האם גר שמסוכן לימול, יכול להתגייר בלא זה - ראיה מפתיעה מפרשתינו

[אחד יחיד]

פעם אחת שהיתי במחיצתו של גאון ישראל מרן רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצוק"ל, מספר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל בספרו 'אוזניים לתורה', והראה לי ספר חדש ובו היתר לגוי שחשקה נפשו בבת ישראל להתגייר בטבילה בלבד ללא ברית מילה, לאחר שהביא אישור מרופא שהמילה מסוכנת לו, וכשם שישראל שמתו אחיו מחמת מילה פטור ממילה כן גם המתייהד הזה שהמילה מסוכנת לו פטור ממילה.

הגרח"ע זעק על היתר זה, ואמר שאינו דומה כלל, כי הרי אין חובה לבן נח להתגייר, אם כן אין סיבת האונס פוטרת אותו, אלא אם אין לו אפשרות למלאות את כל תנאי הגירות אינו יכול להתגייר. אבל יהודי, כיון שחובה עליו למול, אם אנוס הוא פטור. ואכן, הרב המתיר חזר בו מהיתרו ופרסם זאת ברבים.

רבי זלמן מספר שהביא לר' חיים עוזר ראיה לדבריו מפרשתנו, שהרי עם ישראל לא מלו עצמם במדבר מפני הסכנה, כי לא נשבה שם רוח צפונית, ומכל מקום יתרו שרצה להתגייר ולהיכנס לעם ישראל לא פטר את עצמו מטעם זה ומל עצמו במדבר – כמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'ויחד יתרו' רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ופירש"י שמל עצמו ונתגייר. אין זה אלא משום שטענת אונס לא הייתה מועלת לו, ובלי המילה לא יכול היה להתגייר. הג"ר חיים עוזר נהנה מהראיה ושבחה… (הרב אברהם פוקס)

 

[הצעיר שבחבורה]

הגרח"ע זעק על היתר זה, ואמר שאינו דומה כלל, כי הרי אין חובה לבן נח להתגייר, אם כן אין סיבת האונס פוטרת אותו, אלא אם אין לו אפשרות למלאות את כל תנאי הגירות אינו יכול להתגייר. אבל יהודי, כיון שחובה עליו למול, אם אנוס הוא פטור. ואכן, הרב המתיר חזר בו מהיתרו ופרסם זאת ברבים.​

לחץ כדי לכווץ...

שו"ת שרידי אש חלק ב סימן סח

תשובת הגרח"ע גרודזנסקי

ב"ה ז' לעשי"ת
ידידי היקר והנעלה הרב הגאון חו"ב סוע"ה השלם במעלות ובמדות כש"ת מו"ה יחיאל וויינבערג הי"ו
ישא ברכה מאת ה'
אחדשת"ה, הייתי בדרוזגעניק כשני חדשים וביום א' דסליחות שבתי הלום, ואתמול מסרו לי בביתי את מכתבו מיום י' אלול העבר, אשר לא ראיתיו עד עתה ואמהר להשיב.
דבר השאלה אם אפשר לקבל גר בטבילה גרידא היכא שאי אפשר במילה מחמת סכנה, כמו מי שנכרת הגיד שלו דדי בטבילה כמש"כ הבה"ג - הדבר פשוט כמו שהעלה מעכ"ת דלא דמי לנכרת הגיד דהוי כאשה, משא"כ מי שא"א למול מחמת סכנה שאינו גר עד שימול ויטבול, ואין בזה שום ספק.

ובהיותי ביקאטרינוסלאו עשה מעשה רב אחד מטעם הממשלה, ושאל אז ידידי הרה"ג מוהר"פ גוטמאן ז"ל את הגאון מו"ה יצחק ראבינאוויץ זצ"ל האבד"ק פאניוויעז בהיותו אז במארינפאל והשיבו בארוכה, ואני אמרתי לו שאין כאן מקום לשאלה כלל. ולפני עשרים שנה בהיותי בברלין והתאכסנתי אצל סיני, נקראתי לחתונה לא' מוויען הנולד מישראל ואמו נכרית, והוא מל שני בניו ומתו אחיו מחמת מילה, ואמרתי להם אז שבנו השלישי הוא נכרי, כיון שאי אפשר במילה, ואין זה ענין למחלוקת רש"י ור"ת בר"פ הערל, כי המילה בגר הוא מעצם הגירות, וגם אין זה שייכות להשיטות דמילה סגי בב'.

ובאחד החבורים מרבני זמנינו ראיתי ספק זה, ובקשתיו לתקן בהשמטה, שאין מקום לספק, ובהיותי באוקריינא הי' אצל אחד הרבנים מטעם הממשלה בקיוב, פאבריק [בית חרושת] כזה, שעל פי תעודת הרופא שיש סכנה למול גיירו וכתבו בהפנקס ונתן מעטריקא [תעודה], ובהיותי בקיוב הרעשתי על זה.

