אם התורה היתה ההגיון של הבורא כביכול הייתי מסכים איתך.
אבל כידוע התורה היא יציר כפיו של הקב"ה, ואינה באה להביע את ההגיון של הקב"ה עצמו ח"ו, אלא היא שורש הבריאה, והתבנית אשר על פיה ברא הקב"ה את העולם ואם בעולם יש הגיון [קרי מערכת חוקים המסתדרים אחד עם השני - ומערכת אחדותית], אם כן בהכרח כי גם בתורה יש כזו מערכת.
אך האם את מערכת התורה אנו יכולים להבין בהגיון אנושי טבעי? פשוט שלא, כי ההגיון האנושי בנוי על המוחשי שהוא רק יציר כפיו של הקב"ה על פי התורה, והתורה מרוממת ממנו [כי הרי העולם נברא על פיה], והיא בהכרח גבוהה מכלי החשיבה הארציים.
אבל ללא ספק כי העוסק בתורה ומזכך שכלו ונשמתו על ידי קיום המצוות יוכל לתפוס את מערכת העקרונות הנכונה לתורה כשלעצמה, כי נשמת ישראל ושורש השכל ממקור מתחת כסא הכבוד חצובה, ו'שישים ריבוא אותיות בתורה כנגד נשמותיהן של ישראל' ועל כן אין ספק כי התשובה האם יש הגיון לתורה היא כן, אבל תוך הדגשה שזו מערכת הגיון לעצמה, ולא בהכרח לפי הכלים האנושיים.
[אם כי חשוב להוסיף, שכיון שהתורה היא שורש המציאות, על כן על פי התורה ישנה דרך גם להביט על המציאות באופן אחר, ולגלות את עומק הראייה האנושית שבפנימיותה גם כן נעוצה בתורה כמו כל הבריאה].
וכמדומני שזו גם פחות או יותר כוונת הרב