דבר מחודש מופיע בירושלמי פסחים פרק ז' שדין פסח הבא בטומאה הוא אפילו בטומאת כלי שרת או סכינים - בנתיים מובן, [-ואף בבבלי ישנו נידון זה]
וכאן מגיעה פצצה של הלכה: "ואפילו בטומאת ידים"
ונשתוממתי שעה חדא, ואף יותר, הלא כל עיקר טומאת ידים הינה רק מדברי סופרים, ואיך יתירו לטמא מת מהתורה לאכול בכה"ג מן הפסחים וצ"ע.
[-הגרח"ק זצ"ל דן מצד שזכינו שאין טומאת ידים במקדש וכ' שצ"ל שקאי למ"ד שאף במקדש יש טומאת ידים, אבל הקושי הגדול בעיניי עדיין תמוה וצ"ע]
וכאן מגיעה פצצה של הלכה: "ואפילו בטומאת ידים"
ונשתוממתי שעה חדא, ואף יותר, הלא כל עיקר טומאת ידים הינה רק מדברי סופרים, ואיך יתירו לטמא מת מהתורה לאכול בכה"ג מן הפסחים וצ"ע.
[-הגרח"ק זצ"ל דן מצד שזכינו שאין טומאת ידים במקדש וכ' שצ"ל שקאי למ"ד שאף במקדש יש טומאת ידים, אבל הקושי הגדול בעיניי עדיין תמוה וצ"ע]