האם אנחנו צריכים להיות מוצלחים? (1 צופה)

[הנעור בלילה]

אנשים מאוד רוצים להצליח. גם בגשמיות, וגם ברוחניות.
זה רצון טבעי ומובן, אך השאלה היא האם זה מה שה' רוצה מאתנו?
האם ה' מחפש את ההצלחות שלנו, ברור שלא, וכבר קי"ל אין הקב"ה מונה דפים וכו'.
האם ה' צריך שנגמור את הש"ס, או שנלמד כל החיים שלנו, כל זמן שאנו יכולים.
האם הוא רוצה שנהיה מרביצי תורה לאלפים, או שנמצה את הכוחות שלנו כמו שהוא נתן לנו.
האם הוא רוצה שנהיה מושלמים, או שפשוט נהיה אנחנו, עם המעלות והחסרונות.

אז שאלתי היא, למה בכל זאת אנו משקיעים את כל הכוחות שלנו במרדף אחר ההצלחה.
אך מצד שני יכול להיות, שזה מאוד חיובי, כי בלי הרצון להשיג את היעד, לא היינו מתאמצים.

אשמח מאוד לשמוע את דעתם של הרבנים החשובים דכאן.

 

[נראה לפשוט]

כידוע מר' ישראל סלנטר שעיקר מה שהלומדים היום לא יוצאים תחי"ם הוא משום שרודפים אחרי ההצלחה ול אחרי הגדילה העמת שלהם עצמם.

 

[ללמוד וללמד]

כידוע מר' ישראל סלנטר שעיקר מה שהלומדים היום לא יוצאים תחי"ם הוא משום שרודפים אחרי ההצלחה ול אחרי הגדילה העמת שלהם עצמם.

לחץ כדי לכווץ...

דווקא לפעמים ישנם כאלה שמנסים להיות מוצלחים בלימוד הן יוצאים יותר תחי"ם מאלה שרודפים אחרי הגדילה שלהם, דע"מ להיות מוצלח ברמות אז זה מחייב שטיגעןן....

ול אחרי הגדילה העמת שלהם עצמם.

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[נראה לפשוט]

דווקא לפעמים ישנם כאלה שמנסים להיות מוצלחים בלימוד הן יוצאים יותר תחי"ם

לחץ כדי לכווץ...

אחד למאה.

מאלה שרודפים אחרי הגדילה שלהם, דע"מ להיות מוצלח ברמות אז זה מחייב שטיגעןן....

לחץ כדי לכווץ...

אחד לעשר.
הבט נא אחר רוב גדולי ישראל, האם בצעירותם רדפו אחרי להיות הבחור הכי מוצלח? לא כ"כ נראה לי משום מה.

 

[בד קודש]

לא הבנתי את מהותה של השאלה.

האם ה' צריך שנגמור את הש"ס, או שנלמד כל החיים שלנו, כל זמן שאנו יכולים.

לחץ כדי לכווץ...

הוא רוצה שנגמור את הש"ס.
עיין באור ישראל שיסד הגרי"ס שיש חיוב ידיעת התורה, לדעת את כל חלקי התורה.
ומו"ר הגרי"ג היה מרבה להתאונן על כך שבדורינו אין נותנים חשיבות מספקת ללימוד ש"ס בבחרות.

האם הוא רוצה שנהיה מרביצי תורה לאלפים, או שנמצה את הכוחות שלנו כמו שהוא נתן לנו.

לחץ כדי לכווץ...

הוא רוצה שנמצה את כל כוחותינו, והרבה פעמים הכוח החשוב הוא הרבצת תורה.

האם הוא רוצה שנהיה מושלמים, או שפשוט נהיה אנחנו, עם המעלות והחסרונות.

לחץ כדי לכווץ...

הוא רוצה שנסלק מעצמינו את החסרונות, נגביר את המעלות, וממילא נהיה מושלמים.

אם ברצונך לשלול שאיפה למוצלחות חיצונית, ניחא.
אבל אם ברצונך לשלול שאיפה למוצלחות פנימית, אתמהה.

 

[יהודי וזהו]

זה רצון טבעי ומובן, אך השאלה היא האם זה מה שה' רוצה מאתנו?

לחץ כדי לכווץ...

דברים י' י"ב י"ד
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃
לכאורה הפסוק הבא בא לומר שאחר שנתבאר שצריך ליראה דהיינו כוונה וללכת ולעבוד דהיינו מעשה בא לומר שאין צורך בתוצאה שהרי:
הֵ֚ן לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃

 

[צופה מן הצד]

עיין באור ישראל שיסד הגרי"ס שיש חיוב ידיעת התורה, לדעת את כל חלקי התורה.

