- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,052
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועשו ארון עצי שטים (כה י)
יש להסתפק האם ארון הברית היה מקבל טומאה או לא. והנה בספר נחלת בנימן לרבי בנימין וואלף אשכנזי זצ"ל (אמשטרדם תמ"ב) מצוה צ"ז, ובספר נצח ישראל לרבי ישראל מזאמושץ זצ"ל (פרנקפורט תק"א) פסחים קט: כתבו, שהארון שהיה במקדש לא היה מקבל טומאה.
ובטעם הדבר כתב בנצח ישראל שם, משום שהוא כלי עץ העשוי לנחת, דהיינו שכלי עץ שמיועד להניח אותו במקומו ולא לטלטלו, אינו מקבל טומאה משום שכלי עץ הוקשו ל"שק" שהוא מיטלטל מלא וריקן. וכמבואר בחגיגה כו: שהשולחן שבמקדש היה מקבל טומאה רק משום שהיו מגביהין אותו לעולי רגלים להראות להם את הנס שלחם הפנים נשאר חם, ונמצא שהוא מיטלטל. אבל הארון שהיה תמיד מונח במקומו אינו מקבל טומאה.
ויש לדון בדבריו, דהנה בתוס' בחגיגה שם (ד"ה כלי עץ) הקשו בשם רבינו אלחנן, הרי כל השנים שהיו ישראל במדבר היו מטלטלים את השולחן, ואם כן אינו עשוי לנחת. ותירץ שבאמת בזמן המדבר היה מקבל טומאה בלא"ה משום שהיה מטלטל במסעות, ודברי הגמ' שמטמא רק משום שמגביהין אותו היינו בבית עולמים, שכבר לא היתה מטולטלת.
והתוס' כתבו על דבריו דלא נראה, דכיון שהיתה מטולטלת כבר, אף משבאו לבית עולמים נמי לא נפקא מידי קבלת טומאה ראשונה. אלא י"ל דלא מהני טלטולה, כיון דלא היתה מטולטלת לבדה כי אם בהדי שאר כלים, עכ"ל.
לפי שני תירוצים אלו, נראה לומר שהארון נחשב מיטלטל מלא, משום שאת הארון היו מוציאים למלחמות גם בפני עצמו, ואם כן לא שייך תירוץ התוס' שאינו מיטלטל אלא יחד עם שאר כלים. וגם תירוץ רבינו אלחנן לא שייך, משום שהוצאת הארון למלחמה נוהגת גם לדורות, וכתב הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם שורש ג' שיתכן שגם לעתיד לבוא במלחמותיו של מלך המשיח יוציאו את הארון, עי"ש. א"כ הרי הוא לדורות כלי המיטלטל.
אמנם בנחלת בנימן שם כתב טעם אחר לזה שאין הארון מקבל טומאה, משום שהארון היה "כלי עץ הבא במדה", שמחזיק ארבעים סאה [שהרי מ' סאה הם אמה על אמה בגובה ג' אמות, ולפי חשבון התשבורת של אמה וחצי על אמה וחצי בגובה אמתיים וחצי, יש בו יותר משיעור זה], וכלי הבא במדה שאינו מיטלטל מלא, אינו מקבל טומאה. וכל מה שהיו מטלטלים את הארון, הוא רק משום שהיה נס שהארון נושא את נושאיו, וטלטול על ידי נס לאו שמיה טלטול, עי"ש.
[עוד העיר בנצח ישראל שם, שבגמ' חגיגה שם מבואר שכלי עץ המצופה במתכת הולכים אחר הציפוי, ויש לו דין כלי מתכת שמקבל טומאה גם כשהוא עשוי לנחת ואינו מיטלטל, ודוקא השולחן יש לו דין של כלי עץ, או משום שעצי שיטים חשובים הם ואינם בטלים לציפוי, ולפי טעם זה גם הארון נחשב כלי עץ. או משום שהתורה קראה לשולחן עץ, שנאמר "המזבח עץ וגו' זה השולחן", וטעם זה אינו שייך בארון, שלא נקרא בתורה עץ, ולדעה זו הארון הוא כלי מתכת, ומקבל טומאה אע"פ שהוא עשוי לנחת].
ועשו ארון עצי שטים (כה י)
יש להסתפק האם ארון הברית היה מקבל טומאה או לא. והנה בספר נחלת בנימן לרבי בנימין וואלף אשכנזי זצ"ל (אמשטרדם תמ"ב) מצוה צ"ז, ובספר נצח ישראל לרבי ישראל מזאמושץ זצ"ל (פרנקפורט תק"א) פסחים קט: כתבו, שהארון שהיה במקדש לא היה מקבל טומאה.
ובטעם הדבר כתב בנצח ישראל שם, משום שהוא כלי עץ העשוי לנחת, דהיינו שכלי עץ שמיועד להניח אותו במקומו ולא לטלטלו, אינו מקבל טומאה משום שכלי עץ הוקשו ל"שק" שהוא מיטלטל מלא וריקן. וכמבואר בחגיגה כו: שהשולחן שבמקדש היה מקבל טומאה רק משום שהיו מגביהין אותו לעולי רגלים להראות להם את הנס שלחם הפנים נשאר חם, ונמצא שהוא מיטלטל. אבל הארון שהיה תמיד מונח במקומו אינו מקבל טומאה.
ויש לדון בדבריו, דהנה בתוס' בחגיגה שם (ד"ה כלי עץ) הקשו בשם רבינו אלחנן, הרי כל השנים שהיו ישראל במדבר היו מטלטלים את השולחן, ואם כן אינו עשוי לנחת. ותירץ שבאמת בזמן המדבר היה מקבל טומאה בלא"ה משום שהיה מטלטל במסעות, ודברי הגמ' שמטמא רק משום שמגביהין אותו היינו בבית עולמים, שכבר לא היתה מטולטלת.
והתוס' כתבו על דבריו דלא נראה, דכיון שהיתה מטולטלת כבר, אף משבאו לבית עולמים נמי לא נפקא מידי קבלת טומאה ראשונה. אלא י"ל דלא מהני טלטולה, כיון דלא היתה מטולטלת לבדה כי אם בהדי שאר כלים, עכ"ל.
לפי שני תירוצים אלו, נראה לומר שהארון נחשב מיטלטל מלא, משום שאת הארון היו מוציאים למלחמות גם בפני עצמו, ואם כן לא שייך תירוץ התוס' שאינו מיטלטל אלא יחד עם שאר כלים. וגם תירוץ רבינו אלחנן לא שייך, משום שהוצאת הארון למלחמה נוהגת גם לדורות, וכתב הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם שורש ג' שיתכן שגם לעתיד לבוא במלחמותיו של מלך המשיח יוציאו את הארון, עי"ש. א"כ הרי הוא לדורות כלי המיטלטל.
אמנם בנחלת בנימן שם כתב טעם אחר לזה שאין הארון מקבל טומאה, משום שהארון היה "כלי עץ הבא במדה", שמחזיק ארבעים סאה [שהרי מ' סאה הם אמה על אמה בגובה ג' אמות, ולפי חשבון התשבורת של אמה וחצי על אמה וחצי בגובה אמתיים וחצי, יש בו יותר משיעור זה], וכלי הבא במדה שאינו מיטלטל מלא, אינו מקבל טומאה. וכל מה שהיו מטלטלים את הארון, הוא רק משום שהיה נס שהארון נושא את נושאיו, וטלטול על ידי נס לאו שמיה טלטול, עי"ש.
[עוד העיר בנצח ישראל שם, שבגמ' חגיגה שם מבואר שכלי עץ המצופה במתכת הולכים אחר הציפוי, ויש לו דין כלי מתכת שמקבל טומאה גם כשהוא עשוי לנחת ואינו מיטלטל, ודוקא השולחן יש לו דין של כלי עץ, או משום שעצי שיטים חשובים הם ואינם בטלים לציפוי, ולפי טעם זה גם הארון נחשב כלי עץ. או משום שהתורה קראה לשולחן עץ, שנאמר "המזבח עץ וגו' זה השולחן", וטעם זה אינו שייך בארון, שלא נקרא בתורה עץ, ולדעה זו הארון הוא כלי מתכת, ומקבל טומאה אע"פ שהוא עשוי לנחת].