- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,141
- נקודות
- 895
וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים
ראיתי להלבוש ז״ל (שהיום יום ו' יומא דהילולא דיליה) שכתב באחד מספריו בדברי הגמ' (מגילה ו, ב) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ובגמ׳ פליגי אמוראי אם לקרוא באדר הראשון או באדר השני, ומאן דאמר לקרוא באדר הראשון היינו משום דאין מעבירין על המצות, ומאן דאמר לקרוא באדר השני היינו משום דליסמוך גאולה לגאולה עדיף (פורים ופסח, רש״י). וכתב הלבוש שהענין להסמיך גאולת מרדכי הצדיק לגאולת משה רבינו, כשם שאחרי גאולת משה רבינו את בני ישראל ממצרים קיבלו עליהם את התורה, כמו כן אחרי גאולת מרדכי הצדיק את היהודים מגזירת המן ואחשורוש קיבלו עליהם את התורה, וכמו שאמרו חז״ל קיימו מה שקבלו כבר, וביותר שאצל משה רבינו היה בכפיה ועכשיו קיבלוה מרצון מאהבת הנס, עכת״ד.
ותבט עיני בשורי בספרי מהר״ל מפראג זי״ע שכתב לבאר ענין זה על פי הא דאיתא (בבא בתרא ד:) המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל. והכוונה, כי בזמן שחבירו הקיף גם את הרביעית גילה דעתו בזה שניחא ליה גרירת שלש הרוחות האחרות שגדר הראשון, ולזה מגלגלין עליו להשתתף בהכל. כמו כן במתן תורה שהקבלה היתה בכפיה, אבל כשהדר קיבלוה מרצון בימי אחשורוש, והוסיפו מצוות נוספות של קריאת המגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, גילו בזה את דעתם דניחא להו בקבלת התורה שהיה במעמד הר סיני, ונמצא שיו״ט של פורים גדול מאוד, שאז היתה גילוי דעת שכל התורה קבלו ישראל מרצון, עכת״ד. ובזה יש לפרש מה שמצינו במדרשים שכל המועדים בטלים לעתיד לבוא אבל ימי הפורים אינם בטלים לעולם, וכדכתיב במגילת אסתר (ט, כח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם וגו'.
ויש לתמוה מה ראו ימי הפורים להתקרב יותר משאר המועדים שעתידים להיות בטלים לעתיד לבוא. ולדרכינו יתכן לומר, שכיון שבימי הפורים זכו היהודים לקבל עליהם את התורה מתוך רצון ואהבה להשי״ת, כדאיתא בשבת (פח.) הדור קיבלוה בימי אחשורוש, ופירש רש״י מאהבת הנס שנעשה להם, עכ״ד. נמצא שפורים כולל את כל התורה וכל המועדים, כי פורים היא גילוי דעת לקבלת כל התורה מרצון, ולפיכך אינם בטלים לעולם וזכרם לא יסוף.
ותבט עיני בשורי בספרי מהר״ל מפראג זי״ע שכתב לבאר ענין זה על פי הא דאיתא (בבא בתרא ד:) המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל. והכוונה, כי בזמן שחבירו הקיף גם את הרביעית גילה דעתו בזה שניחא ליה גרירת שלש הרוחות האחרות שגדר הראשון, ולזה מגלגלין עליו להשתתף בהכל. כמו כן במתן תורה שהקבלה היתה בכפיה, אבל כשהדר קיבלוה מרצון בימי אחשורוש, והוסיפו מצוות נוספות של קריאת המגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, גילו בזה את דעתם דניחא להו בקבלת התורה שהיה במעמד הר סיני, ונמצא שיו״ט של פורים גדול מאוד, שאז היתה גילוי דעת שכל התורה קבלו ישראל מרצון, עכת״ד. ובזה יש לפרש מה שמצינו במדרשים שכל המועדים בטלים לעתיד לבוא אבל ימי הפורים אינם בטלים לעולם, וכדכתיב במגילת אסתר (ט, כח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם וגו'.
ויש לתמוה מה ראו ימי הפורים להתקרב יותר משאר המועדים שעתידים להיות בטלים לעתיד לבוא. ולדרכינו יתכן לומר, שכיון שבימי הפורים זכו היהודים לקבל עליהם את התורה מתוך רצון ואהבה להשי״ת, כדאיתא בשבת (פח.) הדור קיבלוה בימי אחשורוש, ופירש רש״י מאהבת הנס שנעשה להם, עכ״ד. נמצא שפורים כולל את כל התורה וכל המועדים, כי פורים היא גילוי דעת לקבלת כל התורה מרצון, ולפיכך אינם בטלים לעולם וזכרם לא יסוף.
(שיחות מלוה מלכה - להגה"צ רבי נתן גשטטנר זצ"ל, גליון מחוברים)