לחץ כדי לכווץ...

כבר קדמו הגר"ח מוואלוז'ין שהרחיב בזה בפרקים הראשונים בשער ד' והביא כן מפורשות מחז"ל שיש חיוב ידיעת כל התורה.

 

[בד קודש]

כבר קדמו הגר"ח מוואלוז'ין שהרחיב בזה בפרקים הראשונים בשער ד' והביא כן מפורשות מחז"ל שיש חיוב ידיעת כל התורה.

לחץ כדי לכווץ...

אולי תוכל להביא ציטוט מדויק?
כי אינני מכיר ציטוט מעין זה.

 

[התורה]

אנשים מאוד רוצים להצליח. גם בגשמיות, וגם ברוחניות.
זה רצון טבעי ומובן, אך השאלה היא האם זה מה שה' רוצה מאתנו?
האם ה' מחפש את ההצלחות שלנו, ברור שלא, וכבר קי"ל אין הקב"ה מונה דפים וכו'.
האם ה' צריך שנגמור את הש"ס, או שנלמד כל החיים שלנו, כל זמן שאנו יכולים.
האם הוא רוצה שנהיה מרביצי תורה לאלפים, או שנמצה את הכוחות שלנו כמו שהוא נתן לנו.
האם הוא רוצה שנהיה מושלמים, או שפשוט נהיה אנחנו, עם המעלות והחסרונות.

אז שאלתי היא, למה בכל זאת אנו משקיעים את כל הכוחות שלנו במרדף אחר ההצלחה.
אך מצד שני יכול להיות, שזה מאוד חיובי, כי בלי הרצון להשיג את היעד, לא היינו מתאמצים.

אשמח מאוד לשמוע את דעתם של הרבנים החשובים דכאן.​

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד פשוט כדברי הרב @ללמוד וללמד

ודעתי היא:

אמת נכון הדבר כי לא התוצאה היא חזות הכל, שהרי "לא עליך המלאכה לגמור" כפי שקיבלנו במסורת הדורות.
אין הקדוש ברוך הוא מונה דפים אלא בוחן כליות ולב, ומודד את גודל העמל והרצון בו האדם אליו מתקרב.
אך חכמה עילאה הטביעה בנפש האדם תשוקה להשגה ולשלמות, כדי שלא יישאר כוחו חבוי בתוך אדישות ומרדמות.
כי ללא השאיפה לנחול הצלחה ולהגיע אל סיום המשימה, היה עמלנו נותר דל ורפה, נטול חיוניות ועוצמה.
ההצלחה אינה היעד הסופי המצדיק את הקיום, אלא היא המנוע הדוחק בנו למצות כל כוח בכל יום ויום.
בלי הרצון לכבוש את הפסגה ולזכות במעלת הניצחון, לא היה האדם מוציא מכוח אל הפועל את גנוזות הזיכרון.
נמצא שהמרדף אחר ההישג אינו המטרה העצמית הנכספת, אלא הכלי המניע את הנשמה להיות בעבודתה מתרצפת.
הבורא חפץ בתנועה, בהתאמצות ובבערה הפנימית הגלויה, וההצלחה היא הגלגל המוביל אל שיא היגיעה.
לכן נשקיע בכל עוז, נשאף לשלמות ונרדוף אחר השגה, אך נזכור כי העיקר הוא עומק הדבקות והתפילה הנשגבה.
אין הקדוש ברוך הוא מבקש רק את פירות ההצלחה המאירים אל החוץ, אלא את זעת האפיים ואת הלב שאל תורה תמיד נחוץ.
ההצלחה היא האמצעי לגלות בנו כוחות נעלמים שלא ידענו כי הם קיימים, ובה אנו עובדים את יוצרנו – במסירות ובכל הזמנים.​

וכל זה כתבתי לפי עניות הבנתי, וכך היא דעתי הדלה...

