האם היה איסור הנאה במי הכיור?

[גרינפלד]

המשך חכמה (עה"פ "ומשחת את הכיור וקדשת אותו") כותב שלא נאמר "והיה קודש", כיון שמי הכיור ניתנו לרחיצה והנאת הכהנים, ואין מועלים בהם.

אך לכאורה המהר"ם חלאווה נוקט לא כן,
שכתב בפסחים (כ"ב א', כגירסא המובאת במהדורת 'המאור'):
„ולמים האסורים כעין של כיור מדמי להו... כיון דעיילו בכלי שרת הא קדישי”.

ואשמח אם יוסיפו בזה.

 

[שלמה וייסמן]

בכל מקרה מכיון שקדושים קדושת הגוף ונפסלים בלינה, הרי נכון לומר עליהם והיה קודש, ומה ענין מעילה בדוקא לכאן

 

[גרינפלד]

בכל מקרה מכיון שקדושים קדושת הגוף ונפסלים בלינה, הרי נכון לומר עליהם והיה קודש, ומה ענין מעילה בדוקא לכאן

כנראה שבלא מקור מהתורה - סבר המהר"ם חלאווה שאין לחלק בין פסול למעילה,
ואה"נ לשיטות שחולקים [המשך חכמה, וראה להלן] - סברו או כדיוק המשך חכמה שפה רמוז בתורה שאין מעילה, או מסברא שאחרת לכהנים יהיה קשה לא למעול

 

[געגועים]

בכל מקרה מכיון שקדושים קדושת הגוף ונפסלים בלינה, הרי נכון לומר עליהם והיה קודש, ומה ענין מעילה בדוקא לכאן

כנראה שבלא מקור מהתורה - סבר המהר"ם חלאווה שאין לחלק בין פסול למעילה,

וכן משמע בסוכה מט: שקודש ומעילה שייכי זה בזה עיי"ש ברש"י ד"ה איכא דאמרי לימא

 

[שלמה וייסמן]

כוונתי היתה שלא כ"כ מובן הביאור שלא נכתב והיה קודש מכיון שאין בו מעילה, שהרי אפילו אם הדין נכון אין זה הפחתה בוהיה קודש, שהרי קדושים קדוה"ג לכל דיניה.
והנה דברי חתן המשך חכמה
שו"ת זרע אברהם סימן י
ואגב אכתוב דבב"ב (דף עט) הקדיש בור ואח"כ נתמלא מים וברשב"ם מים ראוים לבדק הבית ולא למזבח דמים מכונסין פסולין לניסוך עיין שם וצ"ע הא חזי לכיור למה דקיי"ל דשאר מימות כשרים לכיור יעיין זבחים (דף כב) ומזה נראה דבמי כיור ליכא מעילה. דהא אי אפשר לצמצם ליטול כשיעור דווקא והוי כמו בגדי כהונה דאין מועלין בהם דלא ניתנה תורה למלאכי השרת וגם הא ממנו לוקחין להשקאת סוטה וא"כ כיון דבמי כיור עצמו ליכא מעילה לא שייך דנמעול בהם ואכמ"ל:

 

[צריך עיון]

איך שיהיה הערת הרב @שלמה וייסמן נכונה על הכותרת
שהיא, האם היתה קדושה ואיסור הנאה במי הכיור,
והרי 'קדושה' ודאי היתה כדחזינן שנפסלים בלינה
וכלשון הרמב''ם פ''ג מבית הבחירה הי''ח, 'כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה, שהכיור מכלי הקדש ומקדש וכל דבר שיתקדש בכלי קודש אם לן נפסל'

 

[גרינפלד]

איך שיהיה הערת הרב @שלמה וייסמן נכונה על הכותרת
שהיא, האם היתה קדושה ואיסור הנאה במי הכיור,
והרי 'קדושה' ודאי היתה כדחזינן שנפסלים בלינה
וכלשון הרמב''ם פ''ג מבית הבחירה הי''ח, 'כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה, שהכיור מכלי הקדש ומקדש וכל דבר שיתקדש בכלי קודש אם לן נפסל'

צדקו דבריך,
הכותרת אכן אינה מדוקדקת.

יישר כוח.

