שובבי"ם האם בימי השובבי"ם מספיק לעשות תשובה או שצריך גם לערוך תיקון מיוחד ולתת צדקה?

[חסידישער כולל יונגערמאן]

התשובה היא אמנם העיקר, אך איננה מספיקה להשלמת תהליך הכפרה. תיקון השובבי"ם נועד לסיום הכפרה, וכהמשך לעבודת התשובה עצמה.

התיקונים לא נועדו להחליף את התשובה, אלא לנקות את הפגם והלכלוך הרוחני שנוצר בעקבות החטא. כמבואר בכתבי האריז"ל (עפ"י זהר פרשת ויחי דף רי"ט ע"ב), שגם אחרי שהאדם עשה תשובה ונמחל לו, הפגם הרוחני לא נמחק לחלוטין ויש לטהרו ולתקנו.

בחסידות (איגרת התשובה) מוסבר שתעניות התשובה משמשות כתחליף לענין ה'ייסורים', שנועד לסיים את טהרת האדם מחטאיו. וכן כתחליף להקרבת הקורבן, שמהותו היא התקרבות מחודשת ונחת רוח לקב"ה. כנאמר בגמרא (זבחים ז, א), שהמקריב קורבן נמשל לעבד הנותן מתנה למלך כדי להיות רצוי וחביב לפניו לאחר שמחל לו על חטאו.

ומקור הדברים בסיפור הגמרא (ברכות יז, א), שכאשר האמורא רב ששת היה יושב בתענית, נהג לומר אחר תפילתו: 'ריבון העולמים, גלוי לפניך, בזמן שבית המקדש קיים, אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט, כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני'. והובא נוסח זה בדברי הטור והשולחן ערוך לאומרו בתענית.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

מה הסכום שנותנים לפדיון תעניות השובבי"ם?
קיימות שיטות שונות בדברי הפוסקים לענין פדיון תעניות תשובה בצדקה.

בפוסקים רבים (פסקי מהרא"י, תרומת הדשן, רמ"א, שו"ע הרב, ועוד) הובא הסכום של שנים עשר 'פשיטים' (שווה 12.8 גרם כסף נקי) לפדיון כל יום של תענית. וכתבו כמה מהפוסקים (מגן אברהם, שו"ע הרב, ועוד) שסכום זה הוא השיעור המינימלי, ועשיר יוסיף על כך בהתאם לעושרו. שיעור סכום זה מחושב בהקבלה לשווי שני שליש ממטבע ה'סלע' שנהגה בזמן בית המקדש, שאז היה זה גם סכום העלות של קרבן החטאת. ובמטבעות זמננו יש לחשב לפי שוויו של 12.8 גרם כסף נקי, המתעדכן מזמן לזמן.

נוסף לכך, האריז"ל תיקן לכל חטא מספר מסויים של תעניות, לפי חשבונות הקבלה, בהתאם לפגם שנוצר (כגון: לנכשל בשמירת שבת – ארבעים תעניות, לנכשל בשמירת הברית – שמונים וארבע תעניות). ולפי זה יש להכפיל את סכום הפדיון, במספר ימי התענית שאותו היה צריך לצום על חטא זה.

במקרה שנכשל בחטא מסויים פעמים רבות, נחלקו אם הסכום צריך להיות מוכפל כנגד כל פעם שחטא (כמו בקרבן חטאת), או שמספיקה פעם אחת כנגד כל הפעמים שנכשל באותו חטא (כמו בקרבן עולה). וכתב בספר התניא (אגרת התשובה, פרק ג') על פי דברי הזוהר הקדוש, שההכרעה המקובלת היא להכפיל את הסכום בשלוש. ובכל ספק יש להיוועץ ברב הבקי בנושא זה, שיכריע בהתחשב גם ביכולתו הכספית של מבקש התיקון.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

האם ניתן לתת את דמי הפדיון מכספי מעשר ולאלו מטרות ניתן ומומלץ להעביר את כספי הפדיון?
כתב בספר נהר מצרים (דיני צדקה סעיף ג') שהנותן צדקה עבור תיקוני נפש על חטאיו, אינו יכול לנקות זאת מחשבון מעשרותיו, שאז לא תועיל לו הכפרה.
את סכום הפדיון ניתן לתת לכל מטרת צדקה ראויה. אך הצדקה המובחרת ביותר היא להחזקת תלמידי חכמים עניים שתורתם אומנותם (כפסק המשנה במסכת הוריות דף י"ג, א'. והובא להלכה ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה י"ח, ובשולחן ערוך יורה דעה רנ"א, ג').

וכן כתב בשו"ת דברי יציב (אבן העזר, סימן מ"א), לגבי חטאים שעליהם נאמר בזוהר הקדוש שקשה מאד לכפר עליהם: 'ועל כל פנים, בצדקה לתלמידי חכמים שיעסקו בתורה, יוכל לכפר על הכל'.