 

[בד קודש]

לענ"ד פשוט כדברי הרב @ללמוד וללמד

ודעתי היא:

אמת נכון הדבר כי לא התוצאה היא חזות הכל, שהרי "לא עליך המלאכה לגמור" כפי שקיבלנו במסורת הדורות.
אין הקדוש ברוך הוא מונה דפים אלא בוחן כליות ולב, ומודד את גודל העמל והרצון בו האדם אליו מתקרב.
אך חכמה עילאה הטביעה בנפש האדם תשוקה להשגה ולשלמות, כדי שלא יישאר כוחו חבוי בתוך אדישות ומרדמות.
כי ללא השאיפה לנחול הצלחה ולהגיע אל סיום המשימה, היה עמלנו נותר דל ורפה, נטול חיוניות ועוצמה.
ההצלחה אינה היעד הסופי המצדיק את הקיום, אלא היא המנוע הדוחק בנו למצות כל כוח בכל יום ויום.
בלי הרצון לכבוש את הפסגה ולזכות במעלת הניצחון, לא היה האדם מוציא מכוח אל הפועל את גנוזות הזיכרון.
נמצא שהמרדף אחר ההישג אינו המטרה העצמית הנכספת, אלא הכלי המניע את הנשמה להיות בעבודתה מתרצפת.
הבורא חפץ בתנועה, בהתאמצות ובבערה הפנימית הגלויה, וההצלחה היא הגלגל המוביל אל שיא היגיעה.
לכן נשקיע בכל עוז, נשאף לשלמות ונרדוף אחר השגה, אך נזכור כי העיקר הוא עומק הדבקות והתפילה הנשגבה.
אין הקדוש ברוך הוא מבקש רק את פירות ההצלחה המאירים אל החוץ, אלא את זעת האפיים ואת הלב שאל תורה תמיד נחוץ.
ההצלחה היא האמצעי לגלות בנו כוחות נעלמים שלא ידענו כי הם קיימים, ובה אנו עובדים את יוצרנו – במסירות ובכל הזמנים.​

וכל זה כתבתי לפי עניות הבנתי, וכך היא דעתי הדלה...

לחץ כדי לכווץ...

רק לדייק -
מפורסם לומר 'אחד המרבה ואחד הממעיט', והכל לפי ההשקעה.
אבל זה לא מדויק.
מי שיודע ש"ס הוא דרגה מעל מי שלא יודע ש"ס. נקודה.
יש לו יותר תורה שמגינה עליו, יש לו יותר קדושה שהשפיעה עליו התורה, ויש לו יותר מצוות של תלמוד תורה.

אבל זה בדיוק כמו אותו קטוע יד שאינו יכול להניח תפילין.
הוא לא יפסיד את חוסר המצווה.
דהיינו, לא יתבע אדם על זה שלא הספיק אלא רק על זה שלא השקיע.
אבל זה שהשקיע והגיע לדרגות גבוהות, ודאי יהיה יותר ממי שהשקיע ולא הגיע לדרגות גבוהות.

 

[יהודי וזהו]

מי שיודע ש"ס הוא דרגה מעל מי שלא יודע ש"ס. נקודה.
יש לו יותר תורה שמגינה עליו, יש לו יותר קדושה שהשפיעה עליו התורה, ויש לו יותר מצוות של תלמוד תורה.

לחץ כדי לכווץ...

"תורה מגנה ומצלה" ו"מצווה גוררת מצווה" ומצוות "והגית בו" ו"ודברת בם" זה לא לפי כמות מסכתות שיודע אלא לפי הכמות זמן שלמד אותם.
וזה גם אם יש ענין\דין ללמוד את כל התורה, שהרי במה דברים אמורים להעדפה אבל שכר על עצם הלימוד מהיכי תיתי.

 

[בד קודש]

"תורה מגנה ומצלה" ו"מצווה גוררת מצווה" ומצוות "והגית בו" ו"ודברת בם" זה לא לפי כמות מסכתות שיודע אלא לפי הכמות זמן שלמד אותם.
וזה גם אם יש ענין\דין ללמוד את כל התורה, שהרי במה דברים אמורים להעדפה אבל שכר על עצם הלימוד מהיכי תיתי.

לחץ כדי לכווץ...

זה מהיסודות שכל בן תורה צריך לדעת.
הח"ח הידוע על 200 מילים בדקה הוא בתורת הבית על מצוות תלמוד תורה.
הוא מבאר שמצוות תלמוד תורה היא הכי חשובה, בין השאר כי זה מצווה על כל מילה ומילה, וזה יוצר הכי הרבה מצוות לאדם.
ממילא, גם הקדושה שמשפיעה התורה היא בכל מילה ומילה, וכן גם ההגנה של התורה בכל מילה ומילה.

 

[יהודי וזהו]

זה מהיסודות שכל בן תורה צריך לדעת.
הח"ח הידוע על 200 מילים בדקה הוא בתורת הבית על מצוות תלמוד תורה.
הוא מבאר שמצוות תלמוד תורה היא הכי חשובה, בין השאר כי זה מצווה על כל מילה ומילה, וזה יוצר הכי הרבה מצוות לאדם.
ממילא, גם הקדושה שמשפיעה התורה היא בכל מילה ומילה, וכן גם ההגנה של התורה בכל מילה ומילה.