 

[גרינפלד]

מיהו המשך חכמה קורא לזה שחסר בקדושה, וזהו דקדוקו בפסוק

המשך חכמה (עה"פ "ומשחת את הכיור וקדשת אותו") כותב שלא נאמר "והיה קודש", כיון שמי הכיור ניתנו לרחיצה והנאת הכהנים, ואין מועלים בהם.

 

[צריך עיון]

זה לשון הש''ק סוטה פ''ג דט''ו ע''א
על ספק הירושלמי שם 'מהו לגבול בהן את הטיט'
'וקשה הא מים קדושים הן מהכיור, למה יהא מותר לגבל בהן את הטיט, דהא אפי' לינה פוסלת בהן כדאמרי' לעיל פ''ב, ואפשר דאפילו מעילה אית בהן ולא דמיין לנסכים משירדו לשיתין דאין מועילין בהן..., וי''ל דהנך נמי נעשו מצותן הן דלא באו אלא לברר בהן הספק והרי כבר נתברר'

 

[גרינפלד]

זה לשון הש''ק סוטה פ''ג דט''ו ע''א
על ספק הירושלמי שם 'מהו לגבול בהן את הטיט'
'וקשה הא מים קדושים הן מהכיור, למה יהא מותר לגבל בהן את הטיט, דהא אפי' לינה פוסלת בהן כדאמרי' לעיל פ''ב, ואפשר דאפילו מעילה אית בהן ולא דמיין לנסכים משירדו לשיתין דאין מועילין בהן..., וי''ל דהנך נמי נעשו מצותן הן דלא באו אלא לברר בהן הספק והרי כבר נתברר'

יישר כוח עצום!!!


ומתאים עם דברי המהר"ם חלאוה.

 

[צריך עיון]

אחר החיפוש ראיתי בכ' הגרי''ז סוטה דט''ו [מהגרי''ד] ע''ד הירו' הנ''ל שדן דאולי דין מי סוטה שאני ממי כיור עי''ש.
ושבס' תק''ע בהל' מעילה פ''ג נקט בפשיטות דראוי להיות דין מעילה [אך אולי דוקא במי סוטה שנתקדשו גם בכלי דידהו עי''ש].

 

[צריך עיון]

בירושלמי ביומא סופ''ק [ד''ח ע''א]
לפירוש הפני משה שם מבואר דאם היו הכהנים צמאים היו יכולים לשתות ממי הכיור!
דבירו' שם חילקו דדוקא ביוה''כ לא איכפ''ל שישכימו לתרום הדשן מפני הצימאון דבלא''ה אסור לשתות אבל ברגלים מוטב שיתרמו בשעה שאין מי הכיור משוקעין ויוכלו לשתות ממנו לצמאן [מיהו הק''ע מפרש באו''א].
והוא מחודש.

 

[חו״מ]

ואגב אכתוב דבב"ב (דף עט) הקדיש בור ואח"כ נתמלא מים וברשב"ם מים ראוים לבדק הבית ולא למזבח דמים מכונסין פסולין לניסוך עיין שם וצ"ע הא חזי לכיור למה דקיי"ל דשאר מימות כשרים לכיור יעיין זבחים (דף כב) ומזה נראה דבמי כיור ליכא מעילה. דהא אי אפשר לצמצם ליטול כשיעור דווקא והוי כמו בגדי כהונה דאין מועלין בהם דלא ניתנה תורה למלאכי השרת וגם הא ממנו לוקחין להשקאת סוטה וא"כ כיון דבמי כיור עצמו ליכא מעילה לא שייך דנמעול בהם ואכמ"ל:

לכאורה נראה ליישב קושייתו, שאם הוא הקדיש את המים הם נפסלו למי כיור, כמבואר שם בזבחים שכל מים שיש להם שם לוואי פסולים למי כיור, ולכן רק מי אמת המים שבעזרה כשרים לקידוש

 

[צריך עיון]

לכאורה נראה ליישב קושייתו, שאם הוא הקדיש את המים הם נפסלו למי כיור, כמבואר שם בזבחים שכל מים שיש להם שם לוואי פסולים למי כיור,

איזה שם לואי יש להם?

ולכן רק מי אמת המים שבעזרה כשרים לקידוש

לכאו' בזבחים שם משמע לא כן

 

[חו״מ]

איזה שם לואי יש להם?

שהם התקדשו, כמו שמי כיור עצמם פסולים לרחיצת איברים מחמת שהתקדשו

לכאו' בזבחים שם משמע לא כן

היכן?