- הודעות
- 259
- תודות
- 831
- נקודות
- 101
פעם אמר הרב מפונוביז' באחת מדרשותיו שבדורנו אפשר להיות ת"ח יותר מהדורות הקודמים, קם הרב שך ואמר כי לא יכול להיות.
מישהו יודע להסביר את מהות הויכוח?
מישהו יודע להסביר את מהות הויכוח?
- מתחיל חוט גברא זוטרא
- תאריך התחלה
-
- תגים
- דורות ראשונים האם אפשר ת"ח
- הודעות
- 634
- תודות
- 2,068
- נקודות
- 181
כסף משנה ממרים ב, ב
היה גדול בחכמה וכו' עד לבטל דבריו. ג"ז שם באותה משנה. וכתב הראב"ד עיטור שוקי ירושלים בפירות קשיא עליה וכו' מפני שנתבטל הטעם של ראשונים ולא היה גדול כראשונים עכ"ל. פירוש דבריו דאמרינן בפ"ק דביצה (דף ה') שתיקנו חכמים שמהלך יום אחד לכל צד לא יפדו פירות נטע רבעי אלא יעלו ויאכלום בירושלים ומפרש התם טעמא כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות ואמרינן נמי התם דר' יוחנן בן זכאי נמנה עליהם והתיר שלא יעלו הפירות לירושלים אלא יפדו ויאכלום במקומם משום דבתר חרבן מה לנו לעטר את שוקי ירושלים לצורך העכו"ם ומ"מ קושית הראב"ד איני מכיר דמי אמר לו שריב"ז לא היה גדול כראשונים וא"ת מדאמרינן בפרק יש נוחלין (דף קל"ד) וכן בסוכה (דף כ"ח) פ' תלמידים היו לו להלל גדול שבכלן יונתן בן עוזיאל קטן שבכלן ריב"ז דילמא קטן שבכלם לא בחכמת התורה קאמר אלא בשאר חכמות הוא שהיו גדולים ממנו תדע דהא קאמר התם שלא הניח ממשלות כובסים משלות שועלים שיחת שדים ושיחת מלאכי השרת ומעשה מרכבה ובאותן חכמות אפשר שהיו גדולים ממנו אבל לא בחכמת התורה וראיה לדבר שנתמנה נשיא וראש ישיבה במקום הלל ואם היה קטן שבתלמידים היאך היו ממנים אותו ולא היו ממנים לאחד מהגדולים אלא ודאי בחכמת התורה גדול כמותם ואפשר גדול מהם היה ועוד דאפילו נימא שגם בחכמת התורה היה קטן מכולם כבר אפשר שהיה גדול ממתקני התקנה ההיא ואל יקשה בעיניך היאך אחרונים גדולים מהראשונים דהא אשכחן רבה דהוה גדול מרב יהודה כדאמרינן (תענית כ"ד וע"ע ברכות כ') רב יהודה כי הוה מטי להאשה שהיא כובשת ירק הוה אמר הויית דרב ושמואל חזינא הכא ואילו אנן מתנינן תליסר מתיבתא ומאי דאמרינן בפ"ק דביצה (דף ד':) והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם שבידכם זמנין דגזרי המלכות גזירה ואתי לאיקלקולי משמע דאי לא משום חששא דגזירה לא עבדינן תרי יומי והא ודאי אין ב"ד שבימי האמוראים גדול כשל המתקנים שני ימים אלמא שאע"פ שאינו גדול ממנו כיון דאיבטיל טעמא יכול לבטלו יש לומר דהתם ה"ק כיון דבקיאינן בקיבועא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי היה להם לחכמים שבאותו זמן שהיו מהקובעים שני ימים לתקן דלא נעביד תרי יומי אי נמי דהוה קים להו שהמתקנים אמרו בפירוש אם יבא זמן שיעמדו על החשבון ולא על פי הראיה לא נעביד תרי יומי ולדעת הראב"ד ה"ל לגמ' לאקשויי עליה מדתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי בית דין חבירו וכו' ולתרוצי דהיינו במידי דלא נתבטל הטעם אבל היכא שנתבטל הטעם יכול לבטל אפילו אינו גדול כמוהו:
רמב"ם תשובה ה, ב
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות
- הודעות
- 32
- תודות
- 62
- נקודות
- 28
מהות הוויכוח לא היה על תלמידי חכמים אלא הרב ראה ילד כישרוני ואמר שהוא עילוי יותר מכל העילויים שהיו לפני השואה ושאחרי השואה אפשר דורש בכישרונות אז מראים הרב שך קם ואמר אבל מה עם היראת שמים! שהיתה והביא דוגמא מרבי יצחק אלחנן ומזכירו הרב יעקב ליפשיץ אם אני לא טועה
- הודעות
- 32
- תודות
- 62
- נקודות
- 28
מה שבוודאי הוא שאפשר לעלות על הרבה דורות שלפני כמו שרב האי גאון היה סוף הגאונים בזמן והיה מיוחד ומצויין בגאונים
לגבי דברי הרמב”ם עצמו צריך לעמול ולהבין וכבר נשתברו קולמוסים על זה מה כוונת הרמב”ם
- הודעות
- 634
- תודות
- 2,068
- נקודות
- 181
כוונת הרמב"ם פשוטה אין מגבלה מי אמר? נטל ההוכחה על הרוצה להגביל ולא על מי שמבין כמו הפשיטות שכולם יכולים להיות הכי גדולים מלבד בדברים מסוימים.
