האם יש היום בחורים שיודעים ש"ס על בוריו??? (1 צופה)

[פנחס ע]

בלת"ק, במקרה ראיתי היום בספ' ילדי הזמן מהגר"ה זקס זצ"ל
מתוך מעשה שסיפר שאירע בבחרותו עם חברו ש"מפורסם של שקר" א' שהיה חשוב בעיניו ידיעות נזף בהם שאינם יודעים שו"ע על בוריו,
והשיב לו החבר שזו גמרא מפורשת (גיטין ו) "א"ל אביי אטו כל דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה הוא בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה" וקמ"ל שהעיקר בלהיות גברא רבה הוא סברא ולא ידע!

 

[ממגד שמים]

כיום שיש אוצר החכמה ודומיו
העיקר זה לימוד בעיון והעמקה

לחץ כדי לכווץ...

בעבר ראיתי במאירי שכהיום שיש ספרים אזי לכו"ע עוקר הרים עדיף מסיני, אינני זוכר מיקום מדוייק , אולי שלהי הוריות

 

[הבריא]

נדמה לי שהבחורים שבאמת יודעים ש"ס לא יגיבו כאן...
אמנם אני מכיר חבר שיודע (ידע כבר בישיב"ק) ויש לי הסתפקות על עוד 2 מהישיבה שלי היום
ודאי שיש כאלה והכל תלוי ברמה של הישיבה ובלחץ החברתי

לחץ כדי לכווץ...

תלוי במה????????
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו !!!
לא מעבר לים!
ולא בישיבה פלונית!
ולא בשום מללת לחץ חברתי רל כזה או אחר

 

[מוישי שטיין]

ר' חיים מולאז'ין בספרו נפש החיים (שער ד' פרק ג') כתב בשם הרא"ש דהאי דאמרינן בגמ' בנדרים "עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן". "עשה דברים לשם פעלן. לשמו של הקב"ה שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן. כל דבורך ומשאך בד"ת יהיה לשם התורה כגון "לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול" ולא לקנטר ולהתגאות עכ"ל ומדבריו נמצאינו למדים שהעיקר הינו על הפילפול וזוהי תורה לשמה ולא בשביל לדעת שס וכו' שאז זה לקנטר ולהתגאות שהרי זה אינו יודע לפלפל כלל בדברים הללו וממילא לא הוי תורה לשמה. ולכן ודאי דכל בר אוריין צריך לדעת שס על בוריו אך קודם לכן צריך לדעת דף על בוריו. דבר ידוע הוא זה שמרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א לא עושה סיום בערב פסח מחמת הסיבה שאינו גומר מסכת משום שלומד בדרכי העיון והפילפול וזהוי העיקר בימים אלו ולפי"ז ודאי דהאי דאמרינן בגמ' סיני ועוקר הרים סיני עדיף היינו סיני באופן כזה שיודע לפלפל בד בבד וכל מטרת הסיני היא בשביל לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופילפול שאז יכול הרבה אך בדורות אלו ודאי דעיקר הוא לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופילפול.

 

[הצעיר באלפי ישראל]

בדורות קודמים מקובל שהיה מגיע איזה גביר לישיבה ולוקח את החתן העילוי של הישיבה, בחור שהיה יגע בתורה יודע ש"ס על בוריו,
לאחרונה עלה שאלה זו בליבי, האם, האם שייך מציאות כזו בדורינו? התבוננתי סביבי וראיתי יחידים בודדים ממש בחורים של עיסוקם בהוויות אביי ורבא
ששקועים בלימוד ועתידים להיות מגדולי הדור הבא,
האם זה ככה בכל עולם הישיבות???

לחץ כדי לכווץ...

אולי היום זה לא ככה בגלל ש'כאשר יעונה כן נרבה וכן יפרוץ' ובדורות הקודמים היה הרבה צרות גזרות ת"ח ות"ט וכו'.
ובכלל היום יש דברים אחרים שלצערינו יותר מושכים (כמו לשבת על מסך, נייעס) בחורי ישיבה, מאשר בדורות הקודמים שכל מעיינם היה נתון רק בתוה"ק.
וצריך לעמוד על המשמר

 

[יעקב הסופר]

אולי היום זה לא ככה בגלל ש'כאשר יעונה כן נרבה וכן יפרוץ' ובדורות הקודמים היה הרבה צרות גזרות ת"ח ות"ט וכו'.
ובכלל היום יש דברים אחרים שלצערינו יותר מושכים (כמו לשבת על מסך, נייעס) בחורי ישיבה, מאשר בדורות הקודמים שכל מעיינם היה נתון רק בתוה"ק.
וצריך לעמוד על המשמר

לחץ כדי לכווץ...

