הלכות ברכות דין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר דין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב. אנא המשך דיון בדף המאמר.

 

[מצַפֶּה]

ובאמת קשה כיון דלדעת הגו"ר משקה היוצא מן הענבים דינו כענבים עצמם ולא גרע מדינו במה שנעשה משקה כלל, א"כ מה לי שנתקלקל ונעשה חומץ ומהי טעמא הקלקול מגרע מברכתו. ועוד קשה במש"כ דביין הוי סעדתא דליבא משא"כ בחומץ דמלבד שלא סעיד עוד הוא מזיק, ולדידיה דמשקה היוצא מן הענבים הרי הוא כענבים עצמם אלא דאשתני לברכה משום דסעיד, א"כ מה אכפ"ל דחומץ לא סעיד מ"מ יברכו עליו בפה"ע וכענבים עצמם אף דלא סעיד.

לחץ כדי לכווץ...

גם בלי להתייחס לקלקול, אם אין לו מעלת יין הרי זה "זיעת" הפרי, ונפסק שזיעת פרי ברכתה שהכל [אף ברגילות נפסק כהרא"ש ואכמ"ל]

ויש לעי' בזה, מהא דאמרי' דנובלות מברך עליהם שהכל, ומפרש לה בגמ' לחד מ"ד דהיינו בושלי כמרא, ופרש"י כמו שרופי חמה שבשלם ושרפם החום וייבשו ותמרים הם ע"כ, וכן כתוב בשו"ע, ומבו' דאף בפרי שנתקלקל איבד ברכתו ואף דלא אשתני כלל, ושמא התם כיון דנעשה בדרך גידולם גרע ומפיק להו מתורת פרי וצ"ע בזה.

לחץ כדי לכווץ...

במחצה"ש מדגיש שנובלות זה ע"י בישול בחמה, ולכן הוי כקלקול ע"י בישול.
ולפי"ז יתכן ששונה מקלקול שנוצר לבד כעיפוש וכדו' [וכמו החילוק של הביאוה"ל בין בוסר לטובים מבושלים]
ובאמת היה קשה לי מאד למה לא הוזכר בהלכה פירות רקובים/מעופשים.
וראיתי שהפסקי תשובות מדייק משו"ע הרב שאף פירות מקולקלים ברכתם שהכל, אולם לענ"ד אפשר לחלוק על הדיוק הזה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם אין לו מעלת יין הרי זה "זיעת" הפרי,

לחץ כדי לכווץ...

הא מנלך?

גם בלי להתייחס לקלקול

לחץ כדי לכווץ...

אבל הגינת ורדים מנמק את זה בקלקול, לכאו'.

 

[הצעיר שבחבורה]

ואכמ"ל

לחץ כדי לכווץ...

באמת, ענין זה דיוצא מן הפרי, נוגע לכאו' לגוף הנידון, וכפי הפשוט עולה ממנו תמיהה גדולה על דברי מהר"י לבית לוי.
והגינת ורדים הזכיר זה בדבריו, אלא שנמנעתי מלעסוק בו כרגע, שכן רחב הוא ממני.

 

[מצַפֶּה]

הא מנלך?

אבל הגינת ורדים מנמק את זה בקלקול, לכאו'.

לחץ כדי לכווץ...

הוא כותב להדיא "כשאר זיעת פירות".
קלקול מצד עצמו אינו קשור לדין זיעה.
[אגב, המאמר מצויין שכחתי להחמיא תחילה לפני המו"מ, אבל תמיד טוב מאוחר.]

 

[מצַפֶּה]

באמת, ענין זה דיוצא מן הפרי, נוגע לכאו' לגוף הנידון,

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות הם נחלקו אם אחר שיין הופקע מהדין של מי פירות, האם גם כשאינו במיטבו נחשב כעיקר הפרי ואין בו דין זיעה. או דדנים כל מציאות לגופה. [ויש להביא לזה ראיה ממי צימוקים דנחשבים זיעה, ואם משך אותם מהצימוקים ברכתם הגפן, א"כ יש מציאות של זיעה ביין גופו, וכדברי הגו"ר לגבי חומץ.]

 

[הצעיר שבחבורה]

בפשטות הם נחלקו אם אחר שיין הופקע מהדין של מי פירות, האם גם כשאינו במיטבו נחשב כעיקר הפרי ואין בו דין זיעה. או דדנים כל מציאות לגופה. [ויש להביא לזה ראיה ממי צימוקים דנחשבים זיעה, ואם משך אותם מהצימוקים ברכתם הגפן, א"כ יש מציאות של זיעה ביין גופו, וכדברי הגו"ר לגבי חומץ.]

לחץ כדי לכווץ...

הרי מהר"י לבית לוי נוקט שיין איבד את ברכת בפה"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא כותב להדיא "כשאר זיעת פירות".

לחץ כדי לכווץ...

ליתר דיוק "די לו שנברך על החומץ שהכל, ונשוה אותו כשאר זיעת פירות" אבל כמדו' מדבריו נר' שאין זו סיבת הדין

 

[מצַפֶּה]

הרי מהר"י לבית לוי נוקט שיין איבד את ברכת בפה"ע.

לחץ כדי לכווץ...

זה עוד נידון כפי שהרחבת לבאר.
כוונתי רק לומר שאין לו גדר זיעה.
זיעה הכוונה לדבר שהוא לא חלק מהפרי. [בין לעניין הגפן ובין לעניין העץ.]

ליתר דיוק "די לו שנברך על החומץ שהכל, ונשוה אותו כשאר זיעת פירות" אבל כמדו' מדבריו נר' שאין זו סיבת הדין

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אין שום מקום להזכיר כאן את המושג של זיעה.
אם לא שנאמר שכשאיבד מעלתו ממילא הרי הוא כשאר זיעת פירות. [שאיננה מוגדרת חלק מהפרי.]

 

[הצעיר שבחבורה]

זה עוד נידון כפי שהרחבת לבאר.

לחץ כדי לכווץ...

זהו גוף הנידון, ומהר"י לבית לוי הרי כותב כלפי זה

כוונתי רק לומר שאין לו גדר זיעה.
זיעה הכוונה לדבר שהוא לא חלק מהפרי. [בין לעניין הגפן ובין לעניין העץ.]

לחץ כדי לכווץ...

שהיה דין היין כדין שאר מי פירות.
לשאר מי פירות יש דין זיעה.
אלא שתקנו לו בופה"ג מחמת עילויא דידיה, ושניטע לזה, אבל מכלל בפה"ע יצא.