ידועה המח' ראשונים בזה.
והנה, התוס' התחיל שהלכה כר"א בגיטין ואף בשאר שטרות, והביא 3 ראיות לדבריו והמשיך "לפיכך צריך ליזהר שיהיו עדי מסירה בשעת נתינת הגט"
כ' התורת גיטין לבאר השייכות, שלפי רב שהלכה כר"א רק בגיטין ולא בשאר שטרות, ששם עדי חתימה כרתי, מוכרחים לומר שרב ס"ל אף עדי מסירה כרתי ובגט יש הקלה להתיר ע"ח.
רק מאחר ולא קיי"ל כרב בהא - לפיכך- אפ"ל שרק עדעי מסירה וצריך ליזהר.
וצ"ע שא"כ תוס' מודבה לרי"ף במקצת בדעת רב- אז מנין ההכרח ששמואל חולק?
ועוד כל הראיות אח,כ אזדו להם, בהיות ובכל מקרה הדבר במחלוקת אמוראים וצ"ע אצלי,
והנה, התוס' התחיל שהלכה כר"א בגיטין ואף בשאר שטרות, והביא 3 ראיות לדבריו והמשיך "לפיכך צריך ליזהר שיהיו עדי מסירה בשעת נתינת הגט"
כ' התורת גיטין לבאר השייכות, שלפי רב שהלכה כר"א רק בגיטין ולא בשאר שטרות, ששם עדי חתימה כרתי, מוכרחים לומר שרב ס"ל אף עדי מסירה כרתי ובגט יש הקלה להתיר ע"ח.
רק מאחר ולא קיי"ל כרב בהא - לפיכך- אפ"ל שרק עדעי מסירה וצריך ליזהר.
וצ"ע שא"כ תוס' מודבה לרי"ף במקצת בדעת רב- אז מנין ההכרח ששמואל חולק?
ועוד כל הראיות אח,כ אזדו להם, בהיות ובכל מקרה הדבר במחלוקת אמוראים וצ"ע אצלי,