ברור שעמל התורה היה תמיד רק הנתונים הספציפיים השתנו

 

[זאת קומתך]

מה שווה מכונה ללא תוכן?

לחץ כדי לכווץ...

וואו ממש הברקה!
תקרא קצת שו"ע הרב הלכו' ת"ת, (ואולי) תרווה נחת

 

[אין עוד]

מעשה שהיה:
'גביר' אחד מכובד בא לישיבה לקחת לבתו חתן שסיים ש"ס.
הראה לו הראש ישיבה על בחור צעיר כבן 14,
התלהב, חטף את הבחור וכעבור זמן לא רב חגגו אירוסין.
בסוף התברר שהחתן דנן כבר בשנתו הט"ו,
ביטל הגביר את השידוך.
כי אין זה גדלות לסיים ש"ס עד גיל 15.
ה'קונץ' הוא מי שמסיים בגיל 14.

 

[הרב מרודוש]

יותר קשה לדעת סוגיא על בוריה

 

[הבריא]

יותר קשה לדעת סוגיא על בוריה

לחץ כדי לכווץ...

במחכ‘‘ת,אתה קצת קיצוני, לא?

 

[הבריא]

ברור שעמל התורה היה תמיד רק הנתונים הספציפיים השתנו

לחץ כדי לכווץ...

מעניין להבין מה מ כוננים אנשים להכניס במושג עמל התורה
למשל, ריכוז, חיפוש ספר ,לא לאכול,
ומה המקור למושג?

 

[הרב מרודוש]

במחכ‘‘ת,אתה קצת קיצוני, לא?

לחץ כדי לכווץ...

למה אתה קורא לדעת סוגיא על בוריה?

 

[הבריא]

יש כמה רמות ויש סוגי סוגיות... אבל לדעת למשל את סוגיית מיגו לכאורה יותר קל מאשר לסיים את הש‘‘ס
לדעתך בסיום סוגי צריך לעשות סיום ביד אליהו

 

[נחמן פופר]

סיום הוא עניין של שלימות, ובעיון אף פעם לא יכולים להגיע לשלימות משאין כן בלימוד מסכתות.

 

[הבריא]

ובעיון אף פעם לא יכולים להגיע לשלימות

לחץ כדי לכווץ...

כשאמרו חז"ל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
הורונו במשפט זה עד היכן החיוב והצורך ומה נקרא סיום סוגיה
וללא זה אין מקום לספרי מסקנות(כגון ספרי הלכה) לאחר חתימת השס

 

[מכנדבי]

בדורות קודמים מקובל שהיה מגיע איזה גביר לישיבה ולוקח את החתן העילוי של הישיבה, בחור שהיה יגע בתורה יודע ש"ס על בוריו,
לאחרונה עלה שאלה זו בליבי, האם, האם שייך מציאות כזו בדורינו? התבוננתי סביבי וראיתי יחידים בודדים ממש בחורים של עיסוקם בהוויות אביי ורבא
ששקועים בלימוד ועתידים להיות מגדולי הדור הבא,
האם זה ככה בכל עולם הישיבות???

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שכמות הבחורים ששולטים בש"ס לא התמעטה, אלא הסובבים אותם התרבו.
ב"ה עולם הישיבות פרץ כל סטטיסטיקה, והרבה חצבי חיוורי דמליין קיטמא מתאכסנים בו.
ולכן הזכרנים בולטים פחות לעומת הלמדנים והעסקנים.
לגוף העניין, בשיעור שלי (שמנה 60 בחורים) היה בחור ששלט חלק בש"ס בבלי.

 

[מוישי שטיין]

בשיעור של אחיין שלי (בישי"ק) יש שני בחורים אחד ששולט בכל השס כבר מתחילת ש"א ובעל כישרון וזיכרון גדול אך אחיין שלי הוא בחור בעל כישרון יוצא דופן למדן משהו נדיר בעל יכולת לחדש דברים נוראים כמו ממש אחד מהאחרונים בגיל צעיר של 14-15 "(וראיתי חיבורים תורנים שלו בקנה מידה מרשים בשס קושיות מרחבי השס גם הוא בעל שליטה לא קטנה אבל לא כמוהו) הוא הוציא קונטרס כבר וכו'.
וב"ה שהם בשיעורים המקבילים כך שלא נגע זה בזה וזה מקבל הערכתו מהרמי"ם האלו וזה מהרמי"ם האלו.