גוי

ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות [כג א] וברמב''ן והנה בלעם רצה לדבקה אליו הרצון מאת ה' בקרבנות אלו ולכן העלה עולות מספר כולן ורצה שיתעסק בלק עצמו בהם ולכך אמר ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח זה שוחט וזה זורק עכ''ל, ונתעוררתי לדון האם יש כל ארבע עבודות גם בקרבנות של עכו''ם, ועוד יש לדון...

האם גוי ששבת חייב מיתה הוא רק בשובת כל היום או גם בשובת לרגע אחד לשם שבת?

מפורש בא' האחרונים

שאלה: זקן הרתוק לכסא גלגלים ועובד זר מוביל אותו ומשרת אותו, האם יכול לבדוק חמץ ע"י משרתו הגוי, והאם יכול לברך? תשובה: אם אינו בודק בעצמו, מבואר במשנ"ב סי' תל"ב סק"י שאינו יכול לברך, וכן מבואר עוד בסי' רס"ג ס"ק כ"א, שאשה שקיבלה שבת ואומרת לגוי להדליק נרות, אינה יכולה לברך על מה שהגוי עושה, שאין...

גוי שהגן על א"י, מי הוא, ומתי?

ולֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (יב, יג) הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי, שומע אני ילקה כמותו, תלמוד לומר ולא יהיה בכם נגף, (רש"י) דברי רש"י צריכים ביאור, כי מדוע יעלה על הדעת שאדם מישראל ילקה כמו המצרי רק משום ששהה במקרה בבית מצרי בשעת מכת בכורות, אתמהה! אלא...

השאלה היומית, יום שישי כ"ז טבת, בעז"ה כל יום שישי נשאל בענין פרשת השבוע, השבוע פרשת וארא, ונשאל בענין מכת דם, בכדי לשאול את השאלה, צריך להקדים כמה הקדמות, ידועים דברי הכסף משנה [פ"ח מהל' אבות הטומאה הט"ז], שגמר הטהרה היא כשהאדם יוצא מהמקווה, ולא כשהוא בפנים, ונפק"מ אם גר טבל ולא הספיק לצאת...

ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי בסנהדרין (נח, ב) למדו מכאן שגוי שהרג ישראל חייב מיתה. והקשה התורת חיים (נשמט בדפוסים, ונדפס בעלים לתרופה פר' שמיני תשפ"ב), שמשמע שדוקא משום שהכה יהודי, אבל אם הכה את חבירו אינו חייב. ולכאורה קודם מתן תורה היה להם דין בן נח. ותירץ, שמ"מ היו נחשבים אומה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופרעה חולם (מא א) במושב זקנים לקמן (מג ז) בשם רבינו יהודה החסיד, שהטעם שבקריאת התורה אין קורין פחות מג' פסוקים, משום שאין לך ג' פסוקים רצופים בתורה מבראשית ועד לעיני כל ישראל שאין בהם חידוש דין או איסור והיתר שיוצא מהן, והקשו לו מכמה מקומות שנראה שאין בהם חידוש דין, ותירץ...

נחלקו רבותינו במדרש בזה ר' יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה. ריש לקיש אמר זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר של ציוויו לזה. (ובפסיקתא זוטרתא ביאר זה "כיצד, זה אוסר את יום השבת וזה אוסר את יום ראשון, זה אוסר את החזיר וזה מתירו"). ויתכן ששניהם כאחד היו, ויתבארו הדברים אל נכון בפירושו של...

גוי קטן שהוא בר דעת שדינו כגדול לפי החת''ס שהביא כן בשם שו''ת הרא''ש שגדלות בב''נ תלוי בדעת ולא בשנים, ונתגייר, האם חוזר להיות דינו כקטן, שהרי למעשה עכשיו בהיותו ישראל הוא פחות מבן י''ג לכאורה אכן כך צריך להיות, האם יש משהו מפורש בספרים בענין זה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויום ולילה לא ישבותו (ח כב) מכאן למדו בסנהדרין נח: שגוי ששבת חייב מיתה. ובמנחת חינוך מצוה כ"ד מסתפק בגוי שלא עשה מלאכה אבל יצא חוץ לתחום, [למ"ד תחומין דאורייתא, או בתחום של י"ב מיל דלכו"ע מה"ת], האם הועיל לו שלא יעבור על האיסור של גוי ששבת, או דכיון שעכ"פ לא עשה שום מלאכה...

בדרך שיחה (עמ' עדר) נשאל הגרח"ק זללה"ה אם עדיף ללכת ברחוב שאין בו חילול שבת, או ברחוב שנוסעים בו הרבה, ואלו גויים הם. והשיב, שבברכות (נג, א) מבואר שנר של חיה ושל חולה הוי נר ששבת, ואילו נר של גוי אינו נר ששבת. וחזינן שגם ע"י גוי ה"ז חילול שבת, אף שגוי אינו מצווה, ואדרבה, גוי ששבת חייב מיתה...

מצאנו בכיבוד הורים בקידושין ובלימוד תורה בבא קמא שגוי מוגדר כאינו מצווה אבל נוטל שכר. מה לגבי שאר מצוות וכן ישראל שמקיים מצוות של כהן האם מוגדר כאינו מצווה ועושה שנוטל שכר?

לפי דיווחים זרים, התקיפה הישראלית על ״חדר המו״מ״ בקטאר בוצעה לאחר שבכירי חמאס עזבו אותו והלכו להתפלל. עוד דווח שהם השאירו את הטלפונים באותו החדר - וכך גרמו לשירותי המודיעין בישראל להניח שהם עדיין שם. האם תפילת גוי מועילה? אפילו רוצח?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן (כג כה) בבבא מציעא פז: דרשינן, "בכרם רעך ולא בכרם נכרי", ופירש רש"י שישראל שהוא פועל בכרם של נכרי, אין לו איסור "ואל כליך לא תתן", אלא רשאי ליתן לכליו. ומקשה הגמ' שם, הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך למישרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא כ) יש להסתפק בנכרי שקבע מזוזה בפתחו, האם היא מגינה עליו. ולכאורה היה נראה שכיון שאינו מצווה בדבר אין לו גם את ההגנה של המזוזה. וכן משמע בעבודה זרה יא. שאונקלוס הניח ידו על המזוזה ואמר לגונדא דרומאי, "מנהגו של עולם בשר ודם יושב מבפנים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פסילי אלהיהם תשרפון באש (ז כה) בעבודה זרה נב. יליף מכאן רבי עקיבא שעבודה זרה של נכרי נאסרת מיד משעת עשיה עוד קודם שעבדה, דדרשינן "פסילי אלהיהם" משפסלו נעשה אלוה, אבל עבודה זרה של ישראל אינה נאסרת עד שעבדה, שנאמר "ושם בסתר" עד שיעשה לה דברים שבסתר. והנה בגמ' שם וברמב"ם ע"ז...

?

בדרך שיחה (עמ' קנ"ח) נשאל הגרח"ק וכי בן נח מצווה על כיבוד אב; והשיב יש שכתבו דבר שהוא סברא גם בן נח חייב [ושם שהמכוון להקדמת ר"נ גאון על הש"ס]. ונשאל עוד משו"ע (יו"ד סי' רמ"א ס"ט) שגר אסור לו לבזות את אביו כדי שלא יאמרו שהוקל דינם אחרי הגירות, והקשה היד אברהם שהרי לא מצינו שבו נח מְצֻוֶּה על...