וירא האם גם יצחק עבר ניסיון בעקידה או שלא היה לו בחירה בכלל? (1 צופה)

[אהבת ישראל]

הקב"ה פנה לאברהם וביקש ממנו לעלות את יצחק בנו יחידו לעולה, ובמדרשים מבואר שבכלל יצחק לא ידע בדרך שהולך ליעקד
ובהר המוריה עקדו ונראה שלא התנגד בכלל וקיים ציווי אביו, וצ"ע האם היה לו נסיון או דלמא רק כיבוד אב ?

מחכה לסברות ראיות ומקורות

 

[הצעיר שבחבורה]

רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה. נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה. אוֹתִי כַּכֶּבֶשֹ תַּעֲשֶֹה. לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה: בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף. לְבָבִי לוֹ אֶחְשֹף. הַאִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף. רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף

מתוך הסליחות​

 

[נדיב לב]

ובמדרשים מבואר שבכלל יצחק לא ידע בדרך שהולך ליעקד

לחץ כדי לכווץ...

אם כך כנ' המדרשים חלוקים.
ראה לדוגמא מש"כ הכתב וקבלה עהפ"ס מדברי חז"ל "האש והעצים ואיה השה. הבאת עמך מן הבית דברים הנוחים להשיגם גם בהר, עצים מאחד השיחים אשר סביב, ואש נוכל להוציא מן הרעפים, ודבר שאינו נמצא בהר לא הכינות להביא עמך מן הבית. זהו ואיה השה לעולה, והשיבו אין אנו צריכים לשה, כי אין חפץ להשם כעת להקריב לפניו אחת מן הבהמות, כי בחר לו יה להעלות לפניו על אשה ה' דבר יקר מאד, והוא בני, וזהו אלהים יראה לו השה לעולה בני (רמ"א) והעיד הכתוב כי גם אחר שנודע ליצחק כי הוא הנבחר להיות עולה על אשה ה', התרצה לזה בנפש חפצה, ושניהם הלכו יחדיו בכונה רצוי' זה להקריב, וזה להקרב, אמרו באגדה הובא בילקוט, אברהם דומה כמי שעושה חתנות לבנו, ויצחק דומה כמי שעושה חופה לעצמו, ובפרדס הגדול הביא אגדה שאמר יצחק שירה כשנעקד ע"ג המזבח וז"ש יצחק ירנן".

 

[הצעיר שבחבורה]

אם כך כנ' המדרשים חלוקים.​

לחץ כדי לכווץ...

בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא
ויאמר הנה האש והעצים, א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה, מכל מקום אלהים יראה לו השה בני ואם לאו אתה השה לעולה בני, וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט.
מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב סימן ח
[ח] אלהים יראה לו השה וגו'. ואף כי גילה אברהם ליצחק כי לשחטו היה מוליכו, קבל דבריו של הקדוש ברוך הוא בשמחה, לכך נאמר וילכו שניהם יחדו:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וירא פרק כב סימן ח
ואם אין שה, לעולה בני, כיון שפירש לו הדבר עוד נתחזקו שניהם בעצה אחת: וילכו שניהם יחדו. זה לשחוט וזה לישחט:
שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב סימן ח
א"ל זעף לההוא גברא דיגער ביה מ"מ אלהים יראה לו השה, והוא יזמנו לפניך, ואם לאו לעולה בני, אז הבין יצחק כי הוא נבחר לעולה, ויתחזק לבו: וילכו שניהם יחדו. זה לשחוט, וזה לישחט:
ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז קא
ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה [כ"ב, ז] א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה מכל מקום יראה לו השה לעולה [כ"ב, ח] ואם לאו השה לעולה בני וילכו שניהם יחדו [כ"ב, ח] זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט​

---

תרגום ירושלמי בראשית פרשת וירא פרק כב פסוק ח
(ח) וַאֲמַר אַבְרָהָם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ יִזְדַמֵן לִי אִימְרָא וְאִין לָא אַתְּ הוּא לְעָלָתָא בְּרִי וְהַלִיכָן תַּרְוֵויהוֹן כַּחֲדָא בְּלֵב שֶׁפִי:
רש"י בראשית פרשת וירא פרק כב פסוק ח
(ח) יראה לו השה - כלומר יראה ויבחר לו השה, ואם אין שה, לעולה בני. ואף על פי שהבין יצחק שהוא הולך לישחט, וילכו שניהם יחדו בלב שוה:
רד"ק בראשית פרשת וירא פרק כב פסוק ח
ויצחק הבין כי הוא יהיה השה, לפיכך אמר, וילכו שניהם יחדיו, כלומר בלב אחד, כי קבל הבן מאהבה למסור נפשו לאל ולהקריבו לפניו:
ר' יוסף בכור שור בראשית פרשת וירא פרק כב פסוק ח
ואמרו רבותינו כי הבין יצחק, ואעפ"י כן: הלכו שניהם יחדיו, בדעת שוה לעשות רצון הבורא

​

 

[געגועים]

אף כי גילה אברהם ליצחק כי לשחטו היה מוליכו, קבל דבריו של הקדוש ברוך הוא בשמחה, לכך נאמר וילכו שניהם יחדו​

לחץ כדי לכווץ...

ובמדרש הגדול: וילכו שניהם יחדיו, אחז בידו והלכו כאחד, אמר אברהם שמא ישא יצחק רגליו וירוץ.

בהשקפה ראשונה נראה שהוא כעין שיטת האבן עזרא: והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו, והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו ואמר אלהים יראה לו השה, כי אילו אמר לו אתה העולה יתכן שיברח.

אך יתכן שהכוונה להיפך, שירוץ בשמחה ובזריזות ליעקד, ולכן אחז לו ידו כי חשש שעד שישיג אותו יטיל בו השטן מום, וכמובא במדרש רבה שאברהם החביא את יצחק בשעה שבנה את המזבח כדי שהשטן לא יעשה בו מום.​