כללו של דבר שאין מקום ספק בזה, ואינו גר עד שימול ויטבול. והדברים פשוטים וברורים. ובד' הרמב"ן והרא"ה, יעוי' מש"כ באחיעזר חיו"ד סי' כ"ט.

אשמח על המקרה אשר אנה לידי לדרוש א"ש רומעכת"ר שי' ולברכו בגמר חתימה טובה לשנה טובה ומבורכה מלאה ברכת ד', כנפשו היקרה וכנפש ידידו אוהבו הדוש"ת.
חיים עוזר גרודזנסקי​

 

[הצעיר שבחבורה]

ובאחד החבורים מרבני זמנינו ראיתי ספק זה, ובקשתיו לתקן בהשמטה, שאין מקום לספק,

לחץ כדי לכווץ...

שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן א ד"ה (יב) בדבר

(יב) בדבר נכרי שבא להתגייר ויש סכנה למולו בגלל מחלה שנגוע בה, אם ניתן לקבלו ליהדות, כתבתי כבר מזה בספרי החדש שי"ל זה עתה, שו"ת צ"א חי"ד סימן צ"ב, והעלתי שאין לקבלו כי בלי מילה לא הוה גירות,
ואוסיף בזה, נוסף להאוסרים שהבאתי בספרי שם, מה שמצאתי כעת גם בספר שו"ת חזון למועד (איידעלבערג) סי' ז', שאחרי שדן ונו"נ בזאת השאלה בפנים הספר, הוסיף לכתוב במפתחות הענינים בזה"ל: עיין בפנים הספר שסיימתי שדבר חמור כזה צריך הכרע מגאוני הזמן, וכעת הייתי בצל קורתו של גאון אמיתי אחד מופת הדור שליט"א, והתרעם עלי על מה שלא החלטתי הדבר בשלילה אשר באמת בזמן המאורע הלז צוחתי ככרוכיא על הרב שנתן הכתב בידו, ובמסיבה של הגאון הנ"ל ביחד עם עוד רבנים גדולים החלטנו לפטור את השאלה הזאת בשלילה מוחלטת, שבלא מילה לא נחשב לגר כלל, כאשר ביארתי בפנים: ולהעביר קולמוס על כל ענף ה' מתיבת אך עד אחר תיבות ויש צדדים לכאן ולכאן עכ"ל.​

 

[הצעיר שבחבורה]

רבי זלמן מספר שהביא לר' חיים עוזר ראיה לדבריו מפרשתנו, שהרי עם ישראל לא מלו עצמם במדבר מפני הסכנה, כי לא נשבה שם רוח צפונית, ומכל מקום יתרו שרצה להתגייר ולהיכנס לעם ישראל לא פטר את עצמו מטעם זה ומל עצמו במדבר – כמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'ויחד יתרו' רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ופירש"י שמל עצמו ונתגייר. אין זה אלא משום שטענת אונס לא הייתה מועלת לו, ובלי המילה לא יכול היה להתגייר. הג"ר חיים עוזר נהנה מהראיה ושבחה… (הרב אברהם פוקס)​

לחץ כדי לכווץ...

פנים יפות פרשת נצבים
מחוטב עציך עד שואב מימיך וגו'. לכאורה אינו מובן, דלא הל"ל אלא חוטב עציך ושואב מימיך, נראה מזה שהיה הפרש בין הגרים כדאמרינן ביבמות דף ע"ט [ע"א] שגזר עליהם עבדות במזבח ולעדה כדאיתא בספר יהושע, נראה שהחשובים שבהם היו למזבח היינו חוטב עצים למערכה שהוא עבודה משובחת לשמים, שהרי בזמן המקדש היו עושין להם יום טוב ביום שהביאו עצים למערכה [תענית כו א], והגרים הגרורים היו שואבי מים לעדה, כי אין מים לצורך הזבח כלל,
גם לכאורה יפלא איך קיבל משה גרים כיון דקי"ל [יבמות מו א] דאינו גר עד שימול ויטבול ובמדבר לא מלו א"כ נכרים היו, וצ"ל שהיו גרים גרורים שהבטיחו למול כשיבואו לא"י,
אך י"ל אף שישראל לא מלו מפני חשש סכנת נפשות שלא נשבה להם רוח צפונית, אף דדבר רחוק הוא שלא יתרפא בשביל זה, אלא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב ודוחה ספק פקוח נפש שבת וכל המצות, מטעם שאחז"ל [יומא פה ב] אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, וזה שייך בישראל אבל הנכרים שבאו להתגייר היו יכולין להכניס עצמן בספק סכנה כדי שיתגיירו ויקיימו כל המצות, ואפשר שאותן שמלו נתן אותם לעבודת המזבח וחוטב עצים למערכה, ואותן שלא מלו היו שואבי מים לעדה, והיינו דכתיב מחוטב עציך שהוא החשוב שבהם עד שואב מימיך שהם הגרועים:​