- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,046
- נקודות
- 885
ואם כנים הדברים, מיושב קושיית העיוני תוס' (ברכות מה, ב) על הרא"ש (שם) שלחלק מהאחרונים ס"ל שמי שאמר ברכת המזון בלשון הקודש יוצא אפי' אינו מבין,האם צריך להגיע לדין שומע כעונה במגילה, או שמספיק שמיעה,
ויש לדון בפרט לנשים, לבה"ג - עי' הגר"ד מצגר בסוף תוס' הרא"ש (קוק, מגילה, סי' א') שמביא חסד לאברהם שלא צריך שומע כעונה, ומדייק כן מכמה ראשונים.
ומ"מ כששומע - לא נחשב שומע כעונה, ומ"מ במגילה מודה הרא"ש שיוצאים בשמיעה, וכמבואר בגמ' במגילה,
וק' שלכאורה אמנם אין דין להבין את המגילה, אבל אם זה פוסל את הדין שומע כעונה - מדוע במגילה יצא?
ולפי החסד לאברהם והגר"ד מצגר - ניחא, שבמגילה לא צריך להגיע לשומע כעונה.
