כיבוד אב ואם האם יש כיבוד אב ואם בגוי? (2 צופים)

[גרינפלד]

בדרך שיחה (עמ' קנ"ח) נשאל הגרח"ק וכי בן נח מצווה על כיבוד אב;
והשיב יש שכתבו דבר שהוא סברא גם בן נח חייב [ושם שהמכוון להקדמת ר"נ גאון על הש"ס].

ונשאל עוד משו"ע (יו"ד סי' רמ"א ס"ט) שגר אסור לו לבזות את אביו כדי שלא יאמרו שהוקל דינם אחרי הגירות, והקשה היד אברהם שהרי לא מצינו שבו נח מְצֻוֶּה על כיבוד אב;
והשיב הגרח"ק שבמדרש רבה (לך לך פרשה ל"ט סימן ז') "אמר ליה הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם".

ובעמ' ק"ד הביא הגרח"ק מנזיר (ס"א ע"א) שגוי לא מְצֻוֶּה בכיבוד אב, וכתב שמ"מ ענין יש, והוכיח מגר [וכנראה הכוונה שאין זה חיוב גמור, וכנראה כעי"ז כוונת היד אברהם בתירוצו];
ויש לציין עוד קידושין ל"א ע"א לגבי דמא בן נתינה גוי לא מְצֻוֶּה על כיבוד אב.

ובאגרות משה (יו"ד ח"ב סי' ק"ל) כתב שכדי שלא יהיה כפוי טובה צריך לכבדו קצת כי זה מגונה אם לא עושה כן,
וזהו לשון הרמב"ם הל' ממרים פ"ה הי"א "אלא נוהג בו מקצת כבוד", שהכוונה שלא יראה כפוי טובה, ע"כ;
ולפי"ז מיושב שגם גוי לא יכול לעזוב את אביו הזקן, ולכן הקב"ה היה צריך לפטור אותו.

 

[גרינפלד]

עוד יש ליישב דברי המדרש רבה שלכאורה מבואר שיש חיוב כיבוד אב ואם בבן נח, ואילו בגמרות הנ"ל מבואר שלא,
שהנה בהקדמת ר"נ גאון על הש"ס משמע להדיא שהגמ' בחולין (צ"ב ע"א) שגוים יש להם שלושים מצוות חולקת על הגמ' בסנהדרין שיש להם רק שבע מצוות;
ולפי"ז למש"כ ר' שמואל בן חפני (פר' וישלח) שאחד מהשלושים מצוות הוא כיבוד אב, א"כ י"ל שזה מחלוקת,
שהגמ' בקידושין ונזיר כגמ' בסנהדרין שיש רק שבע מצוות, והמדרש יסבור כהגמ' בחולין.

[ואמנם בסנהדרין (מ"ח ע"ב) אמרה הגמ' שקום עשה לא חשיב, א"כ לכאורה יתכן שחייב בכיבוד אב ואם והברייתא לא החשיבה כי זה קום עשה;
אכן מבואר בגמ' שם בהמשך שאם זבה כולל גם שב ואל תעשה כן צריך להחשיב, וכיבוד אב לכאורה כולל שלא לזלזל, ויל"ע בזה].

 

[גרינפלד]

ולפי"ז למש"כ ר' שמואל בן חפני (פר' וישלח) שאחד מהשלושים מצוות הוא כיבוד אב, א"כ י"ל שזה מחלוקת,

לחץ כדי לכווץ...

ובדברי ר' שמואל בן חפני מבואר שהראיה למצוות כיבוד אב ואם לבן נח מזה ששם ויפת קיבלו שכר על שכיסו את אביהם;
והח"ח באהבת חסד (בפתיחה, ד"ה וגם בפרשת נח) כתב שהוא שכר על מצוות חסד.

 

[גרינפלד]

עיין באור משה (להגרי"ח סופר, סי' כד). ומצאתי בדבריו מספר נקודות נוספות:​

• חזינן במדרש רבה ששכר שם ויפת הוא על מורא אב, וכעין ר' שמואל בן חפני.​
• מביא מסנהדרין נ"ו ע"ב והוריות ח ע"ב שכיבוד אב הוא מהמצוות שנוספו לבני ישראל; וכתב לבאר הסתירה למדרש רבה ששם ויפת קיימו כיבוד אב, ע"פ הנצי"ב בהסכמה לאהבת חסד שיש דברים שגוי מחוייב מצד סברא ולא מצד ציווי וביניהם חד וכיבוד אב [ואולי זה כעין הגרח"ק].​
• אכן הקשה שבמדרש מאור האפילה ויקרא כ' ז' דרשו "איש איש" שבני נח מצווים בכבוד אבותם, ע"כ [ויתכן ליישב ע"פ האגרות משה שהוכיח מהרמב"ם שרק כיבוד מועט חייב; עוד יתכן ע"פ הנראה בדברי ר"נ גאון שהגמ' בחולין שגוים חייבים בל' מצוות חולקת על הגמ' בסנהדרין שחייבים רק בשבע, ור' שמואל בן חפני הרי מונה בכלל הל' את כיבוד אב, וא"כ יתכן שהמדרש מאור האפילה אזיל בשיטת הגמ' בחולין, ואילו הגמ' בסנהדרין ובהוריות [שכיבוד אב הוא מהמצוות שנוספו לישראל] חולקת.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ונשאל עוד משו"ע (יו"ד סי' רמ"א ס"ט) שגויגר אסור לו לבזות את אביו כדי שלא יאמרו שהוקל דינם אחרי הגירות, והקשה היד אברהם שהרי לא מצינו שבו נח מְצֻוֶּה על כיבוד אב;

לחץ כדי לכווץ...

ובהגהות רעק"א כתב שם

באנו מקדושה חמורה. היינו בנימוסיהם הגאון פורת יוסף בספרו אשל אברהם באגרת הנדפס בשער הספר (אות כ'):

 

[מבקש תורה]

קידושין ל"א ע"א 'ואמר רבי חנינא ומה מי שאינו מצווה כך, מצווה ועושה אל אחת כמה וכמה'.