כתה הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות פ"ד ה"ג אף על פי שמתר להקטיר אימורין ואיברים בלילה אין מאחרין אותן לדעת. אלא משתדלין להקטיר הכל ביום. חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר אימורין ואיברים אף על פי שכשרים בלילה דוחין את השבת בזמנן ואין מאחרין אותן למוצאי שבת: ודייק הכהן פאר מהלשון חביבה מצוה בשעתה וכתב: אע"פ שמותר וכו' חביבה מצוה בשעתה. נראה דהיא כענין זריזין מקדימין למצות. וכמו שנראה מדברי הרמב"ן ז"ל בחי' לשבת דף כ"ד יעו"ש ולזה אין ממתינין עד שתחשך. אבל לפי"ז יקשה קצת למה יהיה מותר גם לכתחילה להקריב עם מבוא השמש וכהא דמנחות (דף כ"ו) ולמה לא נאמר ג"כ דמשום זריזין מקדימין מצוה להקריב תיכף אחר הזריקה.
ומחמת קושייתו נ"ל לפרש כוונתו - שביום ההקרבה היא מלכתחילה וההקטרה בלילה היא בדיעבד, וזה"ע חביבה מצווה בשעתה - ביום - לכתחילה, ולא בדיעבד - בזמן דלא בשעתה - בלילה.
ומחמת קושייתו נ"ל לפרש כוונתו - שביום ההקרבה היא מלכתחילה וההקטרה בלילה היא בדיעבד, וזה"ע חביבה מצווה בשעתה - ביום - לכתחילה, ולא בדיעבד - בזמן דלא בשעתה - בלילה.