נשא האם הסוטה הייתה מברכת על המים המאררים? (1 צופה)

[גרינפלד]

שמעתי לדון האם הסוטה הייתה צריכה לברך על שתיית המים המאררים שהכל.

טעמא דקרא כאן:

שאלו אם הסוטה מברכת על שתיית המים, והנה ברכת הנהנין פשיטא שאין מברכת כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית, וברכת המצוה אם היא טמאה בודאי אינה מברכת שאין מברכין על העונש כמש"כ הראשונים על חייבי מיתת ב"ד, אלא אפי' יודעת בבירור שהיא טהורה כיון שתחלת ענינה בעברה אין מברכין על דבר שבא בעברה כמש"כ הרשב"א בתשובה סי' י"ח שאין מברכין על השבת הגזלה וחזרת רבית, ע"ש.​

 

[גרינפלד]

טעמא דקרא כאן:

שאלו אם הסוטה מברכת על שתיית המים, והנה ברכת הנהנין פשיטא שאין מברכת כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית, וברכת המצוה אם היא טמאה בודאי אינה מברכת שאין מברכין על העונש כמש"כ הראשונים על חייבי מיתת ב"ד, אלא אפי' יודעת בבירור שהיא טהורה כיון שתחלת ענינה בעברה אין מברכין על דבר שבא בעברה כמש"כ הרשב"א בתשובה סי' י"ח שאין מברכין על השבת הגזלה וחזרת רבית, ע"ש.​

לחץ כדי לכווץ...

לכבוד הגאון האדיר רבי אשר אנשיל שוורץ שליט"א

מה ששאלתם (בגליון פרשת נשא תשע"ב, מס' תט"ו) האם סוטה מברכת ברכה על שתיית המים המאררים. והבאתם ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, בספרו טעמא דקרא בפרשתנו, שתירץ, שאין מברכין כיון שתחילת עניינה בעבירה, ע"ש. ויש להעיר שיש אופנים שלא עשתה האשה שום עון דהנה במסכת ברכות (סג, א) שנינו: "אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? לומר לך: כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן על ידי אשתו". והקשו, (הובא בספר מרפסין איגרי פרשת נשא) כיצד יתכן שהאשה תחטא ותתייחד עם אדם זר וכו' כעונש על חטאו של הבעל שלא נתן לכהן תרומות ומעשרות, הלא כידוע, לכל אדם ואדם יש בחירה חופשית לעשות עבירות או להמנע מהם?, ותירץ בספר פנים מסבירות על אגדות הש"ס (שם) שהשכר עבור נתינת תרומות ומעשרות, מבואר במשנה במסכת מעשר שני (ה, יג): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות". המעכב את מעשרותיו ואינו נותנם לכהן, שורת הדין שאינו נפקד בזרע. ומה תעשה אשתו של זה? תקנתה היא שתסתר מבעלה כדי שיקנא לה, ותשתה את המים המרים, ויקויים בה "ונקתה ונזרעה זרע". זוהי אם כן כוונת הגמרא שהמעכב מעשרותיו סופו שנצרך לכהן על ידי אשתו, שהוא גורם לה שתסתר כדי להפקד בזרע, ואף שצדיקה היא, ולא חטאה כלום, מכל מקום הוכרחה למעשה זה כדי לזכות בבנים ובנות. ע"כ. חזינן מכאן שיש אפשרות שהאשה כשרה, ולפ"ז יקשה למה לא מברכת ברכה? אלא י"ל שלא פלוג רבנן, וכיון שרוב הפעמים תחילת עניינה בעבירה, לא תיקנו ברכה. ובעיקר הקושיא, למה לא תיקנו ברכה לסוטה על שתיית המים המאררים, נלענ"ד לתרץ שלא תיקנו ברכה על דבר שהשכל מחייבו, וגם כאן השכל מחייב שתשתה האשה המים, כי הבעל לא יכול לחיות עם אשה שמתייחדת עם אחרים.
​

(גם אני אודך - מעדני אשר, הוספות מרי"ח ניחוח, חומש במדבר עמ' מז)

 

[למדן משורר]

מסתמא זה לא השותה מים לצימאון וע"כ ל"צ לברך