- הודעות
- 32
- תודות
- 62
- נקודות
- 28
בהחלט יש שנקטו כך, אבל יש מהגדולים שפירשו בדרך אחרת
- הודעות
- 634
- תודות
- 2,068
- נקודות
- 181
אין אפשרות לפרש אחרת איני יודע ממי אתה לוקח את הצד השני אבל הרמב"ם בוודאי סובר שהוא התכוון למה שהוא כתב.
- הודעות
- 32
- תודות
- 62
- נקודות
- 28
לא אתה זה ש קבע אם יש אפשרות או אין אפשרות
- הודעות
- 634
- תודות
- 2,068
- נקודות
- 181
נכון, אבל המילים של הרמב"ם יקבעו והוא אומר בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו.
יש מקור ברור לסיפור?
- הודעות
- 32
- תודות
- 62
- נקודות
- 28
לא יודע לומר לך אבל כך שמעתי זה בוודאי לא מדויק ממש
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבא ביתך
- אבדן
- אבוה דאילה
- אבוה דיוסף
- אבי כהנא
- אבן בוחן
- אבן שלמה
- אבקש
- אברך 11
- אברך כמדרשו
- אברך מנתיבות
- אברך קלאסי
- אברך תת
- אגור
- אדרת
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אונקלוס
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורים גדולים
- אזא
- אחד העם
- אחד מארץ
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש ולא תולעת
- איש חסיד היה
- איש תורה
- אישי ישראל
- איתי טנא
- איתי13
- איתמר בן יהושע
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אני המשנה
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אספן עתיקות
- אף נעים
- אפרים זינגר
- אריאל טולידאנו
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדרך אפשר
- בוריך
- ביחד ננצח
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בית תפילה
- בלוגר
- במה אברך
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו בן יהוידע
- בעל החלומות
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- ברזילאי
- בריסקער תלמיד
- גברא זוטרא
- גיא
- גלגולים
- גלרשטיין
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דוב הכותב
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דוד רוטנברג
- דור דור
- דורש רשומות
- דעת
- דרך ה'
- ה'מבקש'
- ה.ב.א
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הביאני המלך
- הבנש"ק
- הורביץ
- הושע
- החושב
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המהלל
- המוכר
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- הספריה התורנית
- העמל
- הר זהב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- ואהבת לרעך כמוך
- והב בסופה
- וואס הערצאך!!
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- זנב האריות
- חד בתרי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיי גן עדן
- חיים ארוכים
- חיים ואמת
- חיינו
- חכימא דיהודאי
- חכם הרזים
- חכמתא
- חן וחסד
- חנינא איש אונו
- חנני
- חסיד גדולי ישראל
- חסיד פאפא
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חקירה ישיבתית
- חשבון נפש
- חשוב שנית
- טביה
- טהרת הלב
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- יגיעת התורה
- יהודי אאו
- יהודי בן ארץ ישראל
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהונתן איבגי
- יהושע מרדכי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוחאי שושני
- יוסל שקדן
- יוסף ידידיה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יחיאל מאיר
- יחלק שלל
- יישר כח
- יישר כח גדול
- ימה
- ימה של תורה
- יעלה ויבוא
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק אלחנן זינגר
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקיר
- ירא אלקים
- יש קונה עולמו
- ישיש כגיבור
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- כימיקער
- כללים
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליטאי כבד
- ליטאי פשוט
- ליכט
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אורבך
- מביט
- מגדנות
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מחפש מקור
- מחשבה
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- מי ישורנו
- מי יתנך כאח לי
- מי שפרע
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מים עמוקים
- מים רבים
- מכל מלמדי השכלתי
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- מם גימל
- ממגד שמים
- ממד
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מנסה להבין
- מרדכי זנגר
- מרכבות פרעה
- משגיח כשרות ותיק
- משה אוהב תורה
- משה גולדמן
- משה גרונם
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נחום
- נחמיה עבאדי
- נחמן זייתוני
- נחמן ל.
- ניזהא דתורה
- נמקן
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סוד הסודות
- סופר מ.
- סנה בוער
- עובד את הקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- עץ חיים
- ערן קן
- עתניאל
- פדר
- פותח שערים
- פיני
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פסגז
- פרוש
- פרטי
- פרייליך
- פשוט כפשוטו
- צדק ומשפט
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קול שופר
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רוצה לעשות טוב
- רזא דשבתי
- רימון
- רעיון ומושג
- רצוני להבין
- רשאי
- ש. הסופר
- שאילתין ובועותין
- שבחת
- שואל_כעניין
- שואף גבוה
- שיל"ת
- שין אלף
- שלום23
- שלמה ו.
- שמואל51
- שמחנו
- שמריהו דוד
- שמש מרפא
- שעיה
- שפל
- תוכן ענינים
- תולדות
- תולעת ולא איש
- תורה תמימה
- תורת חסד
- תורתו
- תיבת גומא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
אם אפשר לכווין בעשיית מעשה מצוה אחת - לשם ב' מצוות?
עשי"ת, יום כיפורים
האם אפשר לקיים תשובה אמיתית בלי חרטה רגשית?