לחץ כדי לכווץ...

אין הכי נמי צריך ההיתי להתחיל במילים השכר של...
שגם אם מקיימים מצוות לפי כל מילה מי ערב שהשכר גם כן נמדד במילה הרי הרמב"ם אומר יֵשׁ זְכוּת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כַּמָּה עֲוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב".
וכן במצווה עצמה יש מילה שהיא כנגד כמה מילים וכו' כאומרם לפום צערא אגרה

 

[עוזי ומגני]

זה מהיסודות שכל בן תורה צריך לדעת.
הח"ח הידוע על 200 מילים בדקה הוא בתורת הבית על מצוות תלמוד תורה.
הוא מבאר שמצוות תלמוד תורה היא הכי חשובה, בין השאר כי זה מצווה על כל מילה ומילה, וזה יוצר הכי הרבה מצוות לאדם.
ממילא, גם הקדושה שמשפיעה התורה היא בכל מילה ומילה, וכן גם ההגנה של התורה בכל מילה ומילה.

לחץ כדי לכווץ...

גם אם יחזור על משנה אחת כל חייו...

 

[בד קודש]

אין הכי נמי צריך ההיתי להתחיל במילים השכר של...
שגם אם מקיימים מצוות לפי כל מילה מי ערב שהשכר גם כן נמדד במילה הרי הרמב"ם אומר יֵשׁ זְכוּת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כַּמָּה עֲוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב".
וכן במצווה עצמה יש מילה שהיא כנגד כמה מילים וכו' כאומרם לפום צערא אגרה

לחץ כדי לכווץ...

אתה רוצה לחלוק על הח"ח - בבקשה...
אבל אלו דבריו.
הוא מבאר מדוע מצוות ת"ת גדולה יותר משאר מצוות, ועל זה הוא מביא את עניין הקדושה שמשפיעה יותר מכל מצווה ואת עניין המילים עיי"ש.

גם אם יחזור על משנה אחת כל חייו...

לחץ כדי לכווץ...

אכן, הדוגמה שהבאתי על שכר המצווה אינה מדויקת.
אבל כיון שכולנו מסכימים שמי שיודע ש"ס הוא דרגה מעל מי שלא יודע, א"כ השורה הסופית אינה משתנה.

גם אם לא מוסיף שכר, וגם אם זה לא חיוב, בסוף זה להיו יותר בר מעלה.
ובעולם האמת, הולכים לפי האמת - ובר מעלה גבוה יותר ממי שאינו כזה.

לכן, גם אם התוצאה אינה מחויבת, ולא עליך המלאכה לגמור,
ודאי שיש עניין לשאוף ולהגיע למצוינות.

 

[התורה]

רק לדייק -
מפורסם לומר 'אחד המרבה ואחד הממעיט', והכל לפי ההשקעה.
אבל זה לא מדויק.
מי שיודע ש"ס הוא דרגה מעל מי שלא יודע ש"ס. נקודה.
יש לו יותר תורה שמגינה עליו, יש לו יותר קדושה שהשפיעה עליו התורה, ויש לו יותר מצוות של תלמוד תורה.

אבל זה בדיוק כמו אותו קטוע יד שאינו יכול להניח תפילין.
הוא לא יפסיד את חוסר המצווה.
דהיינו, לא יתבע אדם על זה שלא הספיק אלא רק על זה שלא השקיע.
אבל זה שהשקיע והגיע לדרגות גבוהות, ודאי יהיה יותר ממי שהשקיע ולא הגיע לדרגות גבוהות.​

לחץ כדי לכווץ...

הרב @בד קודש
אני נחלק עליך לחלוטין ועומד איתן על דעתי: בתורה, היגיעה היא חזות הכל. הדרגה הרוחנית נקבעת אך ורק לפי גודל המאמץ, גם אם בסופו של יום אין 'תוצאה' המשיבה את הנפש או ידיעה נרחבת. הקב"ה אינו בוחן דפים אלא לבבות ועמל; מי שהתייגע ולא זכה להבין או לזכור – דרגתו גבוהה לא פחות, ואולי אף יותר, ממי שהכל בא לו בקלות​

 

[בד קודש]

הרב @בד קודש
אני נחלק עליך לחלוטין ועומד איתן על דעתי: בתורה, היגיעה היא חזות הכל. הדרגה הרוחנית נקבעת אך ורק לפי גודל המאמץ, גם אם בסופו של יום אין 'תוצאה' המשיבה את הנפש או ידיעה נרחבת. הקב"ה אינו בוחן דפים אלא לבבות ועמל; מי שהתייגע ולא זכה להבין או לזכור – דרגתו גבוהה לא פחות, ואולי אף יותר, ממי שהכל בא לו בקלות​

לחץ כדי לכווץ...

האם אתה בטוח במה שאתה אומר?
לי אין את השכל של רבי עקיבא אייגר ולא הצלחתי להגיע לדרגות שלו בתורה, האם אזכה להיות לידו בעולם האמת?
לפי דבריך, מאחר וזה לא בגלל עצלותי, והשקעתי באמת, עלי להיות באותה דרגה עם רבי עקיבא אייגר....

ברור שכוונת עניין העמל וההשקעה הוא רק לגבי ההפסד שלא קיים,
ולא לגבי הרווח, שבו יש פער עצום.

 

[הנעור בלילה]

לא הבנתי את מהותה של השאלה.

הוא רוצה שנגמור את הש"ס.
עיין באור ישראל שיסד הגרי"ס שיש חיוב ידיעת התורה, לדעת את כל חלקי התורה.
ומו"ר הגרי"ג היה מרבה להתאונן על כך שבדורינו אין נותנים חשיבות מספקת ללימוד ש"ס בבחרות.

הוא רוצה שנמצה את כל כוחותינו, והרבה פעמים הכוח החשוב הוא הרבצת תורה.

הוא רוצה שנסלק מעצמינו את החסרונות, נגביר את המעלות, וממילא נהיה מושלמים.

אם ברצונך לשלול שאיפה למוצלחות חיצונית, ניחא.
אבל אם ברצונך לשלול שאיפה למוצלחות פנימית, אתמהה.

לחץ כדי לכווץ...

לא באתי לשלול ח"ו את זה שצריך לגמור את הש"ס וכו'.
הנקודה שרציתי להאיר היא, שה' לא מחפש מוצלחים, ה' רוצה שנהיה הכי טוב שאנו יכולים להיות.
כמובן אם א' שיש לו את הכוח ואת היכולת לסיים את הש"ס, ברור שה' רוצה את זה ממנו.
וכך הדבר גם לגבי מרביצי תורה וכו'.
אבל לא כולם נבראו עם אותם הכוחות והיכולות, ולכן ה' לא רוצה מכולנו שנהיה הכי מוצלחים, (איך שהעולם השקרי רואה הצלחה).
אלא שנהיה פשוט אנחנו.

 

[צופה מן הצד]

אולי תוכל להביא ציטוט מדויק?
כי אינני מכיר ציטוט מעין זה.

לחץ כדי לכווץ...

עד כה הייתי עסוק בימי הפורים ולא ראיתי את בקשת מעכ"ת, עמו הסליחה.
כתב רבנו הנפש החיים שער ד' סוף פרק ב' וז"ל:
ובמשלי רבא פ"י: "אמר ר"י בא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקב"ה לדון את כל העלם כולו, בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנם מתגברין בו והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנום, בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם, בא מי שיש בידו הלכות אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית וכו' בא מי שיש בידו תורת כהנים הקב"ה אומר לו בני חמשה חומשי תורה למה לא שנית וכו', בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה אומר לו הקב"ה למה לא למדת הגדה, בא מי שיש בידו הגדה, הקב"ה אומר לו תלמוד למה לא למדת, בא מי שיש בידו תלמוד הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד צפית במרכבה כו' כסא כבודי היאך הוא עומד כו' חשמל האיך הוא עומד ובכמה פנים הוא מתהפך כו' עיי"ש באורך."
עכ"ל רבנו הקדוש הנפש החיים.

 

[צופה מן הצד]

עוד כתב רבנו הנפש החיים הקדוש וז"ל:
"אם נאמר שלשמה פרושו דבקות דוקא, ורק בזה תלוי כל עיקר ענין עסק התורה, הלא אין דביקות יותר נפלא מאמירת תהילים כראוי כל היום... וגם כי היה די לענין הדבקות בסכת אחת או פרק או משנה אחת שיעסוק בה כל ימיו בדבקות, ולא כן מצינו לחז"ל שאמרו על ריו"ח בן זכאי שלא הניח מקרא משנה הלכות ואגדות כו', והיינו כי מהעלותו על לבו תמיד כי עדן לא יצא ידי חובת עסק התורה לשמה במה שלמה עד עתה, לזאת היה שוקד כל ימיו להוסיף לקח תמיד מיום ליום ומשעה לשעה"