האם המיקל כדעת אחד הפוסקים - חייב לפסוק כמותו בכל דבר? (1 צופה)

[גרינפלד]

חוט שני (סוף כרך ר"ה, קובץ עניינים בעניני איסור והיתר אות ב):
ובספר אור היום [אחיינו של רבי ישראל סלנטר] הביא משמו וז"ל, ואמר לי כבוד דודי אדמו"ר הגאון הגדול צי"ע כו' כקש"ת ר' ישראל סלאנטער זצ"ל שהעושה כשיטת הגר"א ז"ל בענין בין השמשות במוצאי שבת, מחוייב לעשות כשיטת הגר"א ז"ל בערב שבת לענין התחלת בין השמשות שהוא מיד אחר השקיעה, ואם לא עשה כן הוא כתרתי דסתרי אהדדי, ועוד שמעתי מכבוד דודי זצוק"ל הנ"ל שגם בכלל מי שעושה כקולות הגר"א ז"ל מחוייב גם כן לעשות כחומרות הגר"א ז"ל בשאר דברים, לפי שזה תלוי בזה (כמו שדרה וגולגולת בעירובין שם עי"ש), לפי שעיקר הדבר תלוי בדבר אחד אם ראוי לאחוז שיטת הגר"א ז"ל נגד כל הפוסקים האחרים, לפי שהוא ראוי לדחות את כולם, או אולי החיוב לאחוז כדברי הפוסקים כו', וכיון שתלוי בדבר זה הוי גם כן כמו סתרי אהדדי, ולכן מי שאוחז את קולותיו מחויב לאחוז את חומרותיו (כמו חדש וכדומה), כן שמעתי ממנו זללה"ה, וכן הי' אומר זקיני הגאון אב"ד דטעלז בעהמ"ח הגהות בן ארי' על הש"ס ואלפסין ורמב"ם וטורים ואו"ח וחו"מ כו', ועוד חיבורים אשר בכתוכים, עכ"ל.

ועיי"ש מה שהביא מאור ישראל שאפי' מה שהגמ' אומרת שאפשר לעשות כשאינו סותר פעם כרב זה ופעם כרב זה - זה רק כשיש לו כח הכרעה.​

 

[יאשע בער]

תמוה מאד. הלא ההכרעה אינה הכרעה בין אנשים אלא הכרעה בין סברות, וא"כ יתכן שבמקום אחד ההכרעה תהיה כסברא זו ובמקום אחר ההכרעה תהיה כסברא אחרת.

 

[הצעיר שבחבורה]

תמוה מאד. הלא ההכרעה אינה הכרעה בין אנשים אלא הכרעה בין סברות, וא"כ יתכן שבמקום אחד ההכרעה תהיה כסברא זו ובמקום אחר ההכרעה תהיה כסברא אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שאין הכוונה למי שלמד הסוגיא והכריע כדעה אחת מדעת עצמו.
הוא אינו 'מיקל כדעת אחד הפוסקים' אלא מיקל כדעתו.