן שידבר עם אבי הבחור להציע את השידוך, וכעבור יומיים שברו צלחת בשמחת התנאים בשעה טובה ומוצלחת בבית אבי הכלה בעיה"ק מירון, ונתברר למפרע, שתפילתו במוצאי יום מנוחה הרקיעה שחקים, ועל ידה זכה לישועה הגדולה. ולא עוד, אלא אף בעיני בשר נראה שבגלל שהאריך בתפילתו באותה שעה זכה לראות בישועתו, שהרי איחורו גרם לו לפגוש את חותנו לעתיד, ועי"ז באו בברית האירוסין ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. (באר החיים - ל"ג בעומר)
לקראת שבת אחת החליטו בני הישיבה לשבות בשב"ק במירון סמוך ונראה לציון המצויינת של רשב"י. אותו בחור הצטרף ונסע עמהם, אך במשך כל השבת הסתגר בחדרו כשהוא שקוע בצערו ולא עלה לציון אפילו פעם אחת. אמנם במוצאי שבת התעורר בו הרצון לפקוד את הציון בטרם יחזור לישיבה, ומן המחשבה למעשה עלה בראש ההר, וכשהגיע אצל הציון פתח ספר תהלים והתחיל לומר את הפסוקים בהשתפכות הנפש ובדביקות עצומה, ולאחר כמה שעות גמר את כל הספר מרישא ועד גמירא.
כאשר סיים תפילתו הסתכל מאחוריו ולא מצא אף אחד מחבריו בישיבה, כי כולם כבר חזרו בנסיעה המאורגנת לבנין הישיבה, בלית ברירה החליט לנסוע בעצמו ולחזור לישיבה, אך כיון שלא היתה הפרוטה מצויה בכיסו הלך לביתו של אחד מתושבי מירון וסיפר לו, שאיחר את האוטובוס לחזור לישיבה עם חבריו, וע"כ ברצונו שילווה לו סכום מעות שיוכל לשלם להוצאת הדרך, ואמר לו, דהגם שהוא אינו מכירו אך בידו להתקשר לראש הישיבה שלו המכירו, והוא בודאי ימליץ להלוות לו סכום זה, ובהזדמנות ישלח לו את סכום ההלוואה, הסכים הלה להלוות לו את מלא הסכום, ואף שוחח עמו על דא ועל הא למשך זמן מה ונפטרו לשלום.
יהודי זה התפעל מאד מאצילותו של הבחור, על כן התקשר לראש ישיבתו וסיפר לו שבחור פלוני הגיע לביתו וכך וכך היה מעשה והוא מצא חן בעיניו, וכיון שיש לו בת שהגיעה לפרקה ולעונת השידוכין, על כן ברצונו לברר אצלו מה טיבו, למותר לציין, שראש הישיבה הרבה והפליג בשבחו של הבחור בתורה ובמידות טובות, ואכן מיד שלח הלה שדכן שידבר עם אבי הבחור להציע את השידוך, וכעבור יומיים שברו צלחת בשמחת התנאים בשעה טובה ומוצלחת בבית אבי הכלה בעיה"ק מירון, ונתברר למפרע, שתפילתו במוצאי יום מנוחה הרקיעה שחקים, ועל ידה זכה לישועה הגדולה. ולא עוד, אלא אף בעיני בשר נראה שבגלל שהאריך בתפילתו באותה שעה זכה לראות בישועתו, שהרי איחורו גרם לו לפגוש את חותנו לעתיד, ועי"ז באו בברית האירוסין ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. (באר החיים - ל"ג בעומר)