יש מושג ג"כ שנקרא מנהג הישיבה!
אל אף ששונה ממנהג המדינה.
ולכאו' יש מושג של מנהג המקום
להד''מ
מקור מהגמ' ופוסקים בבקשה!
איני יודע מה התכוון הכותב, אבל בפוסקים ובעיקר בגאונים מוזכר הרבה מאוד מנהג הישיבה, או מנהג ישיבה זו, מנהג שתי ישיבות, וכדו'
הכוונה לישיבות בבל שהיו בזמן הגאונים, ישיבה היה בעצם שם מושג ל'בית מדרש של פלוני', קצת דומה למה שנאמר היום 'מנהג חזו"א' או 'מנהג הרב אלישיב' שכל אחד מהם כולל בתוכו גם את תלמידיו וממשיכי דרכו.
הדבר בהחלט הוזכר בדבריהם גם בענין הלכה, וגם במקומות בהם זה אחרת מהגמרא.
אבל בודאי שאין לערבב עם עולם הישיבות של ימינו, שלענין הלכה אי אפשר לומר מנהג הישיבה.
אולי לגבי עניינים מסוימים יש מקום לומר שבישיבה ליטאית לדוגמא יש דין של מנהג המקום כמנהג אשכנז, ולכן ש"ץ לא יתפלל בנוסח שונה גם אם הוא לעצמו מתפלל בנוסח ספרד או בנוסח עדות המזרח. אבל לא יותר מזה.
 
במקום שאני גדל זה לא מקובל ולא מובן אם אתנהג ע"פ הבנתי זה יפגע בסובבים אותי כמו מוציא לעז על ראשונים שגם הם מתופסי התורה ומלומדיה
שו"ע אבן העזר סי' קכה' סעי' ו' וז"ל
אם יש מי שרוצה לזיין האותיות, מוחין בידו:
ובב"ש שם כתב וז"ל
משום לעז גיטין הראשונים ודוקא דבר שאינו אלא חומרא בעלמא חיישינן משום לעז וע' ת"ה סימן רל"ב ובדיעבד ובשעת הדחק כשר ח"מ:

​

 
במקום שאני גדל זה לא מקובל ולא מובן אם אתנהג ע"פ הבנתי זה יפגע בסובבים אותי כמו מוציא לעז על ראשונים שגם הם מתופסי התורה ומלומדיה
איך עלי לנהוג להחמיר כנגד החברה והמשפחה או להקל שלא כהבנתי?
ולעולם יזכור אדם שלאו דלא תתגודדו חמור מכל מיני חומרות והידורים דרבנן וכיוצא בחיקורים
דכבר הוכרע בירושלמי דאין מחלוקת בדין לא תתגודדו בין ב' בתי דינים בעיר אחת אלא במתמיה
תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ד הלכה א
ר' סימון בשם רבי יוחנן במתמיה